[בתמונה: בין ישו ההיסטורי והמיתולוגי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על נצרות ונוצרים, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 בדצמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

חג המולד הוא שעת כושר לדון בדמותו של ישו (Jesus) ועל שלל המיתוסים שנוצרו סביבו. נקדים את המאוחר. בניגוד גמור לתפיסה העממית הרווחת, ישו נולד כיהודי, חי כיהודי ונצלב כיהודי. את דרשותיו הוא נשא בבית הכנסת, והואשם בצדק או שלא בצדק על אי הקפדה על מצוות מסוימות. מכאן שהוא היה חייב בשמירתם. הרומאים שהוציאו אותו להורג, רשמו על הצלב שלו: "ישו מלך היהודים"[1].

ישו גם לא נולד על פי המסורת הנוצרית לפני 2020 שנה.

שיטת הספירה הנהוגה בימינו הומצאה בשנת 525 על ידי הנזיר העונה לשם דיוניסיוס אקסיגוס (Dionysius Exiguus; ראו תמונה משמאל) בה נקבע כי מועד לידתו של ישו לשנת 1 לספירה. כיום יודעים ההיסטוריונים שחישוביו של נזיר זה היו שגויים במספר שנים, וכי ישו נולד לפני הספירה. גם הברית החדשה המזכירה את הורדוס בהקשר הולדתו של ישו, מהווה מקור התומך בדעה שישו נולד בשנה הרביעית לפני הספירה[2].

[דיוקנו של דיוניסיוס אקסיגוס משמאל הוא נחלת הכלל]

רבים גם סוברים בימינו כי העדויות הנוצריות המוקדמות על ישו אינן מהימנות דיין אך הדבר איננו בהכרח כך[3]. שלושת ספרי הבשורה הראשונים[4], המכונים הבשורות הסינופטיות, מציגים תמונה דומה ומשכנעת של ישו, כיהודי בן זמנו, שלא רוצה להושיע את העולם אלא דמות של בעל נס ומטיף יהודי. נכון כי מההיבט ההיסטורי, אין תמונה זו שלמה, אולם היא בהחלט מייצגת כיוון נכון באפיון דמותו של ישו ההיסטורי.

ניתן להניח כי המצע של שלושת ספרי הבשורה הראשונים הינו טקסט מוקדם אחד, או מספר טקסטים שאבדו. מחברי טקסט או טקסטים אלה היו תלמידיו של ישו שזכו להכירו עוד בחייו, הן נכתבו במקור בעברית ורק לאחר מכן תורגמו ליוונית. לפיכך כאשר אנו חוקרים את הבשורות הסינופטיות לאור עברן היהודי, מתגלה לפניניו דיוקן אמין למדי של ישו[5].

השם ישו הוא נגזרת של השם יהושע. בסוף ימי הבית השני כבר ביטאו את השם כישו, והשם ישו הינו קיצור נוסף לשם המקורי. יש מקום לסברה כי שם זה משתקף את ההגייה הגלילית של המאה הראשונה לספירה. על הגייה מיוחדת זו אנו למדים גם מהבשורות הסינופטיות עצמן, אשר מספרות כי לאחר מעצרו של ישו נחשף פטרוס כאיש הגליל בגלל מבטאו השונה ונחשד בהשתייכות לחבורתו של ישו:" ומעט אחרי-כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל-פטרוס אבל גם-אתה מהם כי גם-לשונך מגלה אותך"[6]. השם יהושע היה באותם זמנים אחד השמות היהודיים הנפוצים ביותר[7]. יוסף בן מתתיהו מזכיר עשרים אנשים עם שם זה, ויתכן שהדבר מצביע על העובדה שהייתה רתיעה מלתת שמות כמו משה או דוד שהיו נשגבים מדי, ולכן זכה השם יהושע לפופולריות גדולה.

[בתמונה: בין ישו ההיסטורי והמיתולוגי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

לאביו של ישו וגם לאחיו היו שמות נפוצים. בין שאר שמות אחיו אנו מוצאים את השמות – יעקב, יוסי, יהודה, ושמעון, כדלקמן:" הֲלֹא הוּא הֶחָרָשׁ בֶּן־מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן וַהֲלֹא אַחְיוֹתָיו אִתָּנוּ פֹה וַיְהִי לָהֶם לְמִכְשׁוֹל"[8]. יוסי הוא כמובן קיצור לשם יוסף, שם אביו של ישו. שמה של אמו, מרים, היה אף הוא שם נפוץ באותה תקופה, ויוסף בן מתתיהו (ראו תמונה משמאל) מזכיר שמונה נשים חשובות עם השם מרים, שהראשונה ביניהן היא מרים אחות משה.

[בתמונה משמאל: חריטה רומנטית של יוסף בן מתתיהו המופיעה בתרגומו של ויליאם וויסטון (Whiston) ליצירותיו. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Rachel-Esther לאתר flickr]

סיפור לידתו העל טבעית של ישו נמצא בשני גרסאות בלתי תלויות, בבשורה של מתי ושל לוקאס. סיפור ניסי זה אינו מוזכר במרקוס ובבשורה על פי יוחנן, וגם אין לו זכר בשאר כתבי הברית החדשה[9]. מחוץ לכתבים הנוצרים, הולדת ישו ממרים הבתולה נזכר לראשונה על ידי איגנטיוס מאנטיוכיה[10].

ישו כונה ביונית ככריסטוס (Χριστός), כלומר משיח. לפי האמונה היהודית הקדומה, המלך המשיח של אחרית הימים יהיה מצאצאי דוד המלך, ולכן הוא נקרא משיח בן דוד. בבשורה על פי מתי ולוקס, מובאות רשימות יוחסין של ישו המגיעות עד לבית דוד. המפתיע הוא ששני ספרי הבשורה הללו, שמתארים את הולדתו הנסית של ישו מאם בתולה. להלן רשימת היוחסין המופיעה בבשורה על פי מתי" :אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק וְיִצְחָק הוֹלִיד אֶת־יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־אֶחָיו׃  וִיהוּדָה הוֹלִיד אֶת־פֶּרֶץ וְאֶת־זֶרַח מִתָּמָר וּפֶרֶץ הוֹלִיד אֶת־חֶצְרוֹן וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת־רָם׃  וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמוֹן׃  וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז מֵרָחָב וְבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד מֵרוּת וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי׃  וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הוֹלִיד אֶת־שְׁלֹמֹה מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה׃  וּשְׁלֹמֹה הוֹלִיד אֶת־רְחַבְעָם וּרְחַבְעָם הוֹלִיד אֶת־אֲבִיָּה וַאֲבִיָּה הוֹלִיד אֶת־אָסָא׃  וְאָסָא הוֹלִיד אֶת־יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹשָׁפָט הוֹלִיד אֶת־יוֹרָם וְיוֹרָם הוֹלִיד אֶת עֻזִּיָּהוּ׃  וְעֻזִּיָּהוּ הוֹלִיד אֶת־יוֹתָם וְיוֹתָם הוֹלִיד אֶת־אָחָז וְאָחָז הוֹלִיד אֶת־יְחִזְקִיָּהוּ׃ וִיחִזְקִיָּהוּ הוֹלִיד אֶת־מְנַשֶׁה וּמְנַשֶׁה הוֹלִיד אֶת־אָמוֹן וְאָמוֹן הוֹלִיד אֶת־יֹאשִׁיָּהוּ׃  וְיֹאשִׁיָּהוּ הוֹלִיד אֶת־יְכָנְיָהוּ וְאֶת־אֶחָיו לְעֵת גָּלוּת בָּבֶל׃  וְאַחֲרֵי גְּלוֹתָם בָּבֶלָה הוֹלִיד יְכָנְיָהוּ אֵת שְׁאַלְתִּיאֵל וּשְׁאַלְתִּיאֵל הוֹלִיד אֶת־זְרֻבָּבֶל׃  וּזְרֻבָּבֶל הוֹלִיד אֶת־אֲבִיהוּד וַאֲבִיהוּד הוֹלִיד אֶת־אֶלְיָקִים וְאֶלְיָקִים הוֹלִיד אֶת עַזּוּר׃  וְעַזּוּר הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־יָכִין וְיָכִין הוֹלִיד אֶת־אֱלִיהוּד׃  וֶאֱלִיהוּד הוֹלִיד אֶת־אֶלְעָזָר וְאֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת־מַתָּן וּמַתָּן הוֹלִיד אֶת־יַעֲקֹב׃  וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת־יוֹסֵף בַּעַל מִרְיָם אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נוֹלַד יֵשׁוּעַ הַנִקְרָא מָשִׁיחַ"[11]. המשותף לרשימות אלה היא העובדה שיוסף, אביו של ישו ולא מרים אימו, מוצג כצאצאו של דוד המלך.

