[בתמונה: ההתיישבות היא מטרה אסטרטגית ולאומית. בתמונה - טירת צבי. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אסף.צ מוויקיפדיה העברית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משבר הדיור ומצוקת הדיור, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

עו"ד רון רוגין טפל בענייני ההתיישבות בנגב ובגליל כבר עשרות שנים, וגיבש את תוכנית "מאה הימים לחיזוק ועידוד ההתיישבות", בדגש על הגליל והנגב ואזורי הספר.

הוא מציע את תכניתו למתמודדים במערכת הבחירות, כשאת הצורך בתוכנית ממשלתית ממוקדת אפשר להסביר גם לילד בכיתה א'; אבל, הפוליטיקאים עד כה, אינם מעוניינים! אולי על ידי פרסום ולחץ מלמטה, יזוז משהו...

המצ"ב הוא עיבוד של התכנית הזו למאמר:

*  *  *

חיזוק ההתיישבות בגליל, בנגב ובמרחב הכפרי מטרה אסטרטגית ולאומית

חיזוק ועידוד ההתיישבות, בייחוד בגליל, בנגב ובאזורי הספר, היא מטרה אסטרטגית ולאומית. יש לממש בפועל בפעולות מעשיות וקונקרטיות - לא בסיסמאות חלולות וריקות מתוכן - את העיקרון החוקתי, המעוגן בחוק יסוד: הלאום (חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי), על פיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

[להרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית', לחצו כאן]

[בתמונה: אנדרטה באום ג'וני אשר מכילה את רשימת כלל היישובים שהוקמו במסגרת התיישבות קיבוצית. התמונה נוצרה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש ע"י י.ש.]

אם חיזוק ועידוד ההתיישבות - בייחוד בגליל, בנגב ובאזורי הספר - מהווה אינטרס אסטרטגי ולאומי, המסקנה המתבקשת מכך היא, שיש להקל ולא להכביד על המתיישבים לבוא ולטעת יתד באזורים המרוחקים מ'מדינת תל אביב'. בפועל, במהלך העשור האחרון, נשחקו עד דק התמריצים וההטבות בתחום המדיניות הקרקעית והמדיניות התכנונית, שנועדו לעודד את ההתיישבות. יש להשיב עטרה ליושנה, וזאת ביעילות ובמהירות. העיקרון הכתוב בחוק הגליל, תשמ"ח- 1988 על פיו "לגליל תינתן עדיפות בפעולות משרדי הממשלה, לרבות בפיתוח ההתיישבות, החקלאות ..." נותר אות מתה. הלכה ואין מורין כן. תכנית פעולה זו נועדה ליצור תוכן מעשי בעקרונות מוסכמים אלה.

ההתיישבות היא תנאי לריבונות בפועל

האחיזה האזרחית בקרקע היא תנאי לריבונות של מדינת ישראל. בהעדר התיישבות, אין אחיזה בקרקע. מכאן החשיבות הקריטית של ההתיישבות, ובכלל זה החקלאות, בכל רחבי הארץ. משקל סגולי מיוחד יש להעניק להתיישבות בגליל כולו (כולל הגליל העליון והגליל המערבי), ובגליל המרכזי בפרט; ברמת הגולן ובעמק המעיינות, בעמק עירון ובחבל עדולם, בנגב הצפוני, במרחב בני שמעון, בדרום הר חברון ורמת הנגב, בחבל לכיש, בעוטף עזה ובחבל אשכול, בערבה התיכונה ובערבה הדרומית; בקיצור,
ההתיישבות בגליל, בנגב ובאזורי הספר מגשימה אינטרס של כלל החברה הישראלית.

