[בתמונה: דגל מרוקו. התמונה היא נחלת הכלל]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

שוב, אבקש את סליחתם של אנשי "רק לא ביבי". לא כל דבר הוא פוליטיקה, ואת העובדות לא ניתן להכחיש. להערכתי, ההסכם עם מרוקו חשוב לפחות כמו ההסכם שנחתם עם האמירויות. מדוע ההסכם עם מרוקו חשוב כל כך?

1. יש בארץ כמיליון אזרחים שמוצאם ממרוקו (מרביתם נולדו כאן) ועוד מאות אלפים שמוצאם מארצות צפון אפריקה שסמוכות למרוקו; ויש להם רגשות חיוביים מאוד להסכם עם מרוקו. השלום הזה, והקשר עם העבר, חשובים להם מאוד.

2. נכון, מרוקו לא עשירה כמו איחוד האמירויות, אך היא מדינה גדולה ומאוכלסת בעשרות מיליונים. היא ממוקמת באזור חשוב מאוד לאירופה ולאפריקה, ומהווה גשר בין אירופה לאפריקה. הפוטנציאל הכלכלי של הקשר עם מרוקו עצום. הם רוצים, וחייבים, שתהיה להם תיירות גדולה ומוזלת; החקלאות שלהם חייבת שדרוג, ואנחנו טובים בתחום הזה; הם רוצים הייטק; הם רוצים לייצא לכאן מכוניות ומוצרים שמורכבים שם, כמו שעושה טורקיה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי pasja1000 לאתר Pixabay]

3. משקלה של מרוקו בעולם הערבי והמוסלמי גדול: זו מדינה ערבית מסורתית ומלוכנית, המלך המרוקאי הוא גם הסמכות הדתית; ולקיצוני האסלאם קשה לתקוף אותו. אין ספק שמדינות מוסלמיות נוספות רבות ילכו, עתה, בדרך הזאת.

ושוב, שאפו ענק לראש הממשלה

בעולם אחר - עולם נטול שיקולים פוליטיים צרים ומעוותים ושנאות אישיות - הוא לבטח היה מקבל את פרס נובל לשלום. היציבות שלו ומעשיו הקנו לו במשך השנים בקרב המנהיגים הקובעים - גם בקרב המנהיגים שאינם רוכשים לו אהדה אישית - הערכה עצומה, החל מנשיאי ארה"ב, רוסיה וסין; וגמור בראשי הממשלות של בריטניה, גרמניה והודו. הוא נחשב שם למנהיג המוכשר מכולם בתחום היחסים הבינלאומיים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]