[מקור התמונה המקורית: צילום מסך מסרטון ynet: הפגנת חרדים בבני ברק]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

*  *  *

ישראל משופעת במוחים, מפגינים ופורעים מסוגים שונים מכול קצווי הקשת החברתית, החל מ:

• מפגינים נגד היועץ המשפטי, שיחיש ויגזור את משפטו הנכון;
• מפגינים נגד ראש הממשלה ופרשת הצוללות, בדרישה שיתפטר;
• נכים נגד האוצר לשיפור קצבותיהם;
• ערבים נגד המשטרה, שתאסוף במקומם את ארסנל הנשק ההורג בהם;
• מתמחים, הנאבקים למען קיצור שעות המשמרת;
• אחיות, למען תוספת כוח אדם;
• מורים, השובתים יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים;
• עובדים מאורגנים נגד הניסיונות לחבל במונופול האוחזים בשלטר;
• וכן - בעיקר והחרדים נגד המדינה (רשימה חלקית).

.

כדי שמחאה תתפוס ותגיע למודעות הציבור - במטרה לגייס תמיכה בעניין שבעטיו מפגינים - צריך לגרום להפרעות הסדר הציבורי ברמה כזו, שהמשטרה תוזעק כדי לשמור על הסדר הציבורי; ובעקבותיה התקשורת, רודפת הסנסציות, שתכסה את האירוע בכתבות צבע מרגשות, שתראה שוטרים מכים מפגינים, ושתציג חברי כנסת נרגשים, שזו להם הזדמנות להופיע תקשורת.

כול זה גורם לאי נוחות - ברמות כאלה או אחרות - לציבור המותש ממחסומי הדרכים; ומריח הצמיגים השרופים, עד כי כהים חושיו לטענות המפגינים. הוא מקלל את יומו הדפוק בפקק התורן; ומבקש רק להגיע סוף סוף הביתה בשלום.

.

יש להודות שהשיטה הזו עובדת מצוין בישראל , כדרך הקיצור האולטימטיבית להשגת הטבות שלטוניות (צודקות  או לא), כי המדינה לימדה שדרך האלימות היא האפקטיבית ביותר להשיג את הנחפץ.

רוב הציבור החילוני, זה השקט, הנושא בעול תחזוקת המדינה, משלם את מיסיו ומשרת במילואים - חש, ובצדק, שהוא בן-ערובה בידי המפגינים התורנים, מסוגל לעיתים להפגין אמפתיה לדרישות הצודקות של מגזר זה או  אחר.

אבל, יש  דבר אחד המוציא אותו מדעתו: אלו הם הפגנות המגזר החרדי.

ראיתי בחיי מעט מאוד הפגנות חרדיות שקטות, עם אזרחים נושאי דגלים, שלטים, נואמים הפונים ללבם של השלטונות... רוב הפגנות החרדים הן מסה של אלימות לשם אלימות: אבנים, הצתות, הפיכת מכוניות, הכאת שוטרים, יריקות, נאצים; והכל בשם "תורת השלום"; או האדמו"ר, ששלח אותם לרחובות, להראות שחוקי המדינה הם רק "פס האטה" בדרכם לאוטונומיה; וכל זה על חשבון ציבור חילוני המממן בעבודתו ובגופו את כלכלתם וביטחונם.

בהפגנה האחרונה, בעקבות מעצר משמט גיוס בבני ברק, שכללה חסימה מוחלטת של כביש 4, הגיע צעיר חרדי עם תינוק בעגלה להתעמת עם שוטרים בקריאות "רוצחים ונאצים" - כשהוא משתמש בילד כמגן לעצמו; בקונוטציה קשה למחזות דומים שאנו רואים ומתפלצים, מעברו השני של הגבול....

ואין פוצה פה ומגנה, כאילו מדובר בתופעת טבע חסרת שליטה, והתנצלות ממשלתית בו תבוא כדי להרגיע את פרנסי העדה, השולטים על ברזי הכספים הממשלתיים ובתוספת אתנן הולם.

רק שאלימות מזמינה אלימות נגדית. ככל שתמשך התופעה הזו, אלו עלולים לראות קבוצות, שתמאסנה באלימות הבלתי פוסקת הזו; ומיואשת מאזלת ידי השלטונות, המסונדלים מרצון, תצא להילחם בתופעה באותם כלים. יהיה זה יום מר ונמהר, שאנו הולכים לקראתו בעיניים פקוחות!