[לקובץ המאמרים על הסדרי טיעון - עסקאות טיעון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]
ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
* * *
בצעד די חריג, יום אחרי ששירה איסקוב מתחה ביקורת קשה בדיון בכנסת על כך ש "לקורבן אין שום דעה בנושא במקרה של משא ומתן בהסדר טיעון", הודיעה הפרקליטות לבאי כוחו של הבעל הנאשם בניסיון לרצח על התנגדותה להליך. "נעמוד על הרשעה וענישה ההולמות את נסיבות המקרה".
אין הסדר טיעון ויתנהל משפט! בתקשורת התפרסם שבשיחה לא רשמית שנערכה בין הפרקליטות לבין סנגורו של אביעד, עלתה אפשרות להגיע להסדר באם יגזרו על הנאשם 25 שנות מאסר בפועל.
לאחר הפרסום על אודות המשא ומתן בין הצדדים, ספגה הפרקליטות ביקורת חריפה מאחר שמדובר בתיק עם ראיות למכביר ושקיים אינטרס ציבורי לנהל אותו בבית משפט עד תומו ( קוריאל, 2021). נקדים ונאמר כי השימוש בהסדרי הטיעון במערכת אכיפת החוק מעלה חששות בכל הנוגע לזכויותיהם של הנאשמים ובנוגע לפגיעה בעקרונות היסוד של ההליך הפלילי.
איסקוב - ששרדה את ניסיון הרצח בערב ראש השנה - דיברה אתמול באמצעות הזום בדיון בוועדה למעמד האישה בכנסת שעסק בהסדרי טיעון במקרים של אלימות במשפחה.
[לקובץ המאמרים על הסדרי טיעון - עסקאות טיעון, לחצו כאן]
[לכתבה המלאה בישראל היום, לחצו כאן]
לחץ ציבורי ותקשורתי אכן משפיע על מקבלי ההחלטות בפרקליטות
האירוע הקשה אותו חוותה ועברה שירה איסקוב הוצג בהבלטה בתקשורת האלקטרונית והכתובה. בעלה אביעד בן חיים משה ניסה לרצוח אותה, היכה אותה באכזריות רבה, דקר אותה בסכין, בביתם במצפה רמון, בנוכחות בנם הקטין בן השנתיים, בערב ראש השנה בתאריך 18.9.20 .
בכתב אישום קשה ומפורט ( תפ"ח 20 בית משפט המחוזי בבאר שבע) מופיעות העובדות המזעזעות. להלן מספר ציטוטים:
- " המתלוננת עסקה בהכנות לארוחת החג (ערב ראש השנה), במטבח בדירה, ולצורך הכנת חלות השתמשה במערוך עץ"
- " במעמד הנ"ל התפתח ויכוח מילולי בין המתלוננת לנאשם, במהלכו הנאשם הטיח במתלוננת האשמות שונות והעליב אותה"
- " בהמשך היום המתלוננת התקשרה להוריה והודיעה להם על כוונתה להעביר את החג איתם ולא עם הנאשם, הנאשם תקף אותה, הרים אותה והשליכה לרצפה"
- " המתלוננת ארזה בגדים עבורה ועבור הילד, ניגשה לדלת הכניסה עם הילד והבהירה לנאשם שהיא נוסעת להוריה"
- " הנאשם חסם בגופו את הדלת, נעל אותה ולא אפשר לה לצאת"
- " בכל אותה עת אמא של המתלוננת שוחחה עימה בטלפון"
- " בשלב זה או בסמוך לכך, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה להמית את המתלוננת"
- " הנאשם נטל מהמטבח את המערוך והלם באמצעותו בעוצמה רבה בראשה של המתלוננת מאחור...הנאשם המשיך לחבוט בחוזקה בראשה בפניה ובגופה של המתלוננת באמצעות המערוך"
- " בהמשך נטל לידיו סכין מטבח משוננת עם להב באורך כ 10 ס"מ, מהמטבח....כשהסכין בידו הוא החל לדקור אותה בכל פלג גופה העליון, בחזה בגבה, בצווארה , בפניה ובזרועותיה, עשה זאת מספר פעמים על מנת להמיתה"
- " שכנים שמעו את זעקות האישה הגיעו לדירה והזעיקו משטרה ומד"א..."
- " הנאשם נעצר ע"י המשטרה והמתלוננת הועברה באמצעות מסוק לבית חולים סורוקה בבאר שבע.."
בטיפול מקצועי ומסור של הצוות הרפואי בבית החולים סורוקה בבאר שבע הצליחו להציל את חייה של שירה איסקוב.
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
הוראות החיקוק המופיעים בכתב האישום:
- ניסיון לרצח עבירה לפי סעיף 305 לחוק העונשין התשל"ז-1977
- חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- מספר עבירות לפי סעיף 333+335(א)(1) וסעיף 335 (א1) לחוק.
הסדר טיעון
המונח המקובל בקרב עמך שמדובר בעסקת טיעון בין הפרקליטות וצוות ההגנה של נאשם בפלילים. לפני שנים , שמעתי פרקליטה בכירה בפרקליטות שהביעה מורת רוח מביטוי השגור וטענה: " עסקאות עושים רק בשוק, במערכת אכיפת החוק מדובר בהסדר טיעון..." האמנם?..
בסיכום השנתי לשנת 2019 מגדירה פרקליטות המדינה את המושג הסדר טיעון:
" הסדר טיעון הוא חוזה בין נאשם בהליך פלילי לבין רשויות התביעה המשקף את הסכמת הצדדים בנוגע למרכיבים שונים בכתב האישום. הסדר הטיעון נועד כדי לסיים את ההתיידנות פלילית, לכן תנאי הכרחי לו הוא הודאה וקבלת אחריות של העבריין. ולעיתים הסכמות לעניין העונש שהתביעה תבקש להטיל על הנאשם. במרבית המקרים הנאשם הוא זה שיוזם את הסדר הטיעון. התביעה תסכים להסדר רק לאחר שתבחן את הנסיבות הפרטניות של המקרה, ותגיע למסקנה שהדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור. למשל, כשהתביעה מעוניינת לחסוך מנפגע העבירה את הטראומה המשנית של מסירת עדות בפני בית המשפט או כשההסדר צפוי לחסוך זמן שיפוט ומשאבים, הממומנים מכספי הציבור.
...הסמכות הסופית לאשר או לדחות הסדר טיעון נתונה בידיו של בית המשפט." ( פרקליטות המדינה,2020)
אחוז הנאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים במסגרת הסדר טיעון:
בשנת 2019 הסתיים בהסדר טיעון ההליך השיפוטי ביחס ל 81% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה. מדובר ב 69% מכלל הנאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בשנת 2019.
מעיון בדוח השנתי של הפרקליטות לשנת 2019 עולה:
- 12% מכלל הסדרי הטיעון נערכו במהלך ההוכחות ולפני פרשת ההגנה
- 86% אחרי הגשת כתב אישום ולפני שלב ההוכחות
- 2% עם הגשת כתב אישום.
כאשר בוחנים את הסדרי הטיעון בפילוח לפי סוגי העבירה מתברר:
- בעבירות תעבורה- 81%
- בעבירות סמים- 83%
- בעבירות אלימות- 83%
- בעבירות מין- 76%
- בעבירות הונאה 80%
- בעבירות רכוש 81%
פרופ' אורן גזל ווינשל-מרגל קרן (2012) ערכו בדיקה של שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים. גם של הפרקליטות וגם של התביעה המשטרתית. ממצאי המחקר שלהם ניתן ללמוד, שבבתי משפט השלום, שיעור הסדרי הטיעון הינו כ 61% ובבתי המשפט המחוזיים זה עולה ל 81%.
שרון פולבר (2016) קיימה שיחה עם פרופ' אורן גזל לגבי הסדרי טיעון, להל"ן כמה ציטוטים מעניינים:
- " אי אפשר במערכת הנוכחית , לחיות בלי הסדרי טיעון. אבל הבעיה בין היתר, החשש שנאשמים חפים מפשע יסכימו להודות במסגרת הסדרי טיעון , או שיסכימו לעונשים חמורים מדי, או שיודו ביותר ממה שהם עשו כדי לסיים את ההליך"
- " .... נאשמים עצורים במהלך הדיונים או במעצר בית. ולכן, לא יכולים להתפרנס במשך ההליך הארוך. נאשמים כאלה מעדיפים לעיתים להודות ולרצות עונש קל, במקום להמתין זמן ארוך למשפט"
- " בתיקים סבוכים, הסדרי הטיעון מעניקים יתרון לנאשמים חזקים יותר, שיש להם את הכוח והאינטרס למשוך את הזמן ביודעם שהעונש עשוי להיות קל משמעותית בהסדר, כי התביעה תרצה לחסוך את ניהול ההליך הסבוך"
- " מבין אלו שמסרבים להסדר יש גם נאשמים חפים מפשע. וכך יוצא שדווקא אלא שמורשעים בטעות נענשים בחומרה רבה יותר בממוצע מאלו שהרשעתם מוצדקת."
התייחסות שופטים לסוגיית הסדר הטיעון:
" אין בית המשפט כבול לעונש או לטווח ענישה שהוסכם בין הצדדים בהסדר טיעון, ועליו להחליט בהתאם לשיקול דעתו אם לכבד הסכמות אלה אם לאו" ( מדבריו של השופט מני מזוז בע"פ 4301/15). האמנם? הפרקטיקה מלמדת שלעיתים קרובות השופטים מהווים " חותמת גומי" להסדר טיעון בין התביעה לסנגוריה. ראו למשל ע"פ 1785/08 מדינת ישראל נגד לארי (פורסם בנבו, 4.9.2008: "בית המשפט מאמץ את ההסדר בלא נקיטת עמדה שיפוטית בשאלות הנורמטיביות העולות בהליך זה, ונותן להסדר תוקף של פסק דין"
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק סקר שלושה מודלים לסיווג הסדר טיעון: המודל החזותי שלפיו הסדר טיעון הוא חוזה בין המדינה לנאשם. על תזה זאת חלה דואליות נורמטיבית, זאת אומרת הוא נשלט בו זמנית על ידי דיני החוזים והמשפט המנהלי. המודל השני הוא המודל השלטוני לפיו הסדר טיעוןאינו חוזה אלא פעולה שלטונית חד צדדית של התובע, הגם ששכלולה מצריך שיתוף פעולה של הנאשם. מודל שלישי הוא החוזה המנהלי, שלפיו הסדר טיעון הוא חוזה לביצוע סמכות שלטונית של הרשות, שבכלליו מתפתחים על ידי בתי המשפט בהיקש מהדין האזרחי הרגיל, תוך התאמתם לאופייה השלטוני של הסמכות. השופט ברק נמנע מאימוץ אחד מבין המודלים. ( טמיר וליבני, 2014)
נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ז"ל כתב מאמר בנושא תחת הכותרת: " שימוש מופרז בעסקאות טיעון" ובו נקב בביקורת חריפה על נפיצותה הגוברת והולכת של פרקטיקת " הסדרי הטיעון". שמגר ז"ל מסביר בדבריו שהוא מסתייג מהמרת דרך הטיפול הראויה באישומים ובענישה באמצעות " הסדרים מוסכמים" מאחר שלטענתו " הישגים סטטיסטיים" מרשימים ככל שיהיו אינם ערובה לעשיית דין צדק. כותב שמגר ז"ל : " ריבוי הסדרי טיעון הופך את בית המשפט לבובה אילמת, חסרת השפעה, שתפקידה לאשר את כל מה שהוסכם על ידי הצדדים במשפט"
שופט בית המשפט העליון אליהו מצא: "הגבלת יכולתו של בית המשפט לאשרר הסכמים כאלה היא שוות ערך לביטול מעמדו השיפוטי. (מצא,2011)
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Hans לאתר Pixabay]
הערות והארות
הפרקליטות מהווה את "התחנה" השנייה אחרי המשטרה בהליך הפלילי. לאור הראיות וממצאי החקירה הפלילית של המשטרה מוגש בעבירות חמורות כתב האישום ע"י הפרקליטות והיא זאת שמנהלת את ההליך הפלילי במהלך המשפט.
הפרקליטות מבצעת הערכת מצב לאור הראיות, הניסיון והידע המצטבר של הסיכוי להרשעת הנאשם בבית המשפט. מכיוון שהפרקליטות נמדדת ונבחנת על פי הרשעות, הערכה זאת מהווה שיקול בהסדר טיעון.
האם חיסכון בזמן ניהול משפט הן של הפרקליטות והן של מערכת בתי המשפט שקול לטובת הציבור?
גם מערך התביעה המשטרתית מקיים הליכים של הסדרי טיעון.... ( למאמר בנפרד)
הפרקליטות מחויבת לפעול בהליך הסדרי טיעון בהתאמה לחוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א- 2001 , שמקנות לקורבן העבירה זכויות בהליך הפלילי, לעיתים קרובות שיקולי הפרקליטות הם שונים.
העשייה וההצלחה של הפרקליטות נמדדת בסטטיסטיקה של הרשעות מול זיכוי. (ראו התייחסות השופט שמגר ז"ל שהבאנו מדבריו)
ביקורת שמופנית כנגד ההליך היא האפשרות של הרשעת חפים מפשע בעבירה שלא ביצעו. החשש הניכר בלחץ המופעל כלפי הנאשם מצד סנגורו לסיום מהיר של ההליך, דברים אלו יכולים להוביל לטענה כנגד הסדרי טיעון שמכונה " בעיית החף". לפי טענה זו, הסדרי טיעון פסולים בשל החשש להרשעת חפים.
לתפיסת הפרקליטות "הסדר הטיעון" חוסך זמן ומשאבים מכספי הציבור. אכן התהליך "מפנה" זמן ביומנם של הפרקליטים והשופטים, אשר העומס עליהם הוא גבוה בגלל מחסור בתקנים וכוח אדם. ברם, מה המחיר???
והחמור יותר המצב בו שופטים מאשרים הסדר טיעון בהבינם שהנאשם שעומד לפניהם לא בהכרח עבר את העבירה הפלילית שבגינה הוא ניצב מולו.
מילות סיכום
תופעת "הסדרי הטיעון" במסגרת ההליך הפלילי היא תופעה בעייתית, יש שיגדירו אותה כרעה החולה של מערכת אכיפת החוק. לימוד ובחינת התופעה של "הסדרי טיעון, מביאים אותנו לשאול: האם אפשר לייצר צדק ללא משפט?
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי succo לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים על הסדרי טיעון - עסקאות טיעון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- תפ"ח 20 מדינת ישראל נגד אביעד בן חיים משה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
- בנדר,א ובנגו,י (2021) שירה איסקוב בכנסת: " כשמתחילים במו"מ להסדר טיעון- לקורבן אין דעה בנושא" .מעריב, 01/02/2021
- גזל-אייל, גילון,ע ווינשל-מרגל,ק (2012) שיעורי הרשעה וזיכוי בהליך פלילי.
- טמיר, ליבני,י (2014) הסדר טיעון הוא הסדר טיעון: עבר הווה ועתיד, חוקיםכתב עת לענייני חקיקה, פרק 6 54-70, מכללת שערי משפט.
- מצא,א (2011) הסדרי טיעון- עבר ועתיד בתוך הסנגור כרך 171 ע"מ 4-22,הרצליה.
- קוריאל,א (2021) הפרקליטות לאביעד משה שדקר את אשתו 20 פעמים: " דוחים הצעותיך להסדר טיעון". חדשות בארץ משפט ופלילים , 02/02/2021
- פולבר,ש (2016) " גם בישראל , רוב התיקים הפליליים נסגרים בהסדר טיעון" הארץ 9 באוגוסט 2016.
- פרקליטות המדינה (2020) סיכום שנה 2019. משרד המשפטים פרקליטות המדינה.
- שמגר, מ (2011) שימוש מופרז בעסקאות טיעון במשפט הפלילי, בתוך עורך דין גיליון היובל (11) ע"מ 8-9, ת"א.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2019), עסקאות טיעון – הסדרי טיעון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 11/7/19.
- פנחס יחזקאלי (2018), על אלימות נגד נשים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/11/18.
