[בתמונה: הפגנת הפנתרים השחורים באוניברסיטת תל אביב - 1972. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יגאל בן נון. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לקובץ המאמרים על 'קליקות והשלכותיהן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

קליקה הוא מונח מתחום מחקר הסוציולוגיה הקשור לחברה, משמעותו היא, תת קבוצה לא פורמלית, סגורה ומצומצמת של אנשים, שנוצרה בהתארגנות עצמית.

לחבריה יש מכנה משותף או קשר עמוק יותר מאשר עם אנשים אחרים שמחוץ לקליקה.

לחברי הקבוצה ישנה מטרה משותפת והם מקיימים תלות הדדית ביניהם (בר חיים, 1994, עמ' 9; יחזקאלי & אונגר משיח, 2014).

קליקה ניתנות לאבחון ולניצול, לתועלת הארגון, בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) (יחזקאלי & אונגר משיח, 2014).

את הקליקות ניתן לפגוש בכל מקום בחיים, למשל, בארגונים, בחיי משפחה, בחיי החברה, בפוליטיקה ועוד.

[להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניתוח רשתות ארגוניות', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Cristiano Betta לאתר flickr]

ישנם שני סוגים עיקריים של קליקות: פתוחות וסגורות

(אונגר משיח, 2018):

• הקליקה הפתוחה מקיימת קשרי גומלין בינה לבין הסביבה. לכן, היא חולקת ידע ועשויה להביא תועלת לארגון. הדוגמה הקלאסית לכך הן קהילות ידע או קהילות מקצועיות (CoPs - Communities of Practice) הן קהילות שנוצרות בקבוצות אנושיות – וגם, כמובן, בארגונים – כתוצאה מתחומי עניין משותפים ומרצון ללמידה משותפת. יתרונן הגדול בכך שהן משתפות - בנוסף לידע הגלוי - גם ידע סמוי, לא פורמלי ( tacit / informal knowledge) הן ניתנות לאבחון ולניצול, לתועלת הארגון, באמצעות ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA).
• לעומתה, הקליקה הסגורה מנותקת מסביבתה. לכן, היא מכונה גם 'ממגורה ארגונית' (סילו – silo) – כי נאגר בה ידע שאיננו משותף עם כל חברי הקליקה; וגם: 'תא הד'(echo chamber), משמע: עובדים שמחוברים לדומים להם במחשבה ובדעה; ומנותקים מכל היתר.

הקליקה הסגורה היא הביטוי הרשתי של מאבק העוצמה בארגון – או הפוליטיקה הארגונית. כלומר, התארגנויות מקומיות עצמאיות, שמטרתן לאחד את עוצמתן מול יריבים. מאפייניהן של הקליקות לעומתיות ליתר הארגון; ופעמים רבות, שיתוף פעולה בין חבריהן, מכוון נגד מטרות המערכת וזה מהווה חסם בפני שיפורה או יעילותה.

[להרחבה בנושא: 'קשרי גומלין', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: קהילות ידע - קהילות מקצועיות, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: ידע גלוי וידע סמוי/חבוי, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ממגורה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבה על המושגים 'תאי הד', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'רשת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

[התרשים: 'ייצור ידע']

קליקות בארגונים: שני מקרי בוחן

מקרה בוחן ראשון: השפעות הקליקות הסגורות על ארגונים - המפעל הקיבוצי 'בראשית'

מקרה הבוחן הראשון שאותו אציג הוא, המפעל הקיבוצי 'בראשית'. באמצע שנות השמונים של המאה העשרים החלו בישראל תהליכי קפיטליזם וגלובליזציה והם חוללו תמורות במערכת התרבותית של החברה (מושקוביץ ואשוש, 2013; ראו תמונת כריכה משמאל).

[בתמונה משמאל: כריכת כתב העת סוגיות חברתיות בישראל. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כמו כן, על החברה הקיבוצית הייתה השפעה ישירה בעקבות שינויים אלה, בעיקר על התרבות הארגונית שלה (שם). לראשונה בתולדות המפעל הקיבוצי "בראשית" מונה מנכ"ל שאינו חבר קיבוץ, מינוי זה הוביל ליצירת שינויים ומתחים בין העובדים והביא לכך שנוצרו קליקות חדשות בארגון. שינוי התפיסה התרבותית הארגונית החדשה השפיע על היחסים הבינאישיים במפעל, הקשרים החברתיים השתנו ובעקבות כך הקליקות הסגורות התרבו, לדוגמה, עובדי המפעל הוותיקים לא קיבלו את החדשנות ואת הדרך הניהולית החדשה, הם חברו זה לזה והחליטו להתנתק מהקשרים שמסביבם.

הפועל היוצא מכך הוא, שהעובדים הוותיקים יצרו קליקה סגורה והתנתקו מהסביבה הארגונית שלהם. הם לא העבירו חומר, אנרגיה או מידע לאנשים שאין להם הזדהות איתם, הם אגרו ידע ומידע ולא שיתפו אותם עם יתר אנשי הארגון [ראו את ההגדרה ל''ממגורה ארגונית' (סילו – silo)].

התיאור הזה מאפשר לנו להבין כיצד קליקה סגורה משפיעה ישירות על הארגון:  במפעל הקיבוצי נוצרו מאבקי עוצמה וקונפליקטים בין ההנהלה החדשה לעובדים הוותיקים, הנורמות החדשות שהם היו צריכים להתרגל אליהם הביאו איתם התנגדויות רבות ויצירת, קבוצות שיש להם מכנה משותף. בנוסף, התוצאה של כל זה היא, חוסר אפקטיביות, חוסר יעילות, וחוסר אמון במנהיגות: הארגון נפגע כתוצאה מהליכי השינוי והקליקות הסגורות היו תוצאה של השינוי הזה.

 מקרה בוחן שני: קליקות סגורות ופתוחות במחאת הפנתרים השחורים

מקרה הבוחן השני שאציג הוא קבוצת אנשי מחאת הפנתרים השחורים: בתחילת שנות השבעים של המאה הקדמת, קמו קבוצת אנשים ממוצא מזרחי משכונות מצוקה, שהחליטה להתאחד כנגד הממסד בעקבות קונפליקטים פוליטיים מעמדיים חברתיים; ולהקים ארגון ארצי, המייצג את שכונות המצוקה בישראל.

הארגון לא היה הומוגני ופעיליו הגיעו ממקומות רבים; כך שרק טבעי הוא שנוצרו קליקות שונות ומגוונות בתוכו (ברנשטיין, 1979, עמ' 71-70):

• מצד אחד, נוצרו קליקות פתוחות ש'ייצרו ידע' חדש. בין אנשי הקליקות החלו להצטלב קשרים חדשים, קשרים אלה העלו רעיונות חדשים וידע מגוון ובעקבות זאת, התגלו הזדמנויות חדשות.
• מהצד האחר נוצרו חיכוכים ויריבויות פנימיות רבות, שאיימו למוטט את מפעל המחאה כולו. אנשי הארגון התקשו לשמור על עבודה רציפה וקשרי עבודה יומיומיים ביניהם; ובכל פעם שהארגון היה לפני פירוק הם הכריזו על הפגנה כפעולה מקרבת ביניהם (שם, ע' 72).

[בתמונה: הפגנת הפנתרים השחורים באוניברסיטת תל אביב - 1972. מימין לשמאל: יעקב אלבז, עמרם כהן, יצחק כהן, כוכבי שמש, פליקס זגרון, סמי גוהר, יגאל בן-נון, טובה גוהר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יגאל בן נון. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

לסיכום

ביקשתי להציג בפניכם את שתי פניה - הטובים והרעים - של הקליקה הארגונית, דרך שני מקרי בוחן. בשניהם מביאה הקליקות הסגורות לחורבן ולקריסה; אולם במקרה הבוחן השני, ניתן לראות גם את החדשנות, היצירתיות והיוזמה, שעוררו הקליקות הפתוחות.

[לקובץ המאמרים על 'קליקות והשלכותיהן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), קליקה, ייצור ידע, 27/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), קבוצות בארגון, ייצור ידע, 5/3/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• Valdis Krebs (השנה: 2021), איתור קהילות ידע בארגון, ייצור ידע, 3/1/21.
• פנחס יחזקאלי (2021), ידע גלוי, ידע סמוי ומה שביניהם, ייצור ידע, 2/1/21.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2015), פוליטיקה ארגונית: מאבק עוצמה חסר רחמים…, ייצור ידע, 29/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ממגורה ארגונית (סילו): מלכודת המידע והידע של הארגון, ייצור ידע, 25/4/19.
• מושקוביץ י', אשוש י' (חורף 2013), השינוי התרבותי של "המפעל הקיבוצי בראשית", (ד' סואן, עורך) סוגיות חברתיות בישראל, 15, עמ' 170-145.
• ברנשטיין ד' (1979), הפנתרים השחורים: קונפליקט ומחאה בחברה הישראלית, מגמות, כה, עמ' 80-65.