[בתמונה: מהפכת הטלפון החכם ועולם העבודה... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 8 בנובמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב-29 ביוני 2007 הוצג האייפון הראשון מתוצרת חברת אפל ושינה במהירות מסחררת את העולם, כשלאפל מצטרפים מתחרים חדשים; וגם פיתוחים חדשים על בסיס 'הטלפון החכם', שהבולט בהם היה האיי-פד, גם הוא, במקור, פרי יצירתה של חברה אפל.

האייפון לא היה זה טלפון טוב יותר (שוק הטלפונים הסלולריים נשלט אז על ידי חברת נוקיה, שלא היו לה מתחרים באיכות הטלפונים...); אלא, מחשב זעיר שניתן לתפעל מכף היד, שאפשר, בין היתר, גם לעשות בו שימוש בטלפון.

המהפכה הזו פתחה את עידן פיתוח האפליקציות לנייד, ואת הצורך להתאים כלי מחשוב לעבודה, גם - ולעתים בעיקר, לטלפון הנייד.

הנה, כיף להיזכר... סטיב ג'ובס מציג את האייפון:

הטלפון החכם ועולם העבודה

המהפך - שיצר האייפון - והטלפונים החכמים שבאו בעקבותיו - בא לידי ביטוי בעולם העבודה במספר תחומים עיקריים. נמנה, לדוגמה, שישה מהם:

1. נגישות מחשובית בכל מקום ובכל רגע;
2. זמינות עובדים 24 שעות ביממה;
3. הסחת דעת של עובדים;
4. בעיות ביטחוניות קשות;
5. מצלמת הטלפון מאפשרת לתעד כשלים ארגוניים ולהפיצם ברשתות החברתיות;
6. ערבוב בין מכשירים ופלטפורמות ארגוניים ואישיים - BYOD.

1. נגישות מחשובית בכל מקום ובכל רגע

הנגישות המחשובית הזו מקלה מאוד, הן על העובד; והן על הארגון:

• היא מסייעת בהכוונה אופטימלית של הגעה ללקוח (מערכת הוויז ודומיה).
• היא מחברת את העובד למאגרי מידע כלליים ולאלו של החברה על מנהל להשיג מידע רלוונטי בזמן אמת והנחיות בעבודה.
• היא מאפשרת פיקוח מוחלט על מיקומו של העובד מחוץ למשרדי החברה ואפקטיביות עבודתו.
• היא מאפשרת לייצר ישיבות תכליתיות של אנשים במקומות שונים - בארץ ובחו"ל - תוך חיסכון בזמן ובכסף.
• היא מאפשרת שליטה על העסק בעת שהבעלים אינו נמצא בו; והתרעה כשמשהו אינו כשורה;

וכדומה.

2. זמינות עובדים 24 שעות ביממה:

אם בעבר הנתק בין העבודה לעובד היה מוחשי; הרי שהטלפון החכם גרם לכך שכאשר הוא מסיים את שעות העבודה וחוזר הביתה, העבודה נכנסת לביתו יחד איתו... זרם הטלפונים, הדוא"לים והודעות הווטצאפ הוא בלתי נפסק, גם בבית, גם בבילויים; גם בעת חופשות מחוץ לעיר ואפילו בחו"ל. עובדים - בוודאי מנהלים - זמינים היום למעסקיהם, בכל שעה בכל מקום.

עם הזמן הפך החידוש למובן מאליו; וארגונים אינם רואים בעין יפה עובדים שאינם מגיבים במהירות למסרים מהעבודה, בכל עת שהם נדרשים.

[ה- GIF משמאל הוא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

3. הסחת דעת מהעבודה

• הקושי להתרכז פוגע ביצירתיות:
• המתנה לנותן שירות בזמן שהוא מדבר בטלפון עם משפחה או חברים: הנה דוגמה מדואר ישראל: השיחה מתגלגלת והחבילות עפות על הרצפה...

4. בעיות ביטחוניות קשות

היכולת ליצור קשר עם מאגרי המידע של הארגון מבחוץ היא פרצה קוראת לגנב עבור האקרים; הן למטרות גרימת נזק והן מסיבות של ריגול תעשייתי.

כיוון שכך, בקשת החיפוש בטלפונים נידונה כבר שבע פעמים בבתי המשפט, ובמרכזה אירוע שהתרחש ב-29 באוגוסט 2019: אז הגיע רכב עם רמקולים לביתו של שלמה פילבר (ראו תמונה משמאל) - עד המדינה בתיק 4000 נגד בנימין נתניהו - והקריא קריאות נגדו.

[תמונתו של שלמה פילבר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי הדס פרוש / פלאש 90. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

על פי המשטרה, פילבר דיווח על האירוע והגיש תלונה, והמשטרה הגיעה למפעילי הרכב. בית המשפט העליון יעומד לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בשאלה האם המשטרה תוכל להשתמש בחומרים שמצאה בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה יונתן אוריך ועופר גולן. כך קבעה (יום ד', 24.3.21) הנשיאה אסתר חיות בדנ"פ 1062/21. היא גם עיכבה את השימוש בחומרים עד לפסק הדין בהרכב המורחב.

[להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של עו"ד יאיר רגב: סאגת החיפוש בטלפונים החכמים נמשכת...]

בעיה קשה נוצרת גם מכך, שעובדים עושים שימוש בטלפונים ובכלי מחשוב אישיים לצורכי עבודה (ראו סעיף נפרד בהמשך).

בנוסף, החיים הפכו לסרט, והעובדים - בעיקר הבכירים שבהם - לשחקנים; שצריכים לקחת בחשבון שהם מצולמים ו/או מוקלטים ע"י בעלי אינטרס בכל רגע ובכל מקום; והצילומים / ההקלטות עוברים לעתים עריכה מגמתית לפני ההפצה. הפצת חומר כזה עלולה לגרום לצרות צרורות, הן לעובדים והן לארגונים המעסיקים אותם.

דוגמה מוכרת כזו, היא של מה שכונה, "פרשת המסרונים", ש'התפוצצה' ב-25 בפברואר 2018, כשנחשף במהדורת החדשות של ערוץ עשר דאז (ראו הסרטון למטה), כי השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שדנה בדיוני המעצר של החשודים בפרשת בזק, החליפה מסרונים עם עו"ד ערן שחם-שביט, שייצג את רשות ני"ע, שחקרה את הפרשה. בית הדין המשמעתי הורה על הדחתה של פוזננסקי-כץ בשל הפרשה, ובתגובה היא עתרה לבג"ץ, שהטיל עליה עונש נזיפה והחזיר אותה לשיפוט.

5. מצלמת הטלפון מאפשרת לתעד כשלים ארגוניים ולהפיצם ברשתות החברתיות

סיפור השופטת פוזננסקי-כץ מתאים גם הוא לסוגיה הזו. כל כשל מצולם מיידית ע"י אזחים ו/או בעלי אנטרס ומופץ ברשתות החברתיות.

אחד הארגונים שסובלים מכך, בעיקר, הוא משטרת ישראל; שרמת החיכוך השלילי שלה עם אזרחים - חמושים בטלפונים שהם גם מצלמות - גבוהה. הנה דוגמה אחת מיני רבות, הגודשות מידי יום את הרשתות החברתיות. כאמור, לעתים הסרטים גם 'ערוכים' באופן שמתאים למטרות המפיץ...

6. ערבוב בין מכשירים ופלטפורמות ארגוניים ואישיים, מה שמכונה "הבא את המכשיר שלך" - BYOD Bring Your Own Device

ריבוי המכשירים האלקטרוניים והפלטפורמות הדיגיטליות, גורם לכך שעובדים נוטים באופן טבעי "לערבב" שימוש פרטי עם עסקי במכשירים הפרטיים, וגם בפלטפורמות דיגיטליות, כמו בדואר האלקטרוני ובווטצאפ שלהם: הם מביאים לארגון מכשירים ממוחשבים שבבעלותם, כגון טלפונים חכמים, מחשבים ניידים ודיסק און קי, ולעשות בהם - ובפלטפורמות דיגיטליות כגון דוא"ל ווטצאפ וכדומה - שימוש לצורכי עבודה. התופעה הזו קרויה "הבא את המכשיר שלך" - BYOD - Bring Your Own Device, ויש לה כמו לכל דבר מורכב אחר, השלכות חיוביות ושליליות כאחת בעולם העבודה.

הנפגעים העיקריים מכך - מעבר לנזק הביטחוני לארגון (ראו למעלה) - הם עובדים בכירים. למשל:

• במבט לאחור, לאחר שהפסידה את הבחירות לנשיאות ארצות הברית לדונלד טראמפ, הגדירה הילרי רודהאם קלינטון בראיון ל-CBS, את השימוש שעשתה בשרת דואר אלקטרוני פרטי לצורכי עבודה, "הטעות הגדולה ביותר שעשיתי". הטעות הזו, מן הסתם מנעה ממנה את הנשיאות.
• קלינטון לא לבד. גם סגן הנשיא לשעבר, מייק פנס, הודה כי נהג לעשות כן בזמן כהונתו כמושל אינדיאנה. בעבר נפרץ החשבון הפרטי שלו והוא נאלץ לפתוח אחד חדש...

[להרחבה בסוגיה זו של 'ערבוב דיגיטלי', לחצו כאן]

[בתמונה: ערבוב דיגיטלי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

אתם מוזמנים להוסיף...

[לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), BYOD – ערבוב דיגיטלי בין הבית לעבודה, ייצור ידע, 30/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2021), טכנולוגיה וארגונים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 7/2/21.
• יאיר רגב (2021), סאגת החיפוש בטלפונים החכמים נמשכת..., ייצור ידע, 27/3/21.