היות והבשורות על פי מתי ולוקאס מייחסות את ישו לבית דוד, אין זה מפתיע ששניהם ממקמים את מקום הולדתו של ישו בבית לחם, עיר הולדתו של דוד המלך. למרות זאת יש ביניהם הבדלים משמעותיים. לפי לוקאס, הגיעו הורי ישו לבית לחם מנצרת ערב הולדתו, בגלל מפקד אוכלוסין קיסרי. עד אז הם התגוררו בנצרת וחזרו אליה לאחר מכן:" וַיַּעַל גַּם־יוֹסֵף מִן־הַגָּלִיל מֵעִיר נְצֶרֶת אֶל־יְהוּדָה לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית־לָחֶם כִּי־הָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ"[12]. אולם לפי הבשורה על פי מתי, התגוררה המשפחה בבית לחם שבארץ יהודה גם לפני לידתו של ישו והשתקעה בנצרת לאחר מסע לארץ מצרים:" וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וְלֵךְ שׁוּב אֶל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵתוּ הַמְבַקְּשִׁים אֶת־נֶפֶשׁ הַיָּלֶד׃  וַיָּקָם וַיִּקַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וַיָּבֹא אַרְצָה יִשְׂרָאֵל׃  וּכְשָׁמְעוֹ כִּי אַרְכְלוֹס מָלַךְ בִּיהוּדָה תַּחַת הוֹרְדוֹס אָבִיו וַיִּירָא לָלֶכֶת שָׁמָּה וַיְצֻוֶּה בַחֲלוֹם וַיֵּלֵךְ לוֹ אֶל־אַרְצוֹת הַגָּלִיל  וַיָּבֹא וַיֵשֶׁב בְּעִיר הַנִּקְרֵאת נְצָרֶת לְמַלּאת הַדָּבָר הַנֶּאֱמָר עַל־פִּי הַנְּבִיאִים כִּי נָצְרִי יִקָּרֵא לוֹ"[13].

[בתמונה: אין זה מפתיע שמתי ולוקאס ממקמים את מקום הולדתו של ישו בבית לחם, עיר הולדתו של דוד המלך. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי blende12 לאתר Pixabay]

לפי ראייה היסטורית ישו היה יהודי גלילי שככול הנראה נולד בנצרת. כך או אחרת הוא גדל שם במשך תקופה של שלושים שנה, עד שפגש את יוחנן המטביל:" וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל מַעֲשֵׂהוּ וְהוּא כְּבֶן־שְׁלשִׁים שָׁנָה וְהוּא נֶחְשָׁב לְבֶן־יוֹסֵף בֶּן־עֵלִי"[14].

האם ישו היה אחד מחכמי ישראל? לפי המסופר בבשורה על פי לוקאס אלה הם פני הדברים:" כְּמִשְׁפַּט הֶחָג׃  וַיִּמְלְאוּ הַיָּמִים וַיָּשׁוּבוּ וַיִּוָּתֵר הַנַּעַר יֵשׁוּעַ בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹרָיו לֹא יָדָעוּ׃  וַיֹּאמְרוּ עִם־חֶבֶל הָאֹרְחִים הוּא וַיֵּלְכוּ כְּדֶרֶךְ יוֹם וַיְבַקְשֻׁהוּ בֵּין הַקְּרוֹבִים וְהַמְיֻדָּעִים׃  וְלֹא מְצָאֻהוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָיִם לְבַקְשׁוֹ׃  וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשֶׁת יָמִים וַיִּמְצָאֻהוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְהוּא ישֵׁב בְּתוֹךְ הַמּוֹרִים וְשֹׁמֵעַ אֲלֵיהֶם וְשֹׁאֵל אֹתָם׃  וְכָל־הַשֹּׁמְעִים אֹתוֹ תָּמָהוּ עַל־שִׂכְלוֹ וְעַל־תְּשׁוּבֹתָיו, וְעָלוּ הוֹרָיו יְרוּשָׁלַיִם מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לָחֹג אֶת־חַג הַפָּסַח׃  וַיְהִי בִּהְיוֹתו בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּעֲלוּ (יְרוּשָׁלַיִם)"[15].

גם יוסף בן מתתיהו קובע כי ישו נמנה על אחד מחכמי ישראל כדלקמן:" ובאותו זמן היה ישוע, איש חכם..."[16], קביעה שקוראת תיגר על ההנחה שישו היה אדם פשוט ולא מלומד. עדות נוספת לכך היא העובדה כי פנו אליו בשם רבי, למרות שישו על פי הכתבים הסינופטיים העדיף שיפנו אליו בכינוי אדון[17]. התואר רבי, היה נפוץ באותם זמנים והרבו להשתמש בו ככינוי לחכמים ומורי הוראה. באותם זמנים שימושו טרם הוגבל לכאלה שנסמכו לרבנות. אך כאמור ישו לא אהב את הפנייה כרבי כדלקמן:" וְאַתֶּם אַל־יִקָּרֵא לָכֶם רַבִּי כִּי אֶחָד הוּא מוֹרֵיכֶם הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם אַחִים כֻּלְּכֶם׃  וְאַל־תִּקְרְאוּ אָב לְאִישׁ מִכֶּם בָּאָרֶץ כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם אֲשֶׁר בַּשָׁמָיִם׃  גַּם אַל־יִקָּרֵא לָכֶם מוֹרֶה כִּי מוֹרֶה אֶחָד לָכֶם הַמָּשִׁיחַ"[18].

[בתמונה: בין ישו ההיסטורי והמיתולוגי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי articgoneape לאתר Pixabay]

אחרית דבר

ישו נולד חי ומת כיהודי. עובדה זו אין להכחיש. כמו כן, ישו לא נולד בתאריך אחד לספירה אלא ככול הנראה בזמן מותו של המלך הורדוס, במאה הרביעית לפני הספירה.

מוצאו ההיסטורי הגלילי, מקבל תפנית בכתבים הנוצריים שמנסים להראות שהוא מצאצאי בן דוד ולכן הוא נולד בבית לחם. בכך ובדברים רבים נוספים שלא דנו עליהם מקוצר היריעה, מתגלה הפער הגדול בין ישו ההיסטורי לישו המיתולוגי, ודומה שלעיתים לא ניתן ליישב את המחלוקת ביניהם כלל.

[לאוסף המאמרים על נצרות ונוצרים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), נצרות ונוצרים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/12/20

[1] מנחם שטרן, ההיסטוריה של ארץ ישראל, שלטון רומי, כרך ד', יד בן צבי, 1984, עמודים: 232 – 237.

[2] אבי הראל, כוכב בית לחם והולדת ישו, ייצור ידע, דצמבר 2016.

[3] דוד פלוסר, ישו, דביר, 2009, עמוד 31 (להלן פלוסר, ישו).

[4] הסיפורים בשלוש הבשורות הראשונות דומים מאוד זה לזה, ולכן הן מכונות גם הבשורות הסינופטיות – מתי, מרקוס ולוקאס.

[5] פלוסר, ישו, עמוד 33.

[6] מתי, פרק כ"ו, פסוק 73.

[7] פלוסר, ישו, עמוד 36.

[8] מרקוס, פרק ו', פסוק 3.

[9] פלוסר, ישו, עמוד 37.

[10] איגנטיוס מאנטיוכיה, נולד בסוריה, איגנטיוס התנצר ובסופו של דבר הפך לבישוף של אנטיוכיה. מת בשנת 107 לספירה.

[11] מתי, פרק א', פסוקים: 2 – 16. ישנה כאמור רשימת יוחסין נוספת בלוקאס, פרק ג', פסוקים 23 – 38.

[12] לוקאס, פרק ב', פסוק 4.

[13] מתי, פרק ב', פסוקים: 20 – 23.

[14] לוקאס, פרק ג', פסוק 23.

[15] שם, פרק ב', פסוקים: 41 – 47.

[16] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, פרק י"ח, 63.

[17] פלוסר, ישו, עמוד 45.

[18] מתי, פרק כ"ג, פסוקים: 8 – 10.