[בתמונה: בואו לפחות נהיה כנים עם הש"ג! התמונה היא צילום מסך מתוך הסרט ספיחס]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

זהו מאמר שלישי על האירוע שבו סורבה כניסת מלוויו של אלוף פיקוד הדרום וסגן הרמטכ"ל המיועד, הרצי הלוי, לבסיס חיל האוויר בחצרים. המאמרים האחרים היו:

• פנחס יחזקאלי: חיל האוויר מציג – פרוצדורה לפני מהות;
• גרשון הכהן: האלוף הרצי הלוי בשערי בסיס חצרים.

*  *  *

לאחר שקראתי והקשבתי לדעות השונות בנושא אלוף הפיקוד ושומרי הסף בחצרים, אני נוטה לקבל את עמדת  ה- ש"ג במקרה זה. נימוקים:

1. כבר הכותרת בתקשורת מטעה, שכן ראוי לציין שהאלוף לא סורב להיכנס לבסיס, אלא רק שלושת הקצינים האחרים במכוניתו, שלא היה בידיהם אישור כניסה. ומן הסתם האלוף אמר: "אני לא נכנס בלעדיהם.." -  החלטה שלו.
2. אם מישהו צריך לחטוף על הראש הוא מפקד הבסיס עצמו; שכן, הבנו שכניסתו של האלוף תואמה מראש, וכנראה שמישהו במשרד מפקד הבסיס לא טרח לעדכן את הש"ג- כפי שצריך היה להיות!, ואם יש צורך בהול לנזוף במישהו - הרי זה מפקד הבסיס עצמו, ולא הש"ג.
3. כול אימת שמתרחשת בעיה בצבא, המסנגרים טוענים כי "פעלנו בהתאם להוראות", ואם יש למישהו טענות ל"הוראות", יתכבד וישנה אותם, אם ימצא הצורך; או, כפי שמקובל לומר במקומותינו: "לחדד את הנהלים..."
4. אין לצפות מש"ג, אפילו אם הוא צוער, שיכיר את מראהו של כול מי הנושא דרגות אלוף על כתפיו (ויש המון..). הציפיה לכך- היא מופרכת ושגוייה בעליל.
5. להביא את הפלמ"ח כדוגמא, בהיקשר זה, מופרך עוד יותר. בזמנו לגנוב תרנגולות מהלול, או ג'יפ כדי לנסוע לרחוץ בים, היה נחשב אז למעשה קונדס, שמקומו ראוי לספר הצ'יזבטים. לא עוד. מה גם שבאותם ימים כולם הכירו את כולם. העידן הזה חלף; ואין אפילו צורך לחזור לשם, מלבד שיר "הרעות".

[בתמונה: בזמנו לגנוב תרנגולות מהלול, או ג'יפ כדי לנסוע לרחוץ בים, היה נחשב אז למעשה קונדס, שמקומו ראוי לספר הצ'יזבטים...]

הטענה שהתנהגות ה-ש"ג מאפיינת "ראש קטן", היא השאלה המרכזית כאן לדיון. הנושא הזה נדון בצה"ל מספר פעמים, ולפחות באחד מהם, יצא לי להשתתף. בסוף שנות  ה-60, מפקד ביה"ס  לקצינים -  אז מאיר פעיל (ראו תמונה משמאל), תוצר מוצלח ביותר של תרבות הפלמ"ח, הקדיש רבות כדי לגדל  דור של קצינים בעלי ראש  גדול, יצירתיים, אחראיים, עם חשיבה החורגת מהקופסה, אף שיחד עם זאת לימד את תורת המלחמה ופקודת המבצע בדיוק לפי הספר (אותו חיבר בעצמו), הוא שאף לעשות הפרדה (ככול שניתן) בין מה שלא ניתן לדלג עליו ולעגל פינות, ובין הצורך לאלתר במצבים שאינם לפי הספר. בין השאר חינך ל"משמעת העצמית" לפיו אין יותר "מסדר נשק"- וכול צוער אחראי לנשקו האישי.

מי משחלק עליו בכול תוקף, היה מפקד חיל השריון אז האלוף ישראל טל (חניך אסכולת השריון האירופאית - אם לא הגרמנית), שטען: "כשאני נותן פקודה לטנקים שלי "נוע נוע סוף", אני מצפה לציות מידי; ולא מוכן, שקצין שזה עתה סיים את קורס הקצינים יגיד לי: "רגע, אולי נתקוף ממקום אחר..".

העימות בין שתי התפיסות הביא את הרמטכ"ל יצחק רבין לקיים דיון בבה"ד 1 בהשתפות סגל המדריכים. שני הניצים הציגו את עמדותיהם שנתמכו בשלל דוגמאות מחיי מערכות ישראל, ובסיום, קבע רבין (הפלמחניק) שבעיקרון הוא מקבל את עמדתו של האלוף טל! (ראו תמונה משמאל) וחסל העניין של "משמעת עצמית" למגינת ליבם של סגל המדריכים שהלכנו שבי אחר האידיאולוגיה הסוחפת של מאיר פעיל.

[בתמונה משמאל: האלוף ישראל טל. גישתו התקבלה... התמונה באדיבות ארכיון משרד הביטחון]

השאלה מהו "האיזון הנכון" בין לפעול לפי הנוהל, שהוא סיכום תוצאת הניסיון המצטבר, שמטרתו לדלג על הצורך להמציא כול בוקר את הגלגל מחדש עם פרשנות אישית. ובין פיתוח יוזמה, יכולת ומוכנות להתמודד באפקטיביות עם הנסיבות המשתנות ששדה הקרב מציב באופן בלתי נמנע בפני מפקד וחייל. אין לכך תשובה חד משמעית; ואולי, שטוב שכך. ההתרשמות היא  שצה"ל  אינו מתמודד באופן מוצלח עם חריגות מהנהלים, כאשר מח"טים יוצאים לקרב עם עורך דין צמוד, וכול פקודה נאמרת ברשת, באופן שתגיע לאזני וועדת החקירה הבלתי נמנעת. אל לנו להתפלא, שהש"ג שוב יצא אשם!

ישראל ידועה בעולם כמדינת סטרט-אפ, המתבססת על חשיבה חריגה מעבר לקופסה. אנו גאים בתרבות כושר האלתור, חיתוך הפינות, הבוז לכול סמכות ("למה, מי אתה שתגיד  לי..", היעדר תכנון ("כשנגיע  לגשר..."), אנו מצוינים בלתת יעוץ לכול העולם ובכול תחום; ועדיין, משגעים עצמנו עם מגפת הקורונה; כי כול אחד יודע יותר טוב מה צריך לעשות, ועם היד על הלב, אם רק הציבור היה מתנהג כפי עצת המומחים-  ללא התחכמויות ו "מי אתה  שתגיד.."   הינו כבר נמצאת  מחוץ למגפה. וכך גם עם רכבת קלה (טראם), שנמצאת בעולם כבר מסוף המאה ה-19, ואפילו במומבאי יש כבר מזמן רכבת  תחתית; אבל, עדיין לא אצלנו. גם את החיסון לקורונה  המציאו  בחול  לפנינו (כמו שאמר פעם אפרים קישון: "אנחנו לא מאמינים בניסים - אבל לוקחים אותם בחשבון"; אבל, בואו לפחות נהיה כנים עם הש"ג!

בסרטון: בואו לפחות נהיה כנים עם הש"ג...

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.