[בתמונה: האיסור בדיבר שלישי הוא על שימוש פסול בשמו של האל. סקירה ממצה של הפרשנות המסורתית עליו תחוויר עד מהרה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על עשרת הדברות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת יתרו', לחצו כאן]

עודכן ב- 31 בינואר 2024

הרב ד"ר יוסי פיינטוך הוא יליד עפולה; בעל תואר שלישי בהיסטוריה אמריקאית מאוניברסיטת אמורי באטלנטה. לימד היסטוריה אמריקאית באוניברסיטת בן-גוריון. הוסמך כרב ב- Hebrew Union College. מחבר הספר U.S. Policy on Jerusalem. משמש עתה כרב במרכז היהודי במרכז אורגון. (JCCO).

*  *  *

האיסור בדיבר שלישי הוא על שמוש פסול בשמו של האל. סקירה ממצה של הפרשנות המסורתית עליו תחוויר עד מהרה. שמוש מילולי מוכני וכלאחר יד הנעשה בשבועה (או הבטחה בכתב), שאין בו אפילו צורך, דהיינו, "לשוא", כמו למשל:

• "אני נשבע לך בשם האל שלפעמים הכלב נובח בלילה".
• או, כדי להוליך שולל ולצאת נשכר מכך - "אני נשבע לכם, בשם האלהים, שהשמאלנים נוהרים לקלפיות בהמוניהם" (ולא כך הוא הדבר);
• או, כש"בתחילת השבוע הבא כשאשוב מסין אבוא לבקר" (והוא טרם יצא לשם)...

והמטרה ברורה – להשלות את בר השיח ולהלעיטו בכזבים. או, מתן שבועה זדונית (תוך שימוש בשם האל) על פריט דמוי זהב שאינו אלא עשוי מזהב טהור.

יש הגורסים שהמדובר גם בשימוש פשטני הגורם לזילותו של האל כמו במילים כגון: "אני פונה אליכם, בשם האל, אנא, אל תלכו להתחסן..." (וברי לכל בר דעת שהאל לא הסמיך את בעל הדברים לשאתם בשמו לצרך זה).

ובדומה, כשמתחילים בהשוואות לשואה ולנאצים בעל הדברים פוגם קשות במשמעות הייחודית למילים אלו, בפרט כשאיננו מומחה לנושא השואה.

[בתמונה: "אני פונה אליכם, בשם האל"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

יש מהפרשנים המקשרים את הדיבר השלישי בצורך בגניזת כתבים ופריטים המשמשים בעבודת הבורא, כמו ספרי תפילה שבלו, ספרי תורה

(ומעיליהם) שהוצאו משמוש, תפילין ואפילו טליתות, עד להטמנתם הסופית, כשהמטרה כאן היא למנוע פגיעה כלשהי בשם האל, לבל ייפגם כבודו בפומבי.

ברם, הדיבר השלישי אוסר נשיאה ולא דבור או כל מעשה אחר. אם בדיבור או בשבועה עסקינן, מדוע האיסור הוא על נשיאה - "לא תשא"? יכלה תורה לאסור כאן במפורש שבועה, או הבטחה כוזבת, או סתם דיבור בעלמא הכפוף לשמו של האל, אך לא עשתה כן. מה היא אם כן הנשיאה שנאסרה?

קודם, עלינו להבהיר את פרוש המילה ואת זאת ניתן לעשות על נקלה ב"ספור המרגלים" שנשלחו לארץ כנען. בשובם למחנה בני ישראל הם נושאים עימם במוט "אשכול ענבים" גדל מימדים, כלומר אשכול הענבים נראה לעיני כל, בעוד הם אוחזים בו. בברכת כהנים שבספר במדבר (ו', כ''ו) נכתב: "ישא ה' פניו אליך", כלומר, האל ירים את מבטו, וניגודו, ישפיל. גם מנהג נשיאת כפיים של הכהנים בברכתם חושף לעיני כל את זרועותיהם הנטויות.

[בתמונה: המרגלים. היוצר: אפרים משה ליליין. התמונה היא נחלת הכלל]

ולפיכך, אסרה תורה בדיבר השלישי נשיאה "לשוא" (לצורך לא כן או שקרי) של סמל כלשהוא המצביע על אמונתו באל של הנושא אותו. רוצה לומר, האיסור הוא למשל על חבישת כפה, ענידת תליון המזוהה עם אלהי העונד אותו, בין אם בסמל יהודי או נוצרי (צלב) מדובר, אך הנושא סמל זה מתנהג ונוהג באפן שמביא רק זילות לאל שהוא מתפאר באמונתו בו בפומבי. ל

ובשי-נושאי גלימות בכנסיה הקאתולית, כמו גם רבנים חובשי-נושאי טלית, סרחו לפעמים קשות בכך שנשאו פריט מסוים על גופם שהעיד כביכול על דבקותם באל ועבודתו. בתוך כך רכשו בכזב נושאי הסמל המזהה את אמון הקרבן, מה שאיפשר להם לעשות מעשה נבלה (ולמראית עין בחסות האל). לא רק את שמם הם ביזו אלא פגעו גם בכבודו של האל בעיני הבריות. לדעתי זו כוונת הדיבר: אל תנצל לרעה את התחזותך כאדם העובד את אלהיו בנושאך פריט לבוש כלשהו המצביע על כך בשער בת רבים. (את ההשראה לתובנה זו למדתי לפני שנים מאיש הרדיו האמריקאי דניס פרייגר).

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת יתרו'..
• אוסף המאמרים על עשרת הדברות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת יתרו באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/1/19.