[לקובץ המאמרים על פוליטיקה אמריקנית, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]
דיוני רשת עם מי שרק אתמול 'ירדו מהעצים', גידלו "מודעות פוליטית", והתחילו לעקוב אחרי המתרחש בארה"ב, זה אחד הדברים היותר משעשעים שיש.
אבל כיוון שאני לא ירדתי אתמול מהעץ, ואני אמריקנולוג חובב כבר לא מעט שנים, אז תרשו לי לרענן את זכרונכם למרוץ שהתנהל אי אז בשנת 1993 לסנאט של מדינה - אלמונית למדי אז, לרוב הישראלים - בשם פנסילבניה.
כוכבי הסיפור היו וויליאם סטינסון תכשיטן מפילדלפיה חבר במפלגה הדמוקרטית ועורך הדין ברוס מארקס הרפובליקני.
הבחירות היו משמעותיות לעתיד השליטה בסנאט המקומי בהריסברג; והמנצח אמור היה להכריע, לשבט או לחסד. הבחירות אמנם התנהלו בזמן אחר ובאמצעים אחרים; אבל היו גועליות, כמו שרק בחירות בארה"ב יודעות להיות.
זמן קצר לאחר תום הבחירות, בהן ניצח סטינסון - ועמכם הסליחה שאני לא זוכר באיזה הפרש - הופיע מארקס בתקשורת, וטען שהבחירות זוייפו בהקפים נרחבים ע"י הדמוקרטים, שהגישו מאות טפסי הצבעה בהעדר (absentee ballots). הדברים הגיעו לבית משפט, שביטל את נצחונו של סטינסון הדמוקרט; והכריז על מארקס כמנצח. אחד עשרה אנשים חברי המפלגה הדמוקרטית - כולל סטינסון - הועמדו לדין. האישומים כללו זיוף טופסי הצבעה זיוף חתימות הצבעה בשם מתים קציר טופסי הצבעה ועוד.
האשמה הפלילית נגד סטינסון בוטלה לאחר כשנה כמדומני. זמן קצר לאחר פסיקת בית המשפט הוקם חבר מושבעים גדול שבחן את הנושא. בסיכום כתב חבר המושבעים כך: "הבחירות הללו הדגימו למרבה הצער שבמרוץ הפוליטי קולם של הבוחרים הפך למטבע עובר לסוחר כאשר כל האמצעים כשרים להשגתו לצורך שליטה פוליטית... ברור כי המועמד וויליאם סטינסון מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות שהביאו להחלטה לזייף את טפסי ההצבעה..." הוסיף הדו"ח.
להצדקת מעשיו אמר סטינסון ששתי המפלגות עסקו שנים ארוכות בקציר קולות בפילדלפיה. הוועדה גם מצאה את הרפובליקנים אשמים, כיוון שלא דיווחו שברושור - שנשלח לחברי הקהליה היהודית של פילדלפיה - מומן בכספי המפלגה הרפובליקנית.
מה שבאמת מדהים? הדאו היה 3,887.46 נקודות במסחר. ביום שישי. הוא נסגר על 29,910.37...
