תקציר: האם אנחנו תופסים את המציאות כמות שהיא? לא לפי קארל פופר… ב"מודל שלושת העולמות", טוען פופר, שאנו חיים בשלושה מעגלים שונים, המקיימים ביניהם אינטראקציה בלתי פוסקת…
![[בתמונה: בין מציאות נתפסת לאמיתית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי tatyanaBuzmakova_Krasnova לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2021/01/משקפת.jpg)
[למאמר בהקשר דומה של אלון שוורץ: 'בעייתיות החשיבה במודלים', לחצו כאן]
עודכן ב- 6 בדצמבר 2022
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר ראשון מתוך שניים, על הפער שבין מציאות נתפסת לאמיתית. למאמר האחר:
* * *
האם אנחנו תופסים את המציאות כמות שהיא? לא לפי קארל פופר... ב"מודל שלושת העולמות", טוען פופר, שאנו חיים בשלושה מעגלים שונים, המקיימים ביניהם אינטראקציה בלתי פוסקת (ראו תרשים למטה) (Hall, 2005, ע' 172):
- המציאות ה"אמתית";
- המציאות כפי שאנו תופסים אותה, שאינה זהה למציאות האמיתית;
- ועולם המידע והידע: מערכת האינפורמציה שאנו מפתחים, המגשרת בין "המציאות הנתפסת" ל"מציאות האמיתית".
לשם המחשה, חישבו על החושים והמוח ה"מתרגמים" עבורנו את המציאות. ככל שהם חדים יותר ויכולת ההבחנה שלנו טובה יותר – כך ניטיב לקרוא את המציאות; ולהיפך.
תרשים: גישת שלושת העולמות של קרל פופר
(מתוך: Hall, 2005, ע' 172)
![[בתרשים: גישת שלושת העולמות של קרל פופר (מתוך: Hall, 2005, ע' 172). המקור: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/05/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%A8.png)
כל שינוי באחד משלושת ה"עולמות" ישפיע על ה"עולמות" האחרים: כך למשל, שינויים בסביבה הארגונית שבה פועל הארגון; רפורמה מקיפה בתוך הארגון; או "קפיצה טכנולוגית" בכלי המידע והידע של הארגון – כל אלה ישפיעו על שלושת ה"עולמות" גם יחד.
לעיתים ההשפעה הפוכה. שינוי לרעה ב"עולם" אחד יכול לגרור שינויים לטובה באחרים; ולהיפך. כך למשל, דיכוי המטה הכללי הגרמני כחלק מתוצאות מלחמת העולם הראשונה והמגבלות שהוטלו על צבא גרמניה, גרמו לו לשינויים חיוביים: "אילו הותר למטה להמשיך לפעול כמקודם, בקליפתו המסורבלת הישנה, יתכן שהיה ממשיך לכרוע בחוסר מעש תחת המעמסה השגרתית של תפקידיו, כפי שקרה במטות כלליים אחרים. מאחר שהמטה נדחק למחתרת, שוחררו הוא וחבריו, במידה רבה, מן השגרה המנהלית ונאלצו בעל כורחם להתרכז בחשיבה יוצרת לגבי העתיד. בכך הפך המטה לכלי מלחמתי יעיל יותר"(לידל הארט, 1986).
[להרחבה בנושא: 'סביבה ארגונית', לחצו כאן] [למאמר בהקשר דומה של אלון שוורץ: 'בעייתיות החשיבה במודלים', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבה בנושא: 'סביבה ארגונית';
- מאמר בהקשר דומה של אלון שוורץ: 'בעייתיות החשיבה במודלים';
- הרחבת המושג, 'ידע';
- הרחבת המושג, 'מידע'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי, עפרון רזי, אנטומיה של ארגונים צבאיים, בן שמן: משרד הביטחון ומודן.
- פנחס יחזקאלי (2014), מידע, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), סביבה ארגונית, ייצור ידע, 4/6/18.
- אלון שוורץ (2021), בעייתיות החשיבה במודלים, ייצור ידע, 11/1/21.
- לידל הארט ב' ה' (1986), הצד השני של הגבעה - שיחות עם גנרלים גרמנים, תל אביב: מערכות.
- Hall, W. P., 2005. Biological nature of knowledge in the learning organization. in Firestone, J.M. and McElroy, M.W. (eds), special issue Doing Knowledge Management, The Learning Organization, 12(2).
Related posts
גרשון הכהן: תחקיר בארי
פנחס יחזקאלי: למערכת מורכבת יש רציונל משלה, השונה מזה של מרכיביה
פנחס יחזקאלי: ויתור על עמדות אסטרטגיות עלול להוביל לקריסה
7 thoughts on “פנחס יחזקאלי: בין מציאות נתפסת לאמיתית – מודל שלושת העולמות של קארל פופר”
כתיבת תגובה
אני חושב שצריך לתקן את התפיסה של פופר (לפי מה שמוצג כאן): לדעתי יש שני עולמות בלבד – זה שקיים במציאות וזה שאני מדמיין בראש שלי. לדוגמא, אני רואה מישהו מחייך ובטוח שהוא מחייך אלי. אבל אחרי כמה רגעים אני מבין שהוא בכלל חייך לאדם מאחוריי… אבל איך הבנתי את זה? בגלל נתון נוסף – לדוגמא, הבחור שמאחורי פתאום הופיע בשדה הראייה שלי, והוא הלך להתחבק עם הבחור שחייך, בלי שמישהו מהם שם לב אלי. במקרה הזה העולם המדומיין נתקל בנתון – במציאות – שלא איפשר עוד את קיומו. העולם המדומיין פועל כל עוד ניתן ליישב את הסתירות בינו לבין המציאות. ברגע שיש פער שלא ניתן לסגור – יתנפץ הדמיון הישן ותתחיל להיווצר תמונת עולם חדשה, גם היא מדומיינת, אבל חופפת למציאות בצורה טובה יותר. כל עוד ניתן לפרש ולהסביר את הנתון הבעייתי בצורה שמתאימה לתפיסת העולם הישנה – נעדיף בד"כ לעשות את זה, כי אנחנו מעדיפים לשמור על יציבות. זו שאיפה מאוד אנושית ומובנת, אבל היא מכשילה אותנו שוב ושוב. בכל מקרה, ביחס לתאוריה של פופר – יש רק שני עולמות. מערכת האינפורמציה היא לא עולם נוסף, אלא התהליך של עדכון תמונת העולם שבראשי ביחס לנתונים המתקבלים מהמציאות.
אהבתי. תודה!
לא, כי העולם האמיתי לא נגיש לנו כפי שאתה הגדרת אותו.
מה שנגיש לנו זה רק הפעולות שלנו בעולם כלומר עולם 2 בדיאגרמה שלך. לכן העולם ה1-המציאות האמיתית בדיאגרמה שלך לא נגיש לנו לעולם.
הפעולות שאנו מבצעים משפיעות רק על התפיסה שלנו את העולם.
טיעון הגיוני. חושב…
אבל בלי נגישות, אם עשיתי פעולה וערבבתי קצת – בהכרח – את העולם האמתי, מן הסתם השפעתי עליו; גם אם דרך הפריזמות, לא אבין בדיוק איך…
למה?
עשיתי פעולה בעולם השני, ערבבתי אותו.
למה בהכרח זה משפיע על העולם הראשון?
אם מחירי הבורסה של חיטה עלו או ירדו האם זה משפיע על כמות החיטה שיש בפועל בעולם?
העולם הראשון של פופר אתה טוען שהוא המציאות האמיתית.
איך אתה יכול לדעת שאתה משפיע עליו הרי כל מה שאנו רואים/וחשים היא המציאות הנתפסת על ידינו כלומר העולם השני.
הקשר שיש הוא בין העולם הדני לשלישי.
אין לנו בני האדם את היכולת להשפיע על העולם הראשון כי הוא לא נגיש לנו.
האם כשאנחנו מבצעים פעולות איננו משפיעים על העולם האמתי?
הבורסה היא דוגמה קלאסית. אם יש גל של קונים, והמניות נוסקות; האם העולם האמתי לא מושפע?