[בתמונה: פרשת שמות... ציורי תנ"ך/ הירידה למצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שמות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

עודכן ב- 3 בינואר 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

• מדוע החרדים לובשים בגדים שחורים?
• היכן נמצא הר סיני?
• "אתר שידוכים" - המיזם החדש של חברת מקורות..

ועוד.

ראשי פרקים

1. הפרשה הקודמת הסתיימה כשבני ישראל ירדו למצרים עקב הרעב שהיה בארץ ישראל והשתקעו בה בהתאם לחיזיון שראה אברהם אבינו בה הבטיח הקב"ה לאברהם את ארץ ישראל לעם ישראל. באותו חיזיון נאמר גם שבני ישראל יהיו בארץ מצרים  שם יתגבשו כעם ויצאו ברכוש גדול "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם  אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". משפחת יעקב מנתה בתחילה שבעים נפש ומשחלפו השנים וכל הדור של יוסף נפטר, בני ישראל גדלו מאד וכפי שהמדרש אומר על הפסוק "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ (1) וַיִּשְׁרְצוּ(2)  וַיִּרְבּוּ (3)  וַיַּעַצְמוּ (4) בִּמְאֹד (5) מְאֹד (6) וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם". שכל אשה ילדה שישיה בכל לידה. ניתן לאמר  שעל פי סקרים שהתפרסמו לאחרונה הרי שבשנים האחרונות המשפחות היהודיות מחזירות עטרה ליושנה - תשובה ניצחת לכל רואי שחורות הדמוגרפיה.

2. שאלה גדולה שנשאלת הינה כיצד בני ישראל לאחר כ- 200 שנות שיעבוד במצרים הצליחו לשמר את זהותם היהודית? על כך עונה המדרש "שלא שינו את שמם, שלא שינו את לשונם ושלא שינו את לבושם" ולכן גם לפני 1000 שנה, וגם בעוד 1000 שנה אנו נמצא קבוצה של יהודים בעיקר חרדים שימשיכו ללבוש אותם בגדים, וימשיכו לקרוא לילדיהם אברהם, יצחק, שרה רבקה וכו'.

[בתמונה: גם בעוד 1000 שנה אנו נמצא קבוצה של יהודים בעיקר חרדים שימשיכו ללבוש אותם בגדים, וימשיכו לקרוא לילדיהם אברהם, יצחק, שרה רבקה וכו'... [בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

3. גם השלטון במצרים התחלף וקם שליט חדש אשר לא ידע על פעולותיו החיוביות של יוסף. השליט פחד מעוצמת בני ישראל ומהפחד שבני ישראל יתייצבו לימין האויבים שלו בעת מלחמה (מעין "גייס חמישי") בתוך ארצו "וַיֹּאמֶר, אֶל עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.  הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם בָּנוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ", ולכן החליט על שורה של צעדים ובהם להעביד את בני ישראל בעבודת פרך בבניה של ערים (יש המייחסים את הפירמידות בגיזה שבמצרים לעבודת בני ישראל). למרות העבודה הקשה בני ישראל ממשיכים להתרבות. "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ".

4. בנוסף, ובהתאם למדיניות שלו קורא פרעה למיילדות העבריות (שפרה ופועה) ומנחה אותן להרוג את כל הבנים (על ידי זריקתם ליאור-הנילוס) ולהחיות את הבנות "וַיֹּאמֶר, ...  אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה" (פרעה כנראה לא הכיר את ההלכה היהודית שבה במידה והאמא יהודיה אזי גם ילדיה יהודים). ואולם גם מהלך זה אינו צולח בידו ופרעה קורא בשנית למיילדות שפרה ופועה ושואל אותן מדוע הן לא מקיימות את מצוותו. כתשובה עונות המיילדות שהנשים העבריות אינן מפונקות כמו הנשים המצריות שזקוקות למיילדת צמודה אלא יולדות בכוחות עצמן ללא מיילדת. "וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת... בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ". בירושלים קיים "מכון פועה" על שם המיילדת העברית שבפרשתינו, המתמחה בהכוונה, ייעוץ וסיוע לזוגות בנושא פוריות וגינקולוגיה ובפיקוח בבתי החולים ובמעבדות העוסקות בתחום.

[למאמרו של ד"ר אבי הראל: 'המיילדות העבריות והלקח ההיסטורי', לחצו כאן]

[בתמונה: שער האתר של מכון פוע"ה]

5. התורה מספרת לנו על נשואי עמרם ויוכבד, על לידת בנם ועל כך שהסתירו אותו בביתם. לאחר שלושה חודשים החליטו לשים אותו בתיבה שתשוט ביאור כשבתם (מרים) משגיחה עליו. בתו של פרעה יוצאת לרחוץ ביאור ומגלה את התיבה כשתינוק בתוכה וקוראת לו משה "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ".

6. משה גדל בבית פרעה מבלי ששכח את מוצאו היהודי. באחד הימים שבהם משה ביקר אצל עמו הוא רואה איש מצרי מכה איש עברי ובלי לחשוב פעמיים ולאחר שמוודא שאין איש בסביבה הוא הורג את המצרי וטומן אותו בחול. "וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל". למחרת רואה משה שני אנשים עבריים רבים ביניהם. הוא מנסה להפריד ושואל אחד מהם "וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ" בתגובה עונה לו האיש "וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי". משה נלחץ מכך שנודע על האירוע של הריגת המצרי ובנוסף פרעה שומע על כך שמשה הרג איש מצרי ומבקש להורגו; ולכן, בורח משה לארץ מדיין.

7. כאשר מגיע משה למדיין הוא פוגש ליד הבאר את בנותיו של יתרו ושם הוא רואה שהרועים מגרשים את בנות יתרו ומונעים מהן להשקות את הצאן. כשראה משה את יחס הרועים לבנות יתרו, עזר להן, והן משקות את עדריהן וחוזרות לביתן. יתרו מופתע מחזרתן המוקדמת הביתה (לא הספיק להכין להם ארוחת צהרים?) היות והיה רגיל שהן חוזרות מאוחר. הוא שואל אותן מדוע מיהרו לחזור "וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם". בתשובה "וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן". כשיתרו מגלה זאת, הוא מזמין את משה לביתו ובהמשך מחתן אותו עם ציפורה בתו.

8. מעניין לראות שכל השידוכים המשמעותיים לעם היהודי אירעו ליד הבאר:

• אליעזר עבד אברהם מוצא את השידוך ליצחק ליד הבאר;
• הסיפור הידוע שרבקה השקתה את אליעזר ואת הגמלים.
• יעקב אבינו נפגש עם רחל אמנו ליד הבאר כאשר עזר לגלול את האבן מעל פי הבאר וכעת משה עם ציפורה (לכן מי שרוצה למצוא שידוך טוב יעמוד ליד שלט של "מקורות" וימתין, או שיחפור לו באר פרטית...)

[למאמרו של ד"ר אבי הראל: 'ציפורה אשת משה', לחצו כאן]

[בתמונה: כל השידוכים המשמעותיים לעם היהודי, ארעו ליד הבאר... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אדם לא ידוע בקובץ Walraversijde53. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

9. למשה ולציפורה נולד בן ושמו גרשום, מלשון גר – שם (גר במקום אחר) "גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה". בינתיים, במצרים, בני ישראל סובלים קשות מהמצרים ומתחננים לקב"ה שיצילם "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים, מִן הָעֲבֹדָה. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ, אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב" ואכן הקב"ה בוחר במשה להוציא את בני ישראל ממצרים.

10. משה היה רועה את צאנו של יתרו חותנו ותוך כדי כך מגיע להר חורב הוא הר סיני (ישנם חילוקי דעות בין הארכיאולוגים היכן הר סיני. הדעה הרווחת שזהו ג'בל מוסא (הר משה) ליד סנטה קתרינה שבחצי האי סיני. ישנם חוקרים הסוברים שהר סיני הוא הר כרכום הנמצא דרומית מערבית למכתש רמון. למרגלות ההר רואה משה עץ (סנה) בוער באש שאינו נשרף. "וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל". כשהוא מגיע לסנה, ה' קורא לו מתוך הסנה ומצווה עליו לחלוץ את נעליו מפני קדושת המקום " שַׁל נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא". ה' אומר למשה כי הוא רואה את סבלות בני ישראל ורוצה לקיים את הבטחתו לאבות ולהוציא את בני ישראל ממצרים. את התפקיד "להושיע את ישראל" הוא מטיל עליו, על משה.

11. מספרים שבאחד מהוויכוחים שהתקיימו בעולם (עד היום) על זכותינו על ארץ ישראל, קם הנציג היהודי וביקש לספר סיפור וכך הוא אמר: לפני אלפי שנים הסתובב המנהיג היהודי משה רבנו במדבר וראה מרחוק פלא, הוא ראה עץ בוער באש ואולם העץ לא נשרף, כשהתקרב שמע את האלוהים קורא לו מהשמים ואומר לו להוריד את הסנדלים וכך עשה. משה הניח את הסנדלים בצד והתקדם לעבר העץ,  הפלשתינאי שעקב אחריו ניצל את ההזדמנות וגנב לו את הסנדלים. הזדעק הנציג הפלשתינאי ואמר, "שקרן בן שקרן, לא גנבנו. לא ייתכן שגנבנו  כי הרי אז עוד לא היה עם פלשתינאי" . ענה לו הנציג היהודי בשלווה: "אני את טיעוני סיימתי"...

[למאמרו של ד"ר אבי הראל: “נעליים קונים מהר”…, לחצו כאן]

[בתמונה: אז מי גנב את הסנדלים? המקור: אתר חברת sandalim. סנדלים בעבודת יד. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

11. משה לא שש לקבל את התפקיד ומנסה להתחמק בכל מיני תירוצים כגון שהוא לא יודע לדבר היות והוא מגמגם "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה’, בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ:  כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי" או תרוץ נוסף שמי הוא (משה) בכלל שפרעה יקשיב לו." וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה". הקב"ה נותן בידי משה מספר הוכחות על מנת לשכנע הן את פרעה והן את בני ישראל. המטה שבידו הופך לנחש, ידו של משה הופכת מצורעת וחוזרת להיות תקינה, בנוסף ה' מנחה את משה לקחת מים מהיאור ולהופכם לדם. למרות האותות משה מסרב בכל מיני טענות וה' עונה למשה ואף נוזף בו ומודיע לו שאהרן אחיו יצטרף אליו והוא זה שידבר עם פרעה.

12. משה נפרד מיתרו חותנו אשר אומר לו "לך לשלום". זהו מקור הברכה כשאדם נוסע מברכים אותו בצאתך לשלום ובואך לשלום (יש הטועים ואומרים צאתך בשלום ובואך בשלום). לאחר הפרידה חוזר משה יחד עם אשתו ציפורה וילדיו למצרים. בדרך משה נמצא בסכנת חיים היות ולא ביצע ברית מילה לבנו השני – אלעזר, ואולם ציפורה מגלה תושייה, מלה את בנה ובכך מצילה את משה.

13. אהרן מקבל הנחיה מהקב"ה לצאת לקראת משה וכן על תפקידו, ושני האחים, לאחר פגישתם, מכנסים את זקני ונכבדי בני ישראל ומודיעים להם על הגאולה הקרובה. משה מציג בפני זקני העם את האותות והמופתים והעם מתעודד. "וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן  אֵת כָּל הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֶל מֹשֶׁה; וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת, לְעֵינֵי הָעָם. וַיַּאֲמֵן, הָעָם.."

14. משה ואהרן באים לפני פרעה ומבקשים ממנו לשחרר את העם למספר ימים על מנת שיוכלו לעבוד את הקב"ה. פרעה מסרב באומרו כי אינו מכיר בה' "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה  מִי ה’ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל:  לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה’, וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ". (כיום היה אומר פרעה "למה מי מת" כולל תנועת יד סיבובית). פרעה בתגובה מטיל גזרה נוספת על בני ישראל ומפסיק לספק להם חומרי גלם לבניה תוך כדי דרישה לעמידה בתפוקות היומיומיות הקודמות וכל זה כדי לדכא את רצון העם להשתחרר מהעבדות ולחשוב מחשבות של חרות. "וַיְצַו פַּרְעֹה, בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם, וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר. לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם: הֵם, יֵלְכוּ, וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם, תֶּבֶן. וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם  לֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּו".

[בתמונה: עבודת הפרך במצרים. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

15. לאחר הנחיה זו באים שוטרי ישראל בטענות לפרעה על השינוי בתנאי העבודה, ובתגובה אומר להם פרעה "וַיֹּאמֶר נִרְפִּים אַתֶּם, נִרְפִּים; עַל כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים, נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהוָה  וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ, וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם; וְתֹכֶן לְבֵנִים, תִּתֵּנוּ", ומדגיש בשנית את ההנחיה על העמידה במכסה היומית וכל זאת על מנת להוציא מהם את מחשבות עבודת הקב"ה

16. כששוטרי ישראל יוצאים מפרעה הם פוגשים את משה ואהרן ובאים אליהם בטענות "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, יֵרֶא ה’ עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט:  אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ, בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו, לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם, לְהָרְגֵנוּ." משה פונה לה' ומתלונן על כך שלא רק שה' לא הציל את בני ישראל אלא מצב העם הורע ובנוסף מתלונן על שליחותו שגרמה לו לקבל ביקורת קשה מהעם. "... וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה  לָמָּה זֶּה, שְׁלַחְתָּנִי. וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע, לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ, אֶת עַמֶּךָ".  בתגובה מעודד הקב"ה את משה ומבטיח לו שעכשיו יראו כולם את עוצמתו של הקב"ה ופרעה בעל כורחו יגרש את בני ישראל ממצרים. " וַיֹּאמֶר ה’, אֶל מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ".

כיצד הדבר ייעשה?  על כך בפרשת הבאה...

 "אמרי אמיר"

1. "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (א' , ח') - אילו היה יודע ומכיר את יוסף, את עברו ופרשת חייו, כי אז היה לומד לקח מזה, שדווקא כל האמצעים שהופעלו כדי להביא עליו רעה, הן ע''י האחים והן ע''י פוטיפר - הם היו הדרכים אשר הובילוהו אל פסגת ההצלחה והגדולה, וממילא היה חושש לענות ולהציק ליהודים, פן יגרום על ידי כך לגאולתם ועלייתם לגדולה. (אמרי אש להה''ק מגומבין ז''ל)

2. "וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר" (ד' , י"ב) - פירש ה'אור החיים' הקדוש זצ"ל; שמשה רבנו תמה; כיצד שולחו הבורא יתברך לדבר לפני פרעה ועודנו ערל שפתים?! ענהו הקב"ה: "וְעַתָּה לֵךְ", איני עושה מופת ונס, אלא למתחילים במצוה, אז זוכים הם לעזר שמים ורואים פלאות. ומכאן למוד ולקח, לכל החפצים לזכות בסיוע ממרום; התחילו לפעול והסיוע בוא יבוא!

[הכרזה: ייצור ידע]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שמות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), האתגר החרדי של ישראל באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/3/24.
• אבי הראל (2018) המיילדות העבריות והלקח ההיסטורי, ייצור ידע, 1/1/18.
• אבי הראל (2017) ציפורה אשת משה, ייצור ידע, 19/1/17.
• אבי הראל (2017) "נעליים קונים מהר", ייצור ידע, 13/1/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), פרשת שמות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 27/12/18.