[בתמונה: מופע הקסמים של משה, אהרן והחרטומים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Nate Loper לאתר flickr]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וארא, לחצו כאן]

עודכן ב- 10 בינואר 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

• מופע הקסמים של משה, אהרן והחרטומים
• מדוע שותים 4 כוסות בפסח?
• האם פרעה אהב את מטעמי המטבח הצרפתי?
• הקשר של הכינה נחמה לפרשתנו...

ועוד.

ראשי פרקים

1. הפרשה הקודמת הסתיימה בהבטחתו של הקב"ה למשה להוציא את בני ישראל ממצרים. משה מעביר מסרים אלו לבני ישראל אולם הם מסרבים לשמוע לו עקב עבודת הפרך בה הם מצויים. "וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". הקב"ה מצווה את משה ללכת אל פרעה ומשה מנסה להתנגד, בטענה שאם בני ישראל לא שמעו אליו כיצד מלך מצרים יאזין לו?

בנוסף, מזכיר משה את עובדת היותו מגמגם "הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם". בתגובה, ה' מצרף אליו את אהרן. בהקשר זה כתב רבה של מוסקבה  (במילים שלי) שמזל שמשה היה כבד דיבור, שכן תארו לעצמכם שהיה מהזן של הפוליטיקאים בימינו והיה מדבר ומדבר ומדבר ללא הפסקה ולא עושה מעשה.

[בתמונה: מופע הקסמים של משה, אהרן והחרטומים... מקור התמונה: Photo by Vinícius Vieira ft from Pexels]

2. אחת מהסיבות שאנו שותים ארבעה כוסות בפסח קשורה לפסוק המופיע בפרשתינו. " לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.  וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים. מילים אלו גם נקראות ארבע לשונות גאולה.

3. הקב"ה מיידע את משה ואהרן שבכוונתו לגרום לסירובו של פרעה כדי שעונשו יהיה כבד כתגובה על שנות העבדות והעריצות שנהג בבני ישראל. "וַאֲנִי אַקְשֶׁה, אֶת לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

4. משה ואהרן עומדים בפני פרעה ומבקשים ממנו לשחרר את בני ישראל. פרעה מבקש אות ומופת כדי להבין מי עומד מולו ואכן אהרן משליך את מטהו שמיד הופך לתנין. פרעה קורא לחרטומים שלו (מכשפים) וגם הם מצליחים להפוך את המטות שלהם לתנינים ואולם מטה אהרן (שהפך חזרה מתנין למטה) בולע את תניני החרטומים. למרות הפגנת העוצמה של משה ואהרן פרעה מסרב להתייחס אליהם.

[בתמונה: למי יש תנין חזק יותר? מקור התמונה: Photo by Petr Ganaj from Pexels]

5. התורה מספרת לנו על עשר המכות שהקב"ה הטיל על פרעה והמצרים על מנת להענישם ולשכנע אותם לשחרר את בני ישראל מעבדותם. משה אורב לפרעה על שפת היאור (פרעה השים עצמו בפני עמו כאלוהים ולכן היה מתגנב בחשאי כל בוקר ליאור על מנת לעשות את צרכיו) ואומר לפרעה שבמידה ולא ישחרר את בני ישראל אזי כל המים במצרים יהפכו לדם. אהרן מכה במטהו על היאור אשר הופך לדם. פרעה לא התרגש ממכה זו וגם חרטומיו הצליחו להפוך מים לדם. מכה זו נמשכה שבעה ימים ולאחריה כל מקורות המים שבו לקדמותם.

6. משה ממשיך לנסות לשכנע את פרעה ומספר לו על מכת הצפרדעים, ושוב פרעה לא נענה ואכן אהרן מכה במטהו על היאור ומיד עולים צפרדעים על כל ארץ מצרים בכל מקום:בחדרי השינה, במטבחים, בכלי הבישול ובמזון. "וְשָׁרַץ הַיְאֹר, צְפַרְדְּעִים, וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ; וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ". נאמר בתורה "וַתַּעַל, הַצְּפַרְדֵּעַ" בלשון יחיד, על כך אומר המדרש שאכן עלתה צפרדע אחת גדולה ומפיה יצאו שאר הצפרדעים. ושוב חרטומי מצרים מצליחים גם כן "לייצר" צפרדעים. הפעם פרעה "נשבר" במקצת (כנראה לא היה לו חוש טעם צרפתי), מתחנן להפסקת מכת הצפרדע ומבטיח למשה ואהרן שישחרר את בני ישראל ללכת ולזבוח זבחים לה'. לאחר שכל הצפרדעים חוזרות ליאור פרעה מתחרט ועומד בסירובו.

[בתמונה: "וַתַּעַל, הַצְּפַרְדֵּעַ"... מקור התמונה: Photo by Kaboompics .com from Pexels]

7. כעת מצווה ה' את אהרן להכות במטהו על אדמת מצרים ומן העפר עולות הכינים וזה מתפשט במהירות בכל מצרים, באנשים ובבהמות. החרטומים גם הם מנסים והפעם לא מצליחים. בנקודה זו אומרים החרטומים לפרעה "אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא",אולם פרעה ממשיך להתעקש. (מכה זו ממשיכה להופיע במקומותינו עד עצם היום הזה בראשי ילדינו...)

8. את שלוש המכות הראשונות דם, צפרדע וכינים ביצע אהרן ולא משה. הסיבה לכך היא שמשה הקפיד לא לשלם רעה תחת טובה היות והמים והאדמה הצילו אותו. המים-כשהיה משה בתיבה והאדמה כשמשה קבר את המצרי שהרג לאחר שראה שהמצרי מכה איש עברי.

.

9. משה שוב יוצא ליאור, פוגש את פרעה, מבקש שיאשר להם לזבוח לה' ומזהיר אותו מפני מכת הערוב שהיא מכה של חיות טורפות ומזיקות, נחשים ועקרבים, כשהפעם משה הפנה את תשומת ליבו על כך שיש הפרדה מוחלטת בין המצרים, שהמכות נוחתות עליהם, לבין בני ישראל שלא נפגעים כלל מהמכות, כל זאת על מנת להאדיר גדולתו של הקב"ה. פרעה מסרב וכל ארץ מצרים למעט מושבם של בני ישראל מתמלאת בחיות רעות ובמזיקים. פרעה מתחיל "להישבר" ומציע למשה שיעבדו את ה' בארץ מצרים ולא במדבר. "וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ". משה מסרב ופרעה מסכים, העיקר שהמכה תיפסק. ואכן המכה נפסקת, אולם פרעה שוב מסרב.

10. המכה הבאה שה' מביא על פרעה והמצרים הינה מכת הדבר, מגפה אשר פוגעת בכל בעלי החיים ושוב ללא פגיעה בבעלי החיים של בני ישראל. פרעה שולח שליחים לבדוק האם באמת בעלי החיים של בני ישראל לא נפגעו "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל, עַד אֶחָד" ואולם כהרגלו הוא שוב מסרב.

[בתמונה: מכת דבר הורגת את כל מקנה מצרים. האמן: ויליאם טרנר. התמונה היא נחלת הכלל]

11. כעת, ללא התרעה לפרעה, משה ואהרן לוקחים פיח כבשן, משליכים לשמים ומיד כל המצרים לוקים במגפת השחין (אבעבועות). גם הפעם פרעה מסרב, אולם ניטלת ממנו זכות הסירוב העצמית והקב"ה מקשיח את לב פרעה. "וַיְחַזֵּק ה’ אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם".

