[בתמונה: בחזרה להפגנות תנועת מסיבת התה? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Patriot Room. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

2033 ימים לאחר שירד דונלד טראמפ במורד המדרגות הנעות בבניין טראמפ שבניו יורק והכריז על מועמדותו לנשיאות, נרשם אקורד הסיום של אחת מחמש השנים הסוערות ביותר שידעה הפוליטיקה האמריקאית; ואיזה אקורד סיום עגום זה היה...

המפסידה הגדולה של החמש שנים האחרונות - הדמוקרטיה האמריקאית - תצליח לשרוד גם את המהמורה הנוכחית אבל המחיר יהיה כבד למדי.

אחד מתנאי הבסיס לקיומה של דמוקרטיה היא תקשורת חופשית שכמו שהאמריקאים אוהבים מסוגלת להגיד : Speaks Truth to power;

אבל, בתהליך - שהחל עם בחירתו של ברק אובאמה לנשיאות ונגמר עם הפריצה לגבעת הקפיטול - התקשורת הייתה הכל חוץ מחופשית.

עוד על מצב התקשורת במדינות דמוקרטיות במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'עיקרון הפרדת הרשויות של מונטסקייה: לא מה שהיה פעם…'

אתן לכם שתי דוגמאות שהתקבעו ציבורית:

ראשית, הפרשה הרוסית: אלפי מילים ומאות שעות של פרשנים הדגישו ערוצי התקשורת השונים לכיסוי הפרשה הרוסית.

כולם, ללא יוצא מהכלל, טעו ביודעין ובכוונה? מאמץ שכזה לא מתרחש בלי הכוונה מרכזית כלשהי, בין אם של בעלי הערוצים בעלי האינטרס הכספי; ובין אם של הכתבים עצמם; ובין אם של דמויות פוליטיות; ובד"כ של כל השלושה. העדרה של תקשורת חופשית גרר התבססות על מקורות מידע אלטרנטיביים ותרם, בתורו, להיווצרה של תיבת תהודה שכולנו חיים בה, גם מי שמאוד מנסה לא ליפול לתוכה.

אני יכול להעיד על עצמי, שבעוד שבבחירות 2016, עקבתי אחרי כל מילה כתובה שעסקה בנושא; ב- 2020 התעלמתי כמעט מחצי דבר; שבסופו של דבר - יחד עם שילוב של מספר גורמים אחרים, וביניהם חזירות יתר - תרם לטעות שלי בהערכת תוצאות הבחירות. אכן לא טעיתי לחלוטין; והפרמטרים שציינתי, אכן באו לידי ביטוי במסמוס הגל הכחול; וביצירת גל אדום, שהצליח לייצר מהפך אמיתי בבית הנבחרים.

אבל שני דברים לא הבאתי בחשבון:

• את הנכונות התקשורתית לסטות מכל סטנדרט עיתונאי המקובל במדינות דמוקרטיות;
• את השנאה התהומית לטראמפ בקרב האליטה האמריקאית.

אחד מסיפורי הבחירות הנוכחית עסק במשפחת ביידן ובסיפורי השחיתות שלה. התקשורת האמריקאית - שבעצמה מספרת את הסיפור הזה מ- 2015; וסיפרה אותו שוב ב- 2018 עם ההכרזה על הפריימריז הדמוקרטים - קיטלגה את הסיפור הזה, הפעם, בתור תעמולה רוסית. 

לרשתות התקשורת הגדולות הצטרפו גם חברות ההיטק הגדולות - שמזמן קנו את כל הפוליטיקאים בוושינגטון עם תרומות עתק - והשתיקו את הסיפור לגמרי. מי שחושב שעם כיסוי תקשורתי שכזה אפשר לנהל בחירות חופשיות, טועה מרות! 

ואולי זה הלקח הגדול של כל הבחירות האחרונות בארה"ב: נשיא לא יכול להיבחר אם התקשורת הממוסדת וחברות ההיטק הגדולות מחליטות שהן לא יתנו לו להיבחר! 

רק שמה שעבד בבחירות האחרונות, לא בהכרח יעבוד בבחירות הבאות: מעמד התקשורת נשחק עד דק; ולהערכתי, הציבור האמריקאי לא יסלח ולא ישכח; כי בהעדר תקשורת חופשית, האלטרנטיבה הבאה בתור היא הרובה.

[לכתבה המלאה ב- ynet, לחצו כאן]

אירועי אתמול הסבירו לאמריקאים מה המחיר שהם משלמים על העדר תקשורת חופשית; ולהערכתי אנחנו נראה השתלטות על אחד מערוצי התקשורת המרכזיים; והקמה של רשת חברתית אלטרנטיבית.

מה הלאה אתם שואלים?

אחרי המהפך בג'ורג'יה' ג'ו ביידן יאלץ לפרוע את הצ'ק שנתן לו הפלג הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית: מחיקת חובות הסטוsbטים יהיה אחד מהדברים הראשונים שהוא יבצע` יחד עם הגדלת המס על רווחי הון העלאת מס החברות` וביטול קיצוצי המס של הנשיא טראמפ' מה שיקטין את ההכנסה בכל משקי הבית האמריקאים.

דבר נוסף שינסה לבצע ממשל ביידן הוא חזרה להסכמי פריז ומימוש חלק מהתוכנית הירוקה של הפלג הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית.

כל הדברים הללו עולים כסף ולארה"ב אין. המגפה - שתמשיך להשתולל בחודשים הקרובים - תמשיך לגבות מחיר כלכלי כבד מהמשק האמריקאי; ושוק הנדל"ן - שחי בינתיים על אדי דלק - יחווה התמוטטות נוספת בשנתיים הקרובות; להערכתי, גדולה יותר מזו של 2008.

.

טראמפ ומשפחתו אולי לא יקחו חלק יותר בהליך הפוליטי בארה"ב; אבל מורשתו - בעיקר הכלכלית - לא תעלם לשום מקום. טראמפ הוכיח למעשה, שהקטנה של ההוצאה הציבורית קיצוץ מיסים והקטנת הרגולציה, מייצרים שגשוג כלכלי נרחב חוצה מגדרים גזעים ודתות.

החזרה הצפויה לימי "השגשוג הכלכלי" של ממשל אובאמה תייצר עוצמה גדולה יותר לתנועת המטוטלת בבחירות הבאות. 

היכונו לשובה של תנועת מסיבת התה...

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]