[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

המוקש: ביורוקרטיה וחסמים מנהליים

הקשיים המנהליים והביורוקרטיים הניצבים בפני חיזוק ועידוד ההתיישבות הם הבעיה העיקרית. יש לעקור את הביורוקרטיה מן השורש - הן במדיניות הקרקעית והן במדיניות התכנונית. היחלשות ההתיישבות, ובייחוד בחבלי ארץ רגישים כמו הגליל המרכזי וצפון מזרח הנגב, מהווה סכנה ראשונה במעלה לחברה הישראלית כולה. עת חירום היא. חיזוק ההתיישבות בא בד בבד עם חיזוק המגזר העירוני.

אין כל סתירה בין חיזוק ועידוד ההתיישבות לבין חיזוק והעצמת הערים והמועצות המקומיות בגליל ובנגב. כך, למשל, כוחה ועוצמתה של כרמיאל נשען על היותה מרכז אזורי לכלל יישובי האזור, ובכלל זה מוקד מסחר ושירותים ציבוריים לתושבי משגב.

העיקרון: מהירות ויעילות חקיקה פשוטה וממוקדת, וצעדים תכליתיים

תכנית פעולה זו מבוססת על איתור עיוותים או חסמים ביורוקרטיים, וניתוח האמצעים להסרת העיוותים והחסמים; והיא חייבת להתבצע תוך 180 יום. עבודת המטה המסודרת, שתכנית פעולה זו מהווה סיכום שלה, מאפשרת את העקירה והסילוק של העיוותים והחסמים באופן מידי, תוך 180 יום ממועד אישורה.

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels]

הסרת העיוותים והחסמים, המטרפדים את פיתוח ההתיישבות, תיעשה בשני מסלולים

• חקיקה ראשית;
• החלטות ממשלה.

ביצוע עיקרי תכנית פעולה זו עשוי, בין השאר, להוזיל את מחירי הדיור למגורים, ובעיקר לחולל תנופה חיובית ואפקטיבית בהתיישבות בכל רחבי הארץ, ובייחוד בגליל, בנגב ובאזורי הספר.

הסרת חסמים חיזוק ועידוד ההתיישבות ייעשו, בראש ובראשונה, באמצעות חקיקה יעילה, מפורטת ואפקטיבית, שתכליתה היא הסרת חסמים מנהליים וביורוקרטיים. דרושה חקיקה פשוטה ותכליתית: 'מה שלא פשוט פשוט לא יהיה'. חקיקה זו מבוססת על פעולות ממוקדות ומדויקות. זאת ללא תלות בהחלטות ובשיקול דעת הפקידות המשפטית והביורוקרטית, אשר מתאפיינת בסרבול
אינסופי, בנהלים מורכבים ובעיכובים.

חלק משמעותי מהחסמים בפני פיתוח ההתיישבות נובעים מהחלטות מנהליות, דוגמת החלטות מועצת מקרקעי ישראל והחלטות רשויות התכנון, דוגמת המועצה הארצית לתכנון ולבניה. לפיכך, הסרת החסמים הללו, לצורך חיזוק ועידוד ההתיישבות, תיעשה באמצעות החלטות ממשלה, המחייבות את נציגי הממשלה בגופים הרלבנטיים להביא, לקדם ולתמוך בהחלטות המפורטות בתכנית עבודה. חלק נכבד מתכנית זו טעון החלטות ממשלה מדויקות, המחייבות את נציגי הממשלה במועצת מקרקעי ישראל. רוב מבין חברי מועצת מקרקעי ישראל הם נציגי הממשלה.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Tamas Ring לאתר flickr]

הוזלת מחירי הקרקע למגורים גליל, נגב ואזורי הספר

מהלך הוזלת מחירי הקרקע למגורים הוא מטרה עיקרית. תכלית זו מהווה יסוד מרכזי בתכנית פעולה זו. ההתייקרות העצומה של מחיר הקרקע הכולל למגורים בהתיישבות בכלל, ובגליל, בנגב ובאזורי הספר בפרט, נובעת הן מהגבלה מלאכותית על היצע מגרשי מגורים, הן מייקור מחיר הקרקע עצמו על ידי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל, והן מייקור עלויות הפיתוח המגולגלות על כתפי המתיישבים, בהתאם להחלטות משרד הבינוי והשיכון.

