[בתמונה: מה יהיה? ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז... התמונה היא צילום מסך]
[לקובץ המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שקיעתו של מוסד דובר צה"ל, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
יצחק בריק זכה לאות אבירי איכות השלטון בקטגורית הרשות המבקרת, לשנת 2020.
* * *
הפוליטיקאים והמנהיגות הביטחונית ממסכים בעשן סמיך את האיום הטילי הקונבנציונלי שבנו האיראנים וגרורותיהם. טבעת חנק של 250 אלף טילים, רקטות ומל״טים (מטוסים ללא טייס) מתאבדים מכל עברי ישראל. החורבן שטילים אלה יגרמו לישראל במלחמה הבאה לא נופל מאיום פצצת גרעין, ההבדל היחידי שהטילים הקונבנציונליים לא משאירים נשורת גרעינית...
מדובר בממוצע של 3000 טילים ורקטות כל יום על העורף הישראלי, אשר יפגעו במרכזי הערים שלנו ויגרמו לאבדות קשות מאוד, ישמידו את תחנות החשמל ויגרמו להחשכת מדינת ישראל לשנים רבות, נזק שיגרום להפסקת פעילות המשק בכל התחומים, יפגעו במתקני התפלת המים ויגרמו למחסור חמור במים, ובנוסף לכך יפגעו במצבורי דלק וגז, במטרות אסטרטגיות, בסיסי ח"א שלנו לרבות מסלולי ההמראה וישבשו קשות את המראת מטוסי הקרב שלנו להתקפות על מטרות האויב, ישמידו תשתיות כלכליות ותחבורתיות, מוסדות ציבור וממשל. הרס שיגרום למחסור חמור מאוד בחשמל, מים, דלק וגז ולפגיעה אנושה בנפש, בתשתיות ובכלכלה של ישראל לשנים רבות מאוד.
.
[בתמונה: צפוי שההרג והנזק - שיגרמו עשרות אלפי הרקטות והטילים שינחתו כאן - יהיו בממדים תנ"כיים... הכרזה: ד"ר אלי מירון. התמונה הימין היא נחלת הכלל. התמונה השמאלית היא צילום מסך מהטלוויזיה האיראנית]
לחיל האוויר אין מענה לאיום זה!
את כל התשתיות האלה ניאלץ לבנות מחדש במשך שנים רבות. פיקוד העורף לא כשיר לניהול המלחמה בעורף באופן מוחלט (שתי ביקורות קשות מאוד של מבקר המדינה ב 2019, 2020 מעידות על כך).
הניהול המופקר של הממשלה את מגפת הקורונה יהיה כאין וכאפס לעומת חוסר השליטה המוחלט בניהול העורף במלחמה הבאה.
רק לפני שנה וחצי, כאשר האיראנים פגעו קשה בבארות הנפט הסעודי עם טילים מדויקים וכט״במים מתאבדים, הצהיר ראש ממשלת ישראל על איום קיומי על ישראל כמו שלא חווינו מאז מלחמת יום כיפור והצורך המידי בברית הגנה עם ארה״ב. הרמטכ״ל הצהיר אז על "עננים שחורים" המגדירים את שמי מדינת ישראל.
לפני מספר ימים הזהיר הרמטכ״ל בנאומו מפני מצב של מלחמה. הוא אמר, בלשון המעטה: ״ביום פקודה ייפלו הרבה מאוד טילים ואנחנו עושים הכל כדי למנוע את זה וזה לא יהיה פשוט״.
.
הפתרונות של חיל האוויר לאיום קיומי זה, שעליהם דיבר הרמטכ״ל בנאומו הם לא פחות ולא יותר לעג לרש. קולם של ראש הממשלה והרמטכ״ל נישמע כקול הקורא במדבר. אף פוליטיקאי וראשי המפלגות לא מזכירים בדבריהם ולו במילה אחת, מאז ועד עצם היום הזה, את האיום הקיומי של הטילים הקונבנציונליים על מדינת ישראל. ובמילא גם לא דורשים טיפול באיום קיומי זה!
הפוליטיקאים והמנהיגות הביטחונית מעדיפים לדבר על האיום הגרעיני של איראן; ולהתעלם באופן מוחלט מהאיום הטילי הקונבנציונלי; ובכך, הם מסיחים את מודעות הציבור מאותו איום קונבנציונלי העומד לפתחינו כבר היום ובאופן מידי.
הם עושים זאת משום שלהם האחריות הישירה לכך שמדינת ישראל לא הכינה כל מענה מול איום הטילי קונבנציונלי זה, כמו גם לא הכינה את העורף למכה האנושה שהוא יחטוף במלחמה הבאה, התעלמותם מהאיום הקונבנציונלי משרת את בריחתם של הפוליטיקאים וגורמי ביטחון מאחריות על חוסר מוכנתה של מדינת ישראל למלחמה.
[התמונה המקורית היא צילום מסך]
כאילו האיום הטילי הקונבנציונלי כלל לא קיים, בעוד שהחורבן שהוא יגרום לישראל לא יהיה קטן יותר מאשר פצצה גרעינית. לצערי הרב, חיים בינינו אזרחים לא מעטים המטמינים ראשם בחול (בכל קבוצה תזהו כמה כאלה) המתעקשים שלא יבלבלו אותם עם עובדות מוצקות:
- הם מעדיפים את השקט והשלווה עכשיו, גם אם המחיר יהיה נורא ואיום במלחמה הבאה.
- הם אדישים למצב ומנסים להשתיק כל מי שמציג את המצב החמור לאשורו, הם אומרים אל תפחיד אותנו ואני אומר להם מוטב שתפחדו עכשיו ותצאו מאדישותכם, מאשר תסכנו את מדינתכם!!!
- הם גם נותנים גיבוי לבחירתם של פוליטיקאים, שאת רובם מעניינת הישרדותם; ונותנים לגיטימציה לשתיקתם.
עצימת עיניהם ואדישותם מסכנים לא רק את מדינתם אלא גם את משפחתם, אלה בדיוק האנשים שבזמן מלחמה יהיו הראשונים לצעוק שצריך להקים ועדת חקירה, אבל זה יהיה מאוחר מידי. הטיפוסים האלה יוצרים את האשליה המתוקה שמסתיימת לעיתים באסון נורא! (דוגמה כזו הייתה לנו במלחמת יום הכיפורים...).
אזרחים אלה מזכירים את הנוסעים על הטיטניק, שבמקום להעיר את קברניטי האוניה מאדישותם, על מנת שיסובבו את הגה האוניה לפני פגיעתה בקרחון הענק וצלילתה למצולות הים, הם העדיפו את השקט שלהם על סיפון האוניה עד שהאסון קרה. יש לנו יותר מידי אנשים כאלה וביניהם גם כאלה שרואים עצמם מנהיגים ומובילי דרך כמו פוליטיקאים ובכירים בממשלה, ומפקדים בכירים - ששירתו עד לא מזמן בצבא, שאחראים למחדל הענק הזה, הממלאים את פיהם מים ומסתירים את האמת מהציבור וקיוו שבתקופתם זה לא יקרה ואחריהם המבול. גם יחצנים וכתבי חצר(למעט בודדים) משתפים פעולה עם מחדל נורא זה ואינם עוסקים בו בתקשורת כמעט לחלוטין.
אז מה הפלא שמצבנו כל כך רע?
בטחונה של מדינת ישראל הופקר לחסדי שמיים ע״י המנהיגות הביטחונית והמדינית. זו תהיה בכייה לדורות, אף אחד לא יוכל להגיד שהוא לא ידע. בפוסטים קודמים הצגתי דרכים לפתרון כמו הקמת חיל טק״ק, פיתוח לייזר עוצמתי להגנה בפני טילים והחזרתו של צבא היבשה - בעיקר יחידות המילואים לכשירות.
על המנהיגות הפוליטית והביטחונית לצאת מהקונספציה של העבר ולהכין את צה״ל והעורף למלחמה הבאה באופן מידי.
[לקובץ המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שקיעתו של מוסד דובר צה"ל, לחצו כאן]
מאמר חשוב, בסדרה של מאמרים חשובים של האלוף בריק.
אנחנו בתקופה מסוכנת מאד, בה אין למעשה ממשלה וצה"ל ללא תקציב מסודר. בנוסף, צה"ל בתקופת ביניים של מעבר מצבא של המאה ה-20 לצבא מודרני, כאשר יש עוד מרחק זמן גדול לשינוי תפישות והטמעתן, להכשרה, ולרכש מערכות וחימוש.
האיום האדיר שנשקף לנו איננו מקבל מענה קודם כל בגלל המצב הזה, ושנית גם כי בצה"ל עצמו ובעיקר בחיל האוויר ובפיקוד העורף, האסימונים עוד לא ירדו והקונספציות הישנות שולטות.
לכן חשוב להמשיך להתריע ולעשות הכל להשפיע על שינוי הדיסקט והיפרדות מהקונספציות המיושנות.
השאלה היא איך לדחוף את השינוי המתבקש במהירות רבה יותר, ברמת הממשלה, הפיקוד הבכיר ופיקוד בדרגי הביניים.
לצערי, נראה שרק אחרי הבחירות אפשר יהיה להזיז משהו, בתקווה שתהיה ממשלה מתפקדת ויציבה. וזה – במצב שכל יום שעובר יקר ביותר.
שאלה נוספת היא האם הציבור יכול לעשות משהו. במלחמת לבנון השניה, ארקדי גיידמאק פעל במקום פיקוד העורף. המלחמה הבאה לא תהיה דומה בכלום למלחמה ההיא. וגם גאיידמק לא יעזור, גם אם היה פה והוא איננו פה.
המענה הטוב הוא שילוב של פעילות מרכזית יעילה בהכנות ופעילות מבוזרת מאד בזמן חירום. את הביזור של המשאבים, היכולות והידע, חייבים לבצע כבר היום, אחרת בזמן פקודה זה לא יעבוד – וכל התפישה הריכוזית של פיקוד העורף עלולה לקרוס בסבירות גבוהה, בדיוק כמו תפישת ההפעלה של חיל האויר שבנויה על מוצב שליטה מרכזי ועל מספר בסיסים קטן (בניגוד לאוייב, שמפוזר ומבוזר מאד). זה אומר דברים קשים מאד בעורף – אין מי שיטפל בהריסות ובלכודים, אין איך להביא מים לשתיה, אין חשמל ואין תקשורת סלולרית ואין דרך לתקשר בצורה יעילה…
יש מחשבות מעשיות בקהל?