[לאוסף, הכרזות על ניתוח רשתות ארגוניות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.
* * *
"ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) הוא תחום שמסתובב פה כבר מעל לעשור, אבל קיבל פוש רציני לאחרונה כנראה בזכות המגמה ההיסטרית של Data-driven ארגוני או מה שנקרא היום "ניתוח אנשים" - "People Analytics" שמסייע למדוד הערכות ביצועים, מוטיבציה, חדשנות ארגונית, גיוון והכלה ועוד" (בוים שוורץ, 2020).
הדף הזה מביא לכם את הקובץ השישי: עשר כרזות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של ניתוח רשתות ארגוניות.
מהכרזה בראש המאמר עד הכרזה הרביעית: חיבוריות - קישוריות: מידת החיבור של גורמי הרשת
קישוריות (Connectivity) בוחנת מידת החיבור של גורמים ברשת לגורמי הרשת האחרים. היא מבטאת עוצמה ברשת חברתית / ארגונית.
עוצמה וקישוריות חד הם, ומדד העוצמה ומדד הקישוריות זהים. המושג המקביל לקישוריות בתורת הארגון הוא מחוברות (Engagement), אבל הוא רחב יותר וכולל גם את המשמעויות הארגוניות של הקישוריות הארגונית: "מידה בה העובדים מחויבים למשהו או מישהו בארגונם, עד כמה קשה הם עובדים, ולכמה זמן הם נשארים במערכת כתוצאה ממחויבות זו"...
- המאמר הרלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר-משיח: קישוריות – חיבוריות: מידת החיבור של גורמי הרשת.
כרזה שנייה:
כרזה שלישית:
[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']
גם הכרזה הרביעית בסוגיית הקישוריות: מי בארגון מחפש קשר ולמה?
העובדה שאדם מבוקש לקשר בארגון מעידה על עוצמתו ביחס לאחרים; אבל גם על העובדה שהוא איננו פתוח לשיתוף פעולה עם כל אחד; אלא בדרך כלל מחובר לאנשיו ולבעלי בריתו.
העובדים המבוקשים לקשר בארגון, בסדר יורד, ניתנים לאבחון באמצעות ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA).
-
- המאמר הרלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר-משיח: קישוריות – חיבוריות: מידת החיבור של גורמי הרשת.
[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']
כרזה חמישית: חברת סטפאהד (ניתוח רשתות ארגוניות) על הפער שבין 'מבנה העץ' הארגוני ההיררכי לרשת הארגונית...
כותבת שרון רדליך, המייסדת והמנכ"לית של חברת StepAhead לאבחון ולניתוח אשתות ארגוניות:
"בעולם החדש הזה, הקצת משוגע, הפערים בין המבנה ההיררכי לבין איך שאנחנו באמת עובדים בפועל, הולכים וגדלים. בדוגמה שלפניכם ניתן לראות בתרשים העץ, למטה מימין את המבנה ההיררכי: ההנהלה (מסומנת כמס' 17) עומדת בראש, משמעותית. אבל בתרשים הרשת (משמאל בקטן למעלה)היא שולית ללא קשרים. ההנהלה איננה הגורם שמניעה את הארגון הזה.
לעומת זאת, המחלקה המסומנת כמס' 22 - שבפועל היא אחת מבין מחלקות רבות ועם מס' עובדים נמוך יחסית בארגון - נמצאת כמובילה, מייצרת אינטראקציות הדדיות עם מחלקות רבות, וכל המידע עובר דרכה. האם יכלנו לדעת את זה ללא הבחינה הרשתית? יתכן, אך תמונה כזו כנראה שווה אלף מלים.
"אז אם היינו מריצים את המערכת שלנו בארגון שלכם" - כותבת רדליך - "איזה תמונה הייתם מקבלים?"
- לפוסט הרלוונטי של שרון רדליך בלינקדאין.
- למאמר רלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר משיח: למה רשת מבנה עדיפה על תרשים עץ?
[לפרסום של שרון רדליך וחברת סטפ-אהד בלינקדאין, לחצו כאן]
כרזות שישית ושביעית: הקשר שבין תרבות הארגון להשגת מטרותיו
תרבות ארגונית מוגדרת כסט של ערכים, אמונות מנחות, הבנות ודרכי חשיבה, שחברי הארגון חולקים ומלמדים את החברים החדשים כ'דרך הנכונה'. התרבות מייצגת את הצד הבלתי פורמלי של הארגון. את האישיות שלו.
תרבות ארגונית נוצרת מתוך המבנה ותהליכי העבודה, הפורמליים והבלתי פורמליים של הארגון והם שקובעים גם עד כמה היא תהיה דומיננטית בקרב העובדים. קיימים ארגונים שבהם התרבות היא טוטלית; ארגונים שבהם היא חלשה יחסית, ומחויבות העובדים אליה היא בעירבון מוגבל (ראו בתרשים שלמטה); וגם ארגונים המכילים מספר תרבויות, בהתאם לעיסוק, למקצועיות ולסוג המחלקה.
תרבות ארגונית משרתת את בעלי העוצמה בארגון. היא יכולה לפעול להשגת מטרות הארגון; אך גם לפעול נגדם; והיא ניתנת לאבחון בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA).
- המאמר הרלוונטי באתר: שרית אונגר משיח: אבחון ומדידה של תרבות ארגונית.
[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
הכרזה השביעית:
[מקור התמונה: התקשורת הצפון קוריאנית]
כרזה שמינית: איזה תפקיד ממלאת היצירתיות בארגון שלכם?
יצירתיות (Creativity) היא כלי ליצירת ידע (Knowledge Creation). זהו מושג רב-תחומי, שבמהותו הוא משלב תובנות מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, הכלכלה, הניהול, ההנדסה; כמו גם מתורות חדשות כמו תורת הכאוס, תורת המערכות המורכבות ותורת הרשתות. היא פעולה, המעבירה אותנו ממצב אחד למצב שני. נגדיר אותה לצרכינו כיכולת ייחודית הנובעת מהשילוב שבין אינטואיציה וערוצי חשיבה, שתוצאותיה הלא שגרתיות והבלתי ליניאריות יכולות לבוא לידי ביטוי כרעיון חדש או כדרך חדשה להתמודדות עם בעיות.
מידת היצירתיות של ארגון ניתנת לאבחון בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA).-
- המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: יצירתיות – כלי ליצירת ידע…
[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']
כרזה תשיעית: האם אתם שולטים בפוליטיקה הארגונית או שהיא שולטת בכם?
הדחף הבסיסי של כל מרכיב במערכת הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה 'מאבק העוצמה' (power struggle). מושג קרוב הלקוח מתורת הארגון הוא 'פוליטיקה ארגונית'...
יחסי העוצמה בארגון ניתנים לאבחון, לריסון ולניתוח באמצעות ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA).
-
- אוסף המאמרים הרלוונטי באתר: הכל על מאבק העוצמה באתר ‘ייצור ידע’.
[בתמונה: מאבק העוצמה. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב: Lion VS Tiger - Who will win in a fight ?]
כרזה עשירית: ארגונים בין סדר לכאוס
ברמה התאורטית יכולות מערכות מורכבות (כמו למשל מדינות, גופי ממשל, ארגונים וכדומה) להימצא באחד מתוך חמישה מצבים תפיסתיים, הניתנים לאבחון...
שניים מהם ניתן לכנות מצבים 'בריאים'. שלושת האחרים מאפיינים 'חולי ארגוני' כזה או אחר. המצבים הללו ניתנים לאבחון באמצעות ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA).
-
- אוסף המאמרים הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: מודל – מערכות מורכבות בין סדר לכאוס.
[מקור התמונה: חברת 'ייצור ידע']