הוזלה דרמטית של המחיר הסופי של הקרקע למגורים היא פרי מאמץ משולב בשלושת המישורים הללו:

1. רכיב הקרקע;
2. רכיב הוצאות הפיתוח;
3. הסרת חסמי תכנון.

יישום עיקרי תכנית פעולה זו עשוי, תוך עשור, להכפיל את ההתיישבות בגליל ובנגב, ולחזק מאוד את ההתיישבות בכל רחבי הארץ, ובייחוד אזורי הסְפַ‏ר (מרחבי הסְפַ‏ר - Frontier).

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

[התרשים: ייצור ידע]

הוזלת מחירי הקרקע למגורים רכיב הקרקע

המטרה: סיוע לדור ההמשך ולנקלטים בהתיישבות בתחום הקרקע למגורים, ולא מאבק בהם. מטרת המדינה היא לשרת את האזרחים, ולא להילחם בהם. חשיבות מיוחדת נודעת לסיוע לזוגות צעירים ויחידים בראשית דרכם. עידוד וחיזוק ההתיישבות חייבים להיעשות באופן קונקרטי על ידי הוזלה דרסטית של מחירי הקרקע למגורים. זאת, על ידי יישום חמשת האמצעים המידיים המפורטים כאן. אין זה מתקבל על הדעת כי מגרשים על קרקע המהווה 'מקרקעי ישראל' (כולל פיתוח) יוקצו בגליל ובנגב במחיר נמוך ביותר לזוגות צעירים מבני המיעוטים (כגון בדווים בנגב), ואותו מגרש, בישוב סמוך, יוקצה במחיר העולה פי חמישה
ואף פי עשרה לזוג צעיר שכל חטאו הוא רצונו לחיות בישוב כפרי ישראלי יהודי. אין מקום להפליה זו לרעה, המשתקפת בבירור במחירי הקרקע המשווקים על ידי רשות מקרקעי ישראל.

אמצעי ראשון קביעת הגליל והנגב כולו, כהגדרתם בחוק, בתור אזור עדיפות לאומית א' וגביית - 31% מערך הקרקע עד 1,000,000 ₪

• יש לסווג את כל הישובים הכפריים בגליל (כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, תשנ"ג- 1993) והנגב (כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, תשנ"ב- 1991), פרט ליישובי קו העימות בגזרת לבנון, רמת הגולן ועוטף עזה (אזור קו העימות הדרומי, כהגדרתו בחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), תשס"ז- 2007, כיישובי אזור עדיפות לאומית א'.
• מדיניות ההנחות הנהוגה לגבי ישובים באזורי עדיפות לאומית א' (31% מערך הקרקע) תחול על שווי קרקע של עד 1,000,000 ₪ למגרש (במקום התקרה המלאכותית של 450,000 ₪ כנהוג כעת); היינו, מלוא ערך הקרקע, ברוב רובם של יישובי הגליל, הנגב ואזורי הספר. ביישובי קו העימות אין גביה עבור מחיר קרקע.
• אין מקום לסבך ול'טרטר' את המתיישבים, ואת כל העוסקים בתחום, בתת סיווגים אשר משתנים חדשות לבקרים: פעם סיווג אותו יישוב כ אזור עדיפות לאומית א' ולמחרת אזור עדיפות לאומית ב' - וחוזר חלילה.
• הפשטות, האחידות והיציבות הם שם המשחק בחיזוק ועידוד ההתיישבות; מסובכות, מורכבות יתר, היא גן עדן ליועצים ולמומחים (במקרה הטוב) ולמעאכרים ו'מקורבים' סתם (במקרה הרע).
• אין מקום לתת הבחנות בין ישובים שקלטו משפחות או יחידים. לכן, דירוגם עלול לרדת לאזורי עדיפות לאומית ב' מול ישובים שלא קלטו משפחות או יחידים; אין מקום לתת הבחנות בין ישובים בגליל ובנגב, שהם מבוססים יותר (בדרך כלל אוכלוסייה מבוגרת וותיקה) לבין ישובים שהם פחות מבוססים; יש לקבוע שיעור פשוט, אחיד ויציב של הנחה תשלום של - 31% מערך הקרקע, לכל זוג צעיר או יחיד, שמוכן לטעת יתד מחוץ ל'מדינת תל אביב'. במקביל, ביישובי 'קו העימות' יימשך משטר הפטור המלא ממחיר קרקע בהתאם לעיקרון המונח ביסוד סעיף 40 (ה) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה- 1985.

[להרחבת המושג: 'מאעכר', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב: "שולחן עגול מס 22 בטכניון - דברי עורך דין רון רוגין"]

אמצעי שני: הנחה נוספת - %21 במקום %31 עבור הקצאת מגרש לבעלי תעודת זכאות של מחוסר דיור

עד תום שנת 2019 , נקבע כי הקצאת קרקע לזוג צעיר או יחיד מחוסר דיור (בעלי תעודת זכאות של משרד הבינוי והשיכון) תיעשה תמורת 21% מערך הקרקע (במקום 31% מערך הקרקע) בישובים באזורי עדיפות לאומית א' בגליל ובנגב (41% במקום 51% בישובים באזורי עדיפות לאומית ב'); יש לחדש לאלתר הנחה זו.

ביטולה על ידי פקידי רשות מקרקעי ישראל הזניק את מחירי הקרקע באזורי עדיפות לאומית אלו. מתיישבים שהם בעלי תעודת זכאות של מחוסר דיור (רובם של הזוגות הצעירים והיחידים בישראל) הם בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל: המבחן של המדינה הוא בפרקטיקה, למעשה, ולא בתאוריה ולהלכה.

• התוצאה המצטברת היא כי רוב מגרשי המגורים באזורי עדיפות לאומית (גליל ונגב ואזורי הספר המרוחק) יוקצו תמורת 21% מערך הקרקע (הקצאה למחוסרי דיור); מתיישבים בגליל ובנגב, שאינם מוגדרים כמחוסרי דיור לפי קריטריונים של משרד הבינוי והשיכון יידרשו לשלם 31% מערך הקרקע.

אמצעי שלישי פישוט והאחדת הליך השמאות

שומת הקרקע למגורים בישובים הכפריים (כולל ישובים קהילתיים) בהתיישבות, צריכה להיעשות באופן פשוט, אחיד ויעיל, ולא בדרך המסורבלת הקיימת כיום של שומה פרטנית לכל מגרש ומגרש בכל ישוב וישוב. עיקרון זה צריך לחול על ההתיישבות בכל רחבי הארץ.

[אנו מאמינים שאנו עושים בלוגו משמאל שימוש הוגן]

• השמאות של הקרקע ממנה נגזר התשלום בפועל על ידי המתיישב, תיעשה באופן אזורי ואחיד עבור מקבץ ישובים סמוכים שניים עד שלושה מקבצים לכל מועצה אזורית. השמאות של הקרקע תיגזר מהמחיר הנמוך ביותר של היישוב במקבץ היישובים במועצות האזוריות על יסוד העיקרון כי ההשקעה של הישוב עצמו, כולל הון חברתי, אינה מהווה חלק מהשומה.
• יציבות ורהיטות השומות - 24 חודש; השמאות תפורסם באופן ברור ורהוט במרשתת, כולל דוגמאות מוחשיות ומובנות ליישום נוסחת השמאות.

אמצעי רביעי שיווק מגרשים קטנים יחסית וגבייה על פי בינוי בפועל

אחת הרעות החולות, המובילות לייקור הקרקע למגורים היא תכנון סטטוטורי של מגