[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על מבנה ארגוני, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

לאחרונה נוצר חוסר בהירות בשרשרת הסמכות והאחריות בתחום הביטחוני: שר הביטחון טוען שלא מעדכנים אותו; וראש הממשלה פועל מעל לראשו. יתכן ויש צדק בטענות אך כך היה וכך יהיה תמיד. מאז הוקמה מדינת ישראל - למעט חריגות זמניות - מנהל ראש ממשלת ישראל, ללא עוררין, את המדינה.

בואו נעשה קצת סדר: שני שרים, שר הביטחון וראש הממשלה הם האחראים על מרבית ארגוני הביטחון של מדינת ישראל.

מרבית? כן, כי גם למשרד לביטחון הפנים, למשרד הפנים, למשרד התקשורת, למשרד הבריאות ולמשרדים נוספים, אחריות על גורמים חשובים שעוסקים גם בביטחון: משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מגן דוד אדום, חברת בזק, בתי החולים, ראשויות מקומיות ועוד.

[להרחבה בנושא חוסר בהירות של סמכות ואחריות בארגון, לחצו כאן]

[בתמונה: פרשת הצוללות היא רק סימפטום לבעיה בזרימת הסמכות והאחריות... הצילום: דובר צה"ל]

שר הביטחון

הוא אחראי מטעם הממשלה על הגורם הביטחוני הגדול והחשוב מכולם - צה"ל; אבל, אינו המפקד על צה"ל. הממשלה - באמצעות הקבינט - היא המנהל היחיד של הרמטכ"ל; ובאמצעותו, של כל צה"ל. כך נוצר מצב, שבו סמכותו של השר מוגבלת לאישור הקבינט. ומיהו יו"ר הקבינט? מי שממנה את חברי הקבינט? ראש הממשלה, וראש הממשלה יכול לגרום לקבינט לקבל החלטות בניגוד לדעתו של שר הביטחון. בעיה? לא בטוח.

שר הביטחון אחראי גם על משרד הביטחון. האחריות כאן היא על תקציבים, על רכש בארץ ובחו"ל, על מחקר ופיתוח, על בינוי, על תעשיות ביטחוניות, על קשר ביטחוני עם מדינות אחרות ועוד. גם כאן כל פעילות משמעותית בנושאי תקציבים, רכש ובינוי מחייבת את אישור הקבינט, שנשלט תמיד ע"י היו"ר שהוא רוה"מ.

[התרשים: 'ייצור ידע']

ראש הממשלה

מעבר לתפקידו - כראש הממשלה ויו"ר הקבינט המדיני ביטחוני - הוא אחראי ישירות על מספר ארגונים ביטחוניים חשאיים ורבי עצמה:

• המוסד לביון ותפקידים מיוחדים;
• השב"כ הוא שירות הביטחון הכללי;
• הועדה לאנרגיה אטומית;
• המועצה לביטחון לאומי.

בנוסף, הנוהג במדינת ישראל מאז הוקמה הוא שכל החלטה חשובה מחייבת את אישור ראש הממשלה.

אז מי קובע? תלוי ביחסים ובדומיננטיות של האישים הרלוונטיים.

היו ראשי ממשלה בעבר, שפתרו את הבעיה, בכך שאיחדו את שני התפקידים - ראש הממשלה ושר הביטחון - באיש אחד. כך ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון , לוי אשכול, יצחק רבין ואהוד ברק. בשנים האחרונות, מסיבות קואליציוניות, זה לא מסתדר.

[בתמונה: רה"מ דוד בן גוריון הבין מהר מאוד, שהדרך לתפקוד תקין עוברת דרך איחוד תפקידי ראש הממשלה ושר הביטחון... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

המשמעות: תמיד יהיו אי הבנות ומריבות על סמכויות בין שר הביטחון לראש הממשלה. כתוצאה מכך, הבקרה על הליך קבלת ההחלטות החשובות והביצוע שלהם נפגעת. פרשת הצוללות היא רק דוגמה אחת.

לתפיסתי, הדרך לפתור את הבעיה היא אחת: לאחד בין התפקידים. ראש הממשלה יהיה גם שר הביטחון. אבל, רק בתנאי שבמשרד הביטחון ובמשרד ראש הממשלה יהיו שרים שיטפלו בעניינים השוטפים.