[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן]

פרשת שירביט: כולם מדברים על זה אז לא תרשו גם לי כמה מילים?

אינטואטיבית הסיפור לא נראה לי כמו משובת נעורים של מישהו. זה נראה רציני!

עובדתית, מהקצת שהסתכלתי, מה שהחבורה העליזה שחררה לרשת - אחרי ששירביט סרבו לשלם כופר - הם דפי חשבון מבנק יהב.

דף חשבון מבנק יהב בהקשר הנוכחי הוא הרבה יותר מפיל בחנות חרסינה. בנק יהב הוא בנק שרוב לקוחותיו הם....עובדי מדינת ישראל. מי שפרץ לשירביט חיפש להרכיב רשימה של אותם עובדי מדינה! 

הסיפור עם הכסף הוא רק על הדרך. אם הסיפור העיקרי היה כסף, השרתים של שירביט היו מושבתים עם כופרה; והייתה נערכת פניה שקטה לשירביט ושירביט היו משלמים כמו הרבה חברות אחרות במשק הישראלי לפניהם. העובדה שלא נערכה פניה שקטה לשירביט ופורסמו דפי חשבון מבנק יהב הם להערכתי עדות לכך שמי שפרץ רצה שידעו שיש לו מידע.

מה אפשר לעשות עם זה אתם שואלים? 

עכשיו אפשר לנהל מעקב אחרי המון אנשים שטסים לחו"ל; ולחטוף, למשל, אישה של בכיר כלשהו במשרד ממשלתי כזה או אחר או במערכת נילווית, בביקור הבא שלה בלונדון; או שאפשר ללכת ולהטמין מטען מתחת למכונית של בכיר, כזה או אחר, שלא ידעת קודם איפה הוא גר או באיזה רכב הוא נוסע; ועכשיו אתה יודע.

אפשר לנהל קמפיין אלקטרוני גדול נגד המון יעדים; ואם איך שהוא, הגיע אליך העתק של מרשם התושבים הישראלי - שניתן לכלל המפלגות בכל מערכת בחירות ללא שליטה וללא בקרה - גם תדע על מי בסביבה הקרובה של אותו אדם אתה צריך להפעיל לחץ,  בשביל להגיע אליו.

וכ"ו וכ"ו וכ"ו.

[לאוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן]