[בתמונה: ריבוי נשים גם בטבע... תרנגול בקרב נשותיו. תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' ביחס ל'מערבית', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
נגדר "מין פולש" כגורם כלשהו - צמחים, בעלי חיים ובני אנוש - שהגיע למקום שהוא מחוץ לתחום תפוצתו הטבעית, ומצליח להתפשט במהירות, תוך שהוא דוחק הצידה את הדרים ה'טבעיים' באותה סביבה:
- דוגמה מן הטבע היא, למשל, ציפורי הדררה; נמלי האש וכדומה.
- דוגמה אנושית עדכנית היא למשל, המהגרים לאירופה; שאין לה עניין להתמזג ולהיות חלק בתרבות הקיימת אלא להחליף אותה.
זהו תהליך טבעי, המהווה חלק ממה שאנו מכנים, מאבק העוצמה במערכת מורכבת.
[להרחבת המושג: 'מאבק העוצמה במערכת מורכבת, לחצו כאן]
תיאור מרתק - של האופן שבו מצליחה פרדיגמת החשיבה המזרחית, הפולשת, לשתק את פרדיגמת החשיבה ה'טבעית', המערבית - מצאתי בגיליון מס' 18 של כתב העת השילוח (ראו תמונה למטה משמאל), במאמרה של ליאורה לויאן: "לאגום" או מה שטוב לשבדים (לויאן, 2020):
"לאגום" (Lagom) היא מילה בשבדית המאפיינת את תפסת העולם הבסיסית של התרבות השבדית. משמעה: "לא הרבה מידי ולא קצת מידי. ללכת בעדינות בדרך האמצע, לא להגזים, לא לבלוט, להיות בסדר עם כולם, לא לקחת יותר מכפי חלקך...". לתוך התרבות הזו הגיעו אנשי המזרח התיכון, עם פרדיגמת החשיבה המזרחית שלהם... (לויאן, 2020, ע' 146).
[בתמונה משמאל: תמונת הכריכה של גיליון 18 של כתב העת: 'השילוח'. מאמרה של ליאורה לויאן: "לאגום" או מה שטוב לשבדים, נמצא בעמודים: 165-145. אמנו מאמינים שאו עושים בתמונה שימוש הוגן]
לויאן מביאה דוגמה משעשעת של של המפגש של פרדיגמת החשיבה המזרחית עם ה"לאגום" (לויאן, 2020, ע' 152):
"... איראני הגיע לדלפק בחנות נעליים כשבידיו זוג נעליים שכנה לפני שלוש שנים והקבלה מהקניה. "הם נקרעו" הוא טען, הוא ביקש מהמוכרת 70% החזר, כפי שמגיע לו בחוק.
המוכרת התנצלה בכל פה, ואמרה שלפי החוק, כעבור שלוש שנים מגיעים לו רק 40% החזר.
הלקוח התעקש ביקש לדבר עם הבוס, גיגל את החוק להגנת הצרכן, והמוכרת - קצת מבוהלת - בשלה: "סליחה אדוני, אני לא יכולה לתת לך יותר מ-40% אחוז החזר". האירני נסוג מעט, חשב ואז שאל אותה: "טוב, אולי 60%? ...".
[התרשים: 'ייצור ידע']
"הסיפור המשעשע הזה" - טוענת לויאן - "תופס במדויק את המבוכה של תרבות החוק והסדר, לנוכח תרבות הבזאר של המזרח התיכון. אבל, הסיפור הזה מייצג עוד דבר, עמוק הרבה יותר: האמון שנסדק. החוק השוודי אולי נשמר עדיין; אבל, עוד ועוד אנשים כבר לא רואים בו ערובה לקיומה של חברה הוגנת, אלא פתח לניצול ולמירוב רווחים אישיים! (לויאן, 2020, ע' 152). הוא משקף יותר מכל, את קריסתה של מדיניות ההגירה האירופית; כי כמו האיראני בחנות הנעליים, המהגרים החדשים שותפים להפיכתו של החוק, ממגינו של הסדר הטוב לקרקע פורייה לניצול משאביה של מדינה עשירה! (שם, ע' 156).
"... שבדיה רוצה להיות בכל מאודה פתוחה כלפי ה"אחרים" שגדשו את שעריה; אבל, פתיחות ל"אחר", בגל ההגירה הנוכחי, משמעה נכונות לוותר על ערכי היסוד, שאפשרו לשוודיה להיות מה שהיא. גם אלה - המעוניינים עקרונית בקליטה מסיבית של הגירה - רואים, במו עיניהם, איך תופעת ה"טרמפיסט" מתרחבת; ואיך המיסים הגבוהים מתחילים לשרת, קבוצה הולכת וגדלה של אזרחים לא יצרניים, שאין להם עניין ומוטיבציה להשתלב בתרבות המקומית. במקביל... התרבות המקומית מנטרלת את עצמה מהיכולת לסנן בין הנצלנים לאלו שאינם.
התוצאה היא שמדיניות הרווחה כבר איננה מערכת מעוררת גאווה, המאפשרת רמת חיים איכותית לכלל האזרחים, וסובלת - תוך כדי כך - מכמה טפילים שוליים; אלא מערכת שהולכת וקורסת תחת גל של זרים, שהגיעו כדי לקחת את מה שאפשר, בלי להתאים את עצמם לקודים התרבותיים, שגורמים לאזרח השוודי, קודם כול, לרצות 'להיות בסדר'" (שם, ע' 157).
[למאמר רלוונטי בהקשר זה: ד"ר פנחס יחזקאלי: ‘שמחת’ יום המהגר הבינלאומי…, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' ביחס ל'מערבית', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- ליאורה לויאן (2019), "לאגום" או מה שטוב לשבדים, השילוח, גיליון 18, שבט תש"ף, פברואר 2020, עמ' 165-145.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2019), 'שמחת' יום המהגר הבינלאומי, ייצור ידע, 18/12/19.
- פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.