יצחק אדיג'ס: ההבדל שבין קבלת החלטות ליישומן

[בתמונה: החלטות כמו: להפסיק לעשן ולהפסיק לשתות הן דוגמה להחלטות גדולות שספק אם תיושמנה... מקור התמונה: Photo by Olha Ruskykh from Pexels]

[למאמר המקורי של פרופ' יצחק אדיג'ס (באנגלית) בבלוג שלו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, וזהו הבלוג האישי שלו, המתורגם לעברית. [בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)

*  *  *

זה כמעט אנושי, כביכול, שההחלטה תתקבל אך לא תתבצע. כמו ההחלטה להתחיל דיאטה ממחר; או להתחיל להתאמן ממחר; או להפסיק לצעוק. החלטות הכרוכות בשינוי גדול, ספק אם תיושמנה!

קורסים רבים מוצעים לנו בנושא: "כיצד לקבל החלטה טובה"; אבל, לא ראיתי עוד קורס שמלמד: "כיצד ליישם את מה שהוחלט"...

בתי ספר למינהל עסקים, למשל, מלמדים רק כיצד לקבל החלטות טובות, בין אם זה בשיווק; באסטרטגיה; או בכל תחום אחר, הנחוץ להובלת חברה. אבל למיטב ידיעתי, אין קורס אחד שמלמד ליישם החלטות בהצלחה. ככל הנראה, יש הנחה מוטעית שאם נקבל החלטה טובה, היא תיושם. זה ממשל לא כך!

לעיתים קרובות מתקבלות החלטות טובות מאוד; אך איננו מיישמות אותן. לחילופין, אנחנו מיישמים החלטות, שאנו יודעים שאינן טובות, כמו עישון או שתיית יתר.

[התרשים: 'ייצור ידע']

קיים הבדל גדול בין הקריטריונים להחלטה טובה; לבין הקריטריונים להחלטה ישימה!

  • כדי לקבל החלטה טובה, עליכם להיות בעלי ראש פתוח; להקשיב לקולות החולקים עליכם; כדי, שתקחו בחשבון את כל המידע הדרוש.
  • ליישום נדרש ההפך: להיות מחויב ומרוכז במטרה; ונחוש ולא לוותר.

טעויות רבות קורות מכיוון שאנשים אינם מבחינים בין שתי הדרישות השונות: אנשים אולי יגידו לכם, "זו החלטה טובה!" אבל הם יגררו רגליים בעת יישומה; כך שבמקרה הטוב, ההחלטה תיושם חלקית; או תשתנה; או לא תיושם בכלל; או גרוע מכך, תיושם בזדון: הם יחבלו ביישומה. את הפעולות הללו אנו מכנים התנגדות לשינוי (Resistance to change)

[להרחבת המושג: 'התנגדות לשינוי', לחצו כאן]

איפה הטעות? מה קורה?

  • לקבלת החלטות אתם זקוקים למידע ולשיפוט: מה חשוב ומה שולי.
  • לצורך היישום עליכם לראות, כיצד ההחלטה משפיעה על האינטרסים של מי שצפוי ליישם אותה. צריך להיות אינטרס משותף בין כל בעלי העניין ביישום, על מנת שההחלטה תיושם ברוח המתקבלת.

מציאת עניין משותף של כל הנחוצים ליישום עשויה להיות משהו שקשה להשיגו. יכול להיות שיש פער עצום בצרכים ובציפיות של כולם; ואולי, אפילו בלתי אפשרי לגשר על כולם ולהגיע לאינטרס משותף.

[בתמונה: איפה הטעות? מה קורה?...  מקור התמונה: Photo by Andrea Piacquadio from Pexels]

מה לעשות?

נדיר שיש אינטרס משותף באותה עת; אבל, אם יש חזון משותף; וערכים; ואמון בין הצדדים - שאם בעתיד יושג החזון, כל הצדדים ייהנו מכך - ליישומים יש סיכויים גבוהים יותר לקרות. אמון הוא קריטי. האינטרס המשותף כעת הוא להשיג את החזון ולשתף את השפע שנוצר בין כולם.

אם יש חזון משותף וערכים משותפים וקיים אמון הדדי שכל המעורבים בהחלטה ישותפו בפירות שההחלטה הניבה, אפשר להניח שההחלטה תיושם והשינוי יתרחש.

אם לעומת זאת, אין ערכים וחזון משותפים ואין אמון הדדי, הדרך היחידה שנותרה ליישם החלטה היא באמצעות גישה דיקטטורית, פיקוד ושליטה ואיום בעונש, אם ההחלטה לא תיושם; יישום בפחד 'עובד' בטווח הקצר אבל טופח על פנינו בטווח הארוך. זו הבחירה שעלינו לעשות.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *