[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור לה' הוא מסוג המזמורים בהם כל פסוק מתחיל באות אחרת וברצף. צורת כתיבה זו נקראת אקרוסטיכון.

אמנם הפסוק הראשון אינו חלק מהתרגיל הזה, וגם לא הפסוק האחרון, אך כל השאר משתתפים במבנה במיוחד הזה, לבד מפסוק ו' המחולק לשניים. חציו הראשון פותח באות ה' וחציו השני באות ו'.

בתוך כל המבנה המיוחד הזה מסתתרים שלושה פסוקים (אותיות מ', נ', ס') שהפכו לתפילת "מי האיש": יג מִֽי־הָאִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָמִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב ׃ יד נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּשְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה ׃ טו ס֣וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃

 רונית אופיר מיטיבה לבצעו:

גם חווה אלברשטין מיטיבה לשיר אותו:

. ויש כמובן עוד אינסוף ביצועים מרגשים של זמרים וזמרות רבים/ות. תפילה שקיבלה מנגינה נפלאה. מי האיש החפץ חיים – כשנותן לנו משה את הבחירה החופשית היא מנוסחת כבחירה בין טוב (חיים) לרע (מוות). מכאן שהמזמור שואל מי האיש הבוחר בטוב. לפחות חפץ (רוצה, משתדל ) לבחור בטוב?

ויש כאן מספר תשובות:

אוהב ימים. אפשר שהכוונה אוהב את החיים, כלומר מתייחס אל החיים באהבה. אני מציע פירוש שהבוחר בטוב הוא זה שאוהב את היום ולא את הלילה, משום האור המבדיל בין יום ללילה. האור מאפשר לנו לראות את הכל, גם את הטוב וגם את הרע. וכבר נאמר שאין כמו אור השמש כדי לטהר את השחיתות והרוע מהחברה. האור עליו חתם האל – וירא כי טוב.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JillWellington לאתר Pixabay]

לראות טוב. אדם הרואה את הטוב בכל מצב, ולו הקשה ביותר, הוא אדם שבהחלט חפץ בחיים. הוא אינו נשבר לנוכח הקשיים שהחיים מזמנים לו, ואף מצליח להתחזק בראותו גם בהם אור.

נצור לשונך מרע. בימים בהם הדיבור והכתיבה שלנו מסוגלים בהינף הטכנולוגיה להגיע להרבה מאוד אנשים ואף לגרום לנזק ולמוות של אחרים, ברור שמי שאינו משתמש בלשונו למטרות רעות (הסתה, השמצות, חרמות וכו') חפץ בטוב.

ושפתיך (נצור) מדבר מרמה. נדמה לי שאין צורך להסביר מדוע רמיה ושקר אינם רצויים לאדם החפץ בחיים. גם אם יחיה אדם שנים רבות אך יבסס את חייו על שקר ומרמה, בסופו של דבר יסתכמו חייו בכלום, כאילו לא חי כלל.

סור מרע – לא רק בדיבור אלא גם בנוכחות, מי שחפץ בחיים מומלץ לו שלא יתחבר לחברה רעה. יש סיכוי רב שמהלך כזה יובילו לידי מוות. ולפעמים סור מרע זה גם לא לשלוח מסרונים בזמן נהיגה שמא יביא לידי אובדן חיים שלו ו/או של אחרים.

ועשה טוב – לא רק פאסיביות נדרשת (סור מרע) אלא גם עשיית מעשים שיקדמו את הטוב בעולם. החפץ בחיים צריך להשתמש בהם כדי להגדיל הטוב בעולם בו הוא חי.

בקש שלום – בכל מצב חפש את דרך השלום כי השלום הוא ההיפך ממלחמה בה אנשים בהכרח נהרגים.

ורדפהו (את השלום) - לבקש זה חשוב אבל צריך גם ליזום, לפעול, ממש לרדוף אחרי השלום. וגם אם נקלעת למלחמה, נצל אותה כדי להמשיך ולחתור לשלום.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

מזמור יפהפה...

נראה שלא סתם נבחר מזמור מסוג אקרוסטיכון להכיל בתוכו תפילה לחיים. מבנה מושלם לחיים שבעליל כלל אינם מושלמים. אנחנו מנסים להגיע לשלמות וגם המזמור אינו מושלם במבנה האקרוסטיכוני שלו משל אומר לנו  –  שלמות לא תשיגו...

אבל לשאוף אליה זה כל הסיפור (חפץ חיים)!

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]