[התמונה היא נחלת הכלל. שם הצלם אינו מוזכר]
[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
רק צייצתי והמהומה החלה... והדבר המעניין הוא שהקולניים ביותר במבקרים לא ראו "נער גבעות" מימיהם.
אז כדאי לדעת, שאין ארגון כזה הקרוי "נוער גבעות". יש שם מגוון גדול של אנשים, רובם הגדול רחוקים מהמהומה שמייצרת קבוצה קטנה מהם. רובם המכריע אנשי עמל, רועי צאן, עובדי בניין... הם עובדים בכל אותם מקצועות שהציבוריות הישראלית התרחקה מהם. הם אלה שחוזרים לראשית הציונות ומממשים ערכים - כמו אחיזה בקרקע ועבודה עברית - שפעם היו אתוס ועתה, קבוצות הולכות וגדלות מבקשות לשכוח...
[לציוץ המקורי של האלוף גרשון הכהן בטוויטר, לחצו כאן] [להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן]
החבורה הזו שונה מהישראלים ה"רגילים" בכך שהיא לא מושיטה את רכושה בהכנעה, לפשיעה שהיא ברובה לאומנית. אין רועה צאן יהודי בכל הארץ (כולל אחי) שלא גנבו לו; ובכמויות... וכך גם בציוד חקלאי, ביבול חקלאי וכדומה. נוער הגבעות עומדים על המשמר. הם מוכנים לישון עם העיזים, כמו הבדואים; ולכן, הגנבים נוטים לגנוב מהם פחות ולהתעמת איתם פחות.
אין היום דרך לשמר מפעל חקלאי בלי אנשים, שרואים באדמה ערך; וכמו בועז במגילת רות, לישון בגורן. בימים שבהם רכושם של אנשים הוא הפקר (ולא רק ביהודה ושומרון...), אין תחליף לנערי הגבעות בשמירה על האתוס הציוני. המצב הוא של היעדר ריבונות בפועל. איש הישר בעיניו יעשה; וכמו ליצור מראית עין של ריבונות, שמנסים לכפות, לכאורה ריבונות, על צד אחד במשוואה; ואילו לצד השני - כל עוד לא ביצע 'פיגוע' - מותר כמעט הכל... אם לבדואים מותר פה הכל, אז צריך, לטעמי, גם בדואים יהודים!
לכו לישב את הנגב חוות בודדים
אי אפשר מבחינה חוקית. הן עברו לפורטוגל