[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
מוקדש לחברי, אהובי, ערן רנדל
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
סטָלינגרד - כיום ווֹלגוֹגרָד - היא עיר מרכזית ברוסיה השוכנת על גדותיו המערביים של נהר הוולגה, ומשמשת כמרכז תעשייתי גדול. העיר משמשת גם כבירה המחוזית והעיר הגדולה של מחוז וולגוגרד. היא נקראה באותה על על שמו של מנהיג רוסיה דאז, יוזף סטאלין, בשל התפקיד שמילא בהגנתה בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה.
מערכת סטלינגרד במלחמת העולם השנייה - מאמצע יולי 1942 עד ראשית פברואר 1943 - שהסתיימה בכניעת הארמיה ה- 6 הגרמנית בחורבות סטלינגרד - חיסלה למעשה את הניסיון הנאצי להקריס את ברית המועצות.
אבל, למה בכלל נמשכו הגרמנים לסטלינגרד דווקא?
סטלינגרד היא השער לאזור הקווקז - מאגר הנפט העשיר הרוסי. כיבושה היה מנתק את רוסיה המרכזית מהגישה לים הכספי; ומנתק את העברת הנפט מהקווקז לרוסיה המרכזית (כל עוד בארות הנפט היו בידי הרוסים), עורק התחבורה הראשי - בין אזור עבר הקווקז והרפובליקות של מרכז אסיה; לשאר חלקי ברית המועצות - היה נהר הוולגה. המקום הנוח ביותר לחסימת הוולגה לתנועה היה בעיקול הנהר שבסמוך לו נבנתה העיר (ראו המפה למטה):
יעדם הראשוני של הגרמנים במתקפת קיץ 1942 לא הגדיר, בתחילה, את סטלינגרד כיעד. אחת ממטרות המלחמה של הגרמנים הייתה כיבוש דרום רוסיה, כולל אזור הקווקז, בו נמצאו מאגרי הנפט העיקריים של ברית המועצות; כדי לזכות במשאב היקר הזה מחד גיסא; ולכפות עליה את הפסקת המלחמה לפני שתיכנס אליה ארצות הברית.
בתחילה, נכשל הניסיון הגרמני לכבוש את העיר בסערה - עקב פיצול הכוחות הגרמני, בה בעת, לשתי משימות (טעות אסטרטגית קטלנית, שחרצה למעשה את גורל מלחמת העולם השנייה...):
- הכוח האחד - קבוצת ארמיות B ובראשה, הארמיה השישית (פאולוס) - נשלח לחסימת נהר הוולגה ולכיבוש סטלינגרד;
- הכוח האחר - ארמית הפאנצר הראשונה (קלייסט) - ירד דרומה אל הקווקז על מנת להשתלט על הנפט הרוסי.
רגע שנכשלה ההשתלטות הראשונית על העיר; הפכה הסוגיה לאתגר יוקרתי כיוון שנשאה את שמו של סטלין, שליט רוסיה. על כן מן הסתם, נפילתה הייתה מהווה מכה מורלית קשה ומשפילה למנהיג הסובייטי, שהעיר נקראה על שמו. בעיר עצמה לא היה צורך, כיוון שדי היה לגרמנים לחנות בעיקול הדון על מנת לחסמו ולא להיכנס לעיר.
יחד עם זאת, מרגע שכוחות גרמנים משמעותיים ירדו דרומה לקווקז, הפכה סטליגרד למעבר הכרחי, שחסימתו עלולה ללכוד את הגרמנים שם, ללא מוצא.