[בתמונה: חנוכה ומחאה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Engin_Akyurt לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים באתר בנושא חנוכה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 28 בנובמבר 2021

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

בחנוכה בשנה שעברה - בעידן המחאה - פנתה אלי גילה נאמן בזו הלשון: "מחפשת מישהו לא פוליטי שיבוא לנאום. על חנוכה ומחאה. או שניהם או אחד מהם".

כמובן שהסכמתי. אני רואה בכך זכות גדולה לדבר ולכתוב... בהזמנה לאירוע היה כתוב שאני מ"הוגי מחאת היחידים". אני מבקש לתקן ולומר שאני ממחאת היחידים. לא הוגה ולא מוביל. הייתי במחאה מתחילתה ותמיד אהיה חלק ממנה...

כשחשבתי על חנוכה ומחאה חשבתי על השיר שכולנו מכירים ושרנו אותו בטקסי חנוכה לאורך שנים. השיר  - אנו נושאים לפידים. כתב אותו אהרן זאב, משורר וסופר עברי שנולד בשנת 1900 ונפטר ב 1968. אהרון זאב היה גם מחנך, היה קצין חינוך ראשי בצהל ונשיא הועד למען החיל. הלחן המוכר כל כך הוא פרי עטו של מרדכי זעירא.

אהרן נולד בעיירה סוקולוב פודלסקי (Sokolów Podlaski) שבמזרח פולין, אז בשליטת האימפריה הרוסית. עלה לארץ בשנת  1925  ומאותה שנה ועד מותו הקדיש את כל חייו לחינוך. קודם בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, ומאוחר יותר במסגרות ארגון ההגנה, וצה"ל. בשנות ה-30 חיבר זאב את השיר "אנו נושאים לפידים":

[משמאל: תמונתו של אהרן זאב. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים

בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.

זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ

וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ

הַצָּמֵא לָאוֹר -

יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ

לָאוֹר וְיָבוֹא!

*

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -

פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.

לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָ עָלִינוּ,

מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת

הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.

*

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -

פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.

בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם -

וַיְּהִי אוֹר!

[תמונתו של מרדכי זעירא, משמאל, ניתנת לשימוש חופשי]

.

.

.

.

השיר הזה מכיל את תמצית הציונות. לא מחכים לניסים. פועלים. עולים לארץ. מקימים יישוב יש מאין ובהמשך מקימים מדינה. והחיבור לחנוכה, החג המציין את מרד החשמונאים ביוונים הוא ברור.

נס פך השמן היה הנרטיב של החנוכה בגולה. המרד, האדם, הניסיון להקים ריבונות מבלי לחכות לגאולה שמימית – נדחקה הצידה. והנה מגיעים הציונים וכופרים בהמתנה לנס ופועלים והופכים את הנרטיב.

נס לא קרה לנו

פך שמן לא מצאנו.

וכך בעיני גם המחאה בשנים האחרונות שאומרת בעצם – אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו.

נס לא יקרה פה.

לא הכנסת, לא הממשלה, לא מערכת החוק ואפילו לא בית המשפט העליון יעשו את העבודה ויגנו על מדינת ישראל מההידרדרות שכולנו רואים שקורית מול עינינו. שהרי אם לא נגן על הדמוקרטיה הדמוקרטיה לא תגן עלינו. (כך אמר נשיא בית המשפט העליון הפרופסור אהרון ברק).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

שמענו את ראש הממשלה מודיע שמערכת המשפט "חולה מאוד" וצריך להבריא אותה מהיסוד. לי ברור למה כוונתו.

אלה המכירים אותי יודעים שאני בעוונותי גם עוסק בפרשנות לתנ"ך. על הרקע הזה, לפני 3 שנים, במוצאי שבת בכיכר פריז, דברתי על נרות החנוכה שלי, שם חברתי את מסרי המחאה עם נרות החנוכה, התנ"ך, מגילת העצמאות ובית המשפט העליון האמריקאי ועם שאול טשרניחובסקי.

אני מבקש להקריא כאן את אותם דברים: נרות חנוכה הן סמל לגירוש החושך מפני האור. האור עליו אמר אלוהים: "וירא כי טוב". הוא לא אמר זאת על החושך. אור נרות החנוכה שלי:

[בתמונה: חנוכה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי EvgeniT לאתר Pixabay]

נר ראשון: אור השאיפה לשלום

בתהילים לד כתוב

יג  מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים;    אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב.

יד  נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע;    וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.

טו  סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב;    בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

ואני מדגיש - בקש שלום ורודפהו .

[בתמונה: בקש שלום ורדפהו. התמונה שותפה בפייסבוק ע"י עמותת יד לשריון. הצלם: אביגדור שפיצר]

על המרדף אחרי השלום מבוסס גם הנר השני שלי: אור הצדק

בספר דברים פרק טז כותב לנו משה: כ צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כמו הרדיפה אחרי השלום כך הרדיפה אחרי הצדק. והרדיפה הזו היא תנאי לחיים ותנאי לירושת הארץ. ללא רדיפת הצדק אין חיים וההבטחה האלוהית לא קיימת!!

נר שלישי: אור המשפט

באותו פרק בו מצווה עלינו משה לרדוף את הצדק הוא גם אומר דברים נחרצים בעניין המשפט. דברים עליהם חותם כל שופט המקבל מינוי במדינת ישראל למשרת שופט מידי נשיא המדינה:

יט לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.

הנר הרביעי שלי מביא אתו את אור החיים

שוב משה ושוב ספר דברים. הפעם בפרק ל': יט הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ.

אגב, באותו פרק מסביר לנו משה שאת מצוותיו, אל לנו לחכות שמישהו יממש עבורנו, אלא כל 1 מחויב להן בעצמו. הוא אומר זאת בפסוקים הנפלאים הבאים: יא כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.  {ס}

[בתמונה: אור החיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kalhh לאתר Pixabay]

הנר החמישי מביא את אור צמצום הפערים החברתיים והדאגה לחלש

באינספור פסוקים בתנ"ך אנחנו מחויבים לכך. בחרתי כאן מבחר מספר שמות פרק כב': כ וְגֵר לֹא-תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  כא כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן.  כב אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ.  כג וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים

נר שישי מביא את אור הדמוקרטיה המהותית

כאן בחרתי לדלג כמה אלפי שנים ולהגיע למגילת העצמאות שלנו. המילה דמוקרטיה לא מופיעה שם אך מופיע שם הציווי שמטריף את המערכת הפוליטית הישראלית שהביאה לעולם את חוק הלאום כדי לקעקע את המגילה.

כך כתוב במגילה: מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה   נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות

הנר השביעי

הנר השביעי שאני מציע מגיע מעבר לאוקיינוס, משופט בית המשפט העליון האמריקאי, היהודי לואי ברנדייס שכתב ב 1914  על האור המנקה את השחיתות: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר

הנר השמיני שלי הוא נר התקווה. אור התקווה להיות עם חופשי בארצנו. חופשי ממרות של עמים אחרים. חופשי ממרות על עמים אחרים. חופשי מכפייה דתית או אחרת. חופשי להגשים שאיפות עם שוויון הזדמנויות לכולם.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JillWellington לאתר Pixabay]

והשמש, זה המדליק את הנרות, הייתי נותן לו את השם: אור האמונה באדם.

שאול טשרניחובסקי הביע את האמונה הזו באדם בשירו הנפלא "אני מאמין" שאקריא ממנו שורות אחדות:

[תמונתו של שאול טשרנחובסקי משמאל היא נחלת הכלל]

שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,

זוּ[1] אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח.

שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,

כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.

*

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת

לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,

כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,

גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

*

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,

יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;

לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד,

דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.

*

שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,

אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,

לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,

יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.

*

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,

אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם,

אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם

אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.

*

יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,

וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,

בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,

עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.

*

יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,

דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי

לֹא בֶּעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,

חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָי.

*

אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,

לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;

לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי

פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.

[לקובץ המאמרים באתר בנושא חנוכה, לחצו כאן]