[התמונה באדיבות אתר צה"ל]

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'חדשנות', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

התרגיל הגדול שקיים צה"ל בסוף אוקטובר 2020, הציב אבן דרך חיונית במוכנות צה"ל למלחמה.

בהכוונת הרמטכ"ל, מוקד התרגיל לשמש גם כניסוי מבצעי לתפיסת הפעולה החדשה המתגבשת בצה"ל למול השינויים המתחוללים בזירת המלחמה.

מגמות השינוי בצה"ל מעוררות, מזה שנים, ביקורת על מה שנראה בעיני מומחי מלחמות המאה העשרים, כנטישת מוסכמות היסוד הקלאסיות של תורת הלחימה. מבקרים את התפיסות המתפתחות בצה"ל כסובלות, כביכול, "מהשפעת יתר של חשיבה פוסט-מודרנית". אלא, שטענות אלה מתכחשות לשינוי המשמעותי המתחולל מזה שלושה עשורים באמצעי הלחימה ובמאפייני התנהלותה של המלחמה.

[לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]

[בתמונה: הנחיתה בנורמנדי במלחמת העולם השנייה... מומחי מלחמות המאה העשרים מבקרים את התפיסות המתפתחות בצה"ל כסובלות, כביכול, "מהשפעת יתר של חשיבה פוסט-מודרנית". אלא, שטענות אלה מתכחשות לשינוי המשמעותי המתחולל מזה שלושה עשורים באמצעי הלחימה ובמאפייני התנהלותה של המלחמה... התמונה היא נחלת הכלל]

מה השתנה?

כולם מצפים מצה"ל שאם תפרוץ מלחמה - ישיג שוב ניצחון בזק, כמו בימיו הטובים במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים. אלא שמשהו משמעותי השתנה מאז. בתדריך שנתן הרמטכ"ל משה דיין לקראת מבצע סיני, מצוי ביטוי תמציתי לשינוי שהתהווה מאז אותם ימים בשיטות הלחימה של האויב. כך תיאר דיין באותו תדריך את המפתח לניצחון:

"למהירות ההתקדמות חשיבות עליונה בשבילנו, הואיל ובדרך זו נוכל למצות את עיקר יתרוננו על הצבא המצרי. כוונתי לא ליתרונו של כל פרט שבנו לעומת יריבו המצרי  טייס מול טייס, צוות טנק מול צוות טנק - אלא לצבאנו כולו. המצרים פועלים בסכימטיות ומפקדותיהם יושבות בעורף, כל שינוי שעליהם להביא בהיערכות כגון יצירת קו הגנה חדש, והזזת כוחות שלא בהתאם לתכנית הראשונית - ידרוש אצלם זמן למחשבה, לדיון והחלטה במפקדה הראשית... לעומת זאת אנו מסוגלים לפעול ביתר גמישות ובפחות שגרתיות צבאית... יתרון זה אם ננצל אותו, יאפשר לנו לאחר הפריצה הראשונה, להמשיך ולהילחם במצרים לפני שיספיקו להיערך מחדש בהתאם לשינויים שחלו בחזיתם". (יומן מערכת סיני, עמ' 36)

את ההיגיון הזה של דיין, זיהו בחיזבאללה וחתרו לשיבושו. מתוך זיהוי מהירות התמרון ההתקפי של צה"ל, כמפתח ליתרונו האופרטיבי - גובשה מאז נסיגת צה"למלבנון, תפיסת הלחימה של חיזבאללה. נכון שניצני החתירה לשלילת יתרונותיו של צה"ל, התבטאו כבר ב-1973 בהגיון המלחמה של נשיא מצרים, אנוואר סאדאת, וחוללו את כישלון התקפות הנגד של צה"ל ב-8 וב-9 באוקטובר בחזית התעלה.

[בתמונה: את ההיגיון הזה של דיין, זיהו בחיזבאללה וחתרו לשיבושו. התמונה מתוך התקשורת האיראנית]

אלא שחיזבאללה שיכלל את המגמה והצליח להציב לצה"ל אתגר מבצעי חסר תקדים מושתת על שלושה מאמצים מערכתיים:

• המאמץ הראשון מתמקד במהלומת אש רקטית רציפה ורחבת היקף; שתופעל במשך יממות ארוכות כנגד מטרות בעורף הישראלי האזרחי והצבאי בכל קשת הטווחים.
• המאמץ השני, ממוקד בהיערכות הגנתית צפופה, במטרה לגבות מחיר גבוה מכוחות צה"ל התוקפים, עד כדי חילול מבוכה לממשלת ישראל לעצם תכלית פעולתו של המהלך היבשתי ההתקפי.
• המאמץ השלישי, שטרם הבשיל בפריצת המלחמה בקיץ 2006, מוכוון להתקפה רחבת היקף של כוחות קומנדו לעבר יישובים ומוצבי צה"ל בשטח ישראל בכל רוחב החזית.

כך נחסם רעיונו האופרטיבי של משה דיין!

תנופת המתקפה הצה"לית הוגבלה בפריסה ההגנתית הרציפה, לאורך הצירים ההרריים ובכפרים; ובמקביל, באמצעות שיטת פיקוד ושליטה מבוזרת, בהנחלת עצמאות תפקודית לגזרות המשנה של חיזבאללה בשעת הלחימה, גיבש האויב מענה לבעיית הניתוק והשיבוש הצפוי של מפקדותיו הראשיות.

[מקור התמונה: העיתונות האיראנית]

בשילובם יחד, שלושה מאמצים אלה מאתגרים את היכולות המסורתיות של צה"ל, עד כדי מבוכה אסטרטגית, באשר לתכלית הפעולה של צה"ל; ולהטלת ספק בבסיס הרלוונטיות של המתקפה היבשתית. הספק מתבטא, בין היתר, בהבנה שגם אם מתקפה קרקעית של צה"ל תגיע עד ביירות, לא בהכרח תושג הכרעה.

מערכי חיזבאללה בגזרות המשנה - אותם יעקפו הכוחות המתמרנים בהתקדמותם לעומק - צפויים להמשיך בלחימתם גם בתנאיי כיתור. לטיהור המרחב בשלמותו, יידרש סדר כוחות גדול וזמן ממושך. האש הרקטית המדויקת של חיזבאללה עלולה להמשיך לשתק את העורף הישראלי, גם בירי ממערכים הממוקמים בצפון לבנון, בסוריה ובעיראק; וקווי הפתיחה לדיון בתנאיי הפסקת האש, עלולים להשפיל את מדינת ישראל ולהציגה כמובסת.

המטה הכללי של צה"ל אינו מכחיש את האתגר ולשבחו של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, ראוי לציין כי הוא מתמסר להמשגת הבעיה ולהצגתה במלוא משמעויותיה. מכאן נובעת תביעתו לפריצת דרך חדשנית בתפיסת הפעולה של צה"ל.

[בתמונה: "המטה הכללי של צה"ל אינו מכחיש את האתגר ולשבחו של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, ראוי לציין כי הוא מתמסר להמשגת הבעיה ולהצגתה במלוא משמעויותיה. מכאן נובעת תביעתו לפריצת דרך חדשנית בתפיסת הפעולה של צה"ל... תמונתו של רב אלוף אביב כוכבי משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Operationalcow48. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]

יצירתיות מתוך מצוקה

הכרה במצוקה הייתה תמיד מנוע ליצירתיות. אלמלא מצוקת המים של החקלאות הישראלית לא הייתה נולדת שיטת ההשקיה בטפטפות... למול חיזבאללה - הנשען בשיטת הלחימה על קשיי ההתקדמות בשטח ההררי והבנוי - צה"ל מחויב לפריצת דרך חדשנית; והיא מונחת, כפי שזיהה הרמטכ"ל, במיצוי מרכיבי העליונות הטכנולוגית הייחודית לישראל; ובשילוב מתקדם של כוחות האוויר, הים והיבשה.

 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי cocoparisienne לאתר Pixabay]

מפקדי צה"ל בעשורים הראשונים לא נדרשו ליצירתיות ייחודית בשיטות הלחימה. צבאות מדינות ערב פעלו באותן שנים במתווה דוקטרינה בריטית או סובייטית, במתכונת שגובשה לאחר מלחמת העולם השנייה. בלחימה נגד הצבאות שפעלו במתכונת זו, מוסכמות היסוד הקלאסיות היו אז לגמרי רלוונטיות.

האלוף ישראל טל כמפקד גייסות השריון (ראו תמונה משמאל), והאלוף צבי זמיר כראש מה"ד, נשלחו לגרמניה בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים, ללמוד מניסיונם של מפקדי השריון הגרמני במלחמת העולם השנייה. הלחימה במלחמת ששת הימים אכן נראתה, בצורתה הבסיסית, כסיבוב נוסף של קרבות מלחמת העולם השנייה.

[תמונתו של האלוף ישראל טל משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי גורם לא ידוע. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בינתיים, שיטות המלחמה שחיזבאללה אימץ בהצלחה לא מבוטלת, מחייבות את צה"ל בהסתגלות חדשנית. לנוכח הראשוניות התקדימית של מתווה האיום שהציב האויב, אין למפקדי צה"ל יכולת להסתייע בפנייה לפתרון מוכר בצבאות העולם.  בתנאים אלה, אם ימשיך צה"ל לפעול על פי מוסכמות היסוד מן המאה הקודמת הוא עלול להיקלע  לתבוסה.

את הכשירות לתנופת התמרון של צה"ל תלה משה דיין בעצמאות המפקד הישראלי: "אני יכול להצביע במפה על תעלת סואץ" הסביר, "ולומר למפקד: זה יעדך, זה הציר שעליו תנוע, אל תתקשר איתי במשך הפעולה לשם קבלת סיוע, מה שיכולנו להקציב לך כבר קיבלת ויותר אין... עליך להגיע לסואץ בתוך 48 שעות."

זה בדיוק מה שהשתנה. למול היכולות החדשות הנתונות בידי האויב לשיבוש התקדמות כוחותינו, נדרשות כיום למפקדות האוגדה והפיקוד המרחבי של צה"ל, יכולות חדשות לליווי ולתמיכת הכוחות המתקדמים בסיוע צמוד במודיעין ואש. הטכנולוגיה המתקדמת מציעה לדרישות אלה מענה פורץ דרך. כאן טמונה חיוניות החדשנות של צה"ל. גם אם ישנה יותר מדרך אחת לחדשנות, אין עוררין שהיא הכרח מבצעי וצו השעה.

[לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'חדשנות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.