12. משה פוגש את פרעה, שוב מבקש שיאשר לבני ישראל לעבוד את ה', ומסביר לפרעה שמזמן היה הקב"ה משמיד אותו ואת עמו אבל השיטה בה נקט הקב"ה מכה אחר מכה הינה ליידע את פרעה וכל עמו על כוחו וגבורתו של הקב"ה (וכן להכין באיטיות את עם ישראל לקראת הגאולה שתגיע). משה מציע לפרעה ליידע את העם על מכת הברד המתקרבת כדי שיכנסו הם ובעלי החיים שלהם למחסה. ואכן היו מצרים שקיבלו את עצת משה וחלקם לא. "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה’, מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ, אֶל הַבָּתִּים. וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ, אֶל דְּבַר ה’  וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה. משה מניף ידיו לשמים ומתחיל ברד כבד מאד כשבתוך הברד יש אש (ברקים) "וַיְהִי בָרָד  וְאֵשׁ, מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד:  כָּבֵד מְאֹד  אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי".

[בתמונה: מכת ברד, אש ומים. האמן: ג'ון מרטין. התמונה היא נחלת הכלל]

13. הברד פוגע וממית את כל החי שנשאר מחוץ למחסה וכן בכל גידולי השדה ובעצים. היות והיה זה בתקופת האביב, השעורה והפשתה נשברו מעוצמת הברד היות והיו בשלות וקשות ואילו החיטה והכוסמת רק התכופפו מעוצמת הברד היות ועדיין לא היו בשלות. פרעה שולח שליחים למשה ואהרן ומגלה לכאורה חרטה עמוקה על כך שהוא רשע וה' צדיק ומבטיח שישלח את בני ישראל "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם: ה’, הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים.  הַעְתִּירוּ, אֶל ה’, וְרַב, מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד". כשפרעה רואה שנפסק הברד הוא חוזר בו מהבטחתו (בדיוק כמו שה' אמר למשה לפני תחילת המכות).

בפרשה, שבע מתוך עשר המכות שהביא הקב"ה על פרעה ועל מצרים. בשבוע הבא המשך סיפור מכות מצרים.

"אמרי אמיר"

1. "וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לה'" (ח', ד') – אומר על כך ה-"חפץ חיים" שתפילתו של משה, כאן, נענתה ע"י הקב"ה: "ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים... ויעש ה' כדבר משה, וימותו הצפרדעים..". לעומת זאת כשפגעו הנחשים השרפים בבני ישראל במדבר בעוון לשון הרע, משה נצטווה לעשות פעולה מיוחדת במינה כדי להסיר את הפגע, ככתוב "עשה לך שרף ושים אותו על הנס". אומר על כך ה- "חפץ חיים" שלכל צרה שלא תבוא מועילה תפילה חוץ מצרה שבאה בעוון לשון הרע שבתחום זה נוהגים עם האדם במידה כנגד מידה. הדן את חברו לכף זכות, דנים אותו לכף זכות בשמים ומרפאים אותו מכל חולי ומדווה. והיפוכו של דבר, שאדם מספר לשון הרע על חבריו מדקדקים איתו כחוט השערה. לכן במדבר, נדרש משה לפעולה מיוחדת ואי אפשר היה להסתפק רק בתפילה.

2. "וְשַׂמְתִּי פְדֻתבֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה" (ח', י"ט) – רבנו יעקב בן אשר , "בעל הטורים", אמר על פסוק זה שהמילה "פדות" מופיעה שלוש פעמים בכתבי הקודש. בפסוק זה , בכתיב חסר (ללא וו) ופעמיים בספר תהילים בכתיב מלא ("פדות שלח לעמו" ו- "הרבה עמו פדות"). אומר על כך "בעל הטורים", שאכן פדות ישראל ממצרים הייתה חסרה שכן בני ישראל גלו מאוחר יותר מארצם, אך לעתיד לבוא, תהיה גאולת ישראל שלמה ולעולמי עד ככתוב בספר תהילים. מוסיף על כך רבי בידרמן מללוב , שראיון זה נתמך גם בכתוב בהמשך הפסוק "...מחר יהיה האות הזה" , כלומר, לעתיד לבוא, תתמלא האות החסרה וה – "פדות" תהיה שלימה ומליאה.

[בתמונה: יציאת מצרים... התמונה היא צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: יציאת מצרים - הסיפור האמתי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וארא, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת וארא.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת וארא באתר 'ייצור ידע', ייצור יידע, 3/1/19.