[בתמונה: האדם המאמין, מבקש את זמנו מה', שהרי בידיו עתותיו. והאדם הלא מאמין, אין לו ממי לבקש את זמנו, אלא מעצמו.... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי SplitShire לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור לה', שמדבר כולו על השענות טוטאלית של האדם על אלוהיו. הכותב מבקש חסות מה' ומבקש "אל תייבש אותי!": ב בְּךָ֖ יְהוָ֣ה חָסִיתִי אַל־אֵב֣וֹשָׁה לְעוֹלָ֑ם בְּצִדְקָתְךָ֥ פַלְּטֵֽנִי ׃

 הכותב מבקש האזנה והצלה: ג הַטֵּ֤ה אֵלַ֨י׀ אָזְנְךָ֮ מְהֵרָ֪ה הַצִּ֫ילֵ֥נִי

 הכותב רואה בה' "צור-מעוז" ומבקש שיושיע אותו: הֱיֵ֤ה לִ֨י׀ לְֽצוּר־מָעוֹז לְבֵ֥ית מְצוּד֗וֹת לְהוֹשִׁיעֵֽנִי ׃

וכך ממשיך הכותב במשך פסוקים רבים ומביע את אמונתו ותלותו המלאה בה'.

ואז מגיע הביטוי שאותי השאיר פעור פה: טז בְּיָדְךָ֥ עִתֹּתָ֑י.

כשאנחנו צעירים אנחנו בטוחים שהזמן (עתותינו) בידינו. שום דבר לא בוער. כל החיים לפנינו. וכשאנחנו מתבגרים, אנחנו לאט לאט מבינים, שהזמן שבידינו הולך ואוזל. אנחנו מבטיחים לעצמנו שעוד כמה שנים, רק נגמור לסדר את החסכונות, נגמור לדאוג לילדים, נגמור לדאוג להורים (כן, לצערנו גם הזמן שלהם הולך ואוזל); ואז, נתפנה לדאוג לעצמנו. נטייל, נעשה מה שתמיד רצינו ולא הספקנו, ועוד ועוד חלומות.

חלקנו, מזלם שופר עליהם, אכן מצליחים בתכניותיהם והזמן אכן מחכה להם. עתותיהם בידם; וחלקנו מגלים, שהזמן לא מחכה לנו. שעתותינו לא בידנו. שלאדם יש תכניות נפלאות אבל החיים לא תמיד מחייכים לפי התוכניות.

[בתמונה: חלקנו, מזלם שופר עליהם, אכן מצליחים בתכניותיהם והזמן אכן מחכה להם. עתותיהם בידם; וחלקנו מגלים, שהזמן לא מחכה לנו. שעתותינו לא בידנו. שלאדם יש תכניות נפלאות אבל החיים לא תמיד מחייכים לפי התוכניות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי AbsolutVision לאתר Pixabay]

וכותב המזמור מדייק ובשתי מילים מסביר, שלמעשה גם הזמן, המשאב שכל כך יקר לנו, כלל אינו בידינו. האדם המאמין, מבקש את זמנו מה', שהרי בידיו עתותיו. והאדם הלא מאמין, אין לו ממי לבקש את זמנו, אלא מעצמו.

כתב שלום חנוך על הזמן שעובר ועל נוכחותו בכל מה שאנחנו חווים:

[בתמונה משמאל: שלום חנוך בהופעה במועדון הזאפה בתל אביב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי רנדום. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הצמח הוא הזרע הוא הצמח

שצומח עם הזמן

והאדם הוא ילד הוא אדם

מתפתח עם הזמן

הארץ היא הבית שבארץ

שבנית עם הזמן

הנצח בוא הרגע הוא הנצח

שהספקת עם הזמן

*

ותגיד ‟ זמן, והזמן עובר

אם זה כאן או במקום אחר

ועוד עלה, עוד עלה נושר

על פני האדמה

*

השיר הוא המלה, היא השיר

שלא פסקת עם הזמן

האהבה היא פלא אהבה

שגילית עם הזמן

אנחנו זה הקשר זה אנחנו

שהלכנו עם הזמן

הילדים הם גשר אל עצמנו

שנתן לנו הזמן

ותגיד ‟ זמן, והזמן עובר...

*

על פני האדמה כמו עשב בר

כחול אשר על שפת הים, כשורשים בהר

בתוך הנשמה, בחלומות

בהבנה האיומה, במוות הקצר."

(מוקדש באהבה לדפנה שעתותיי בידיה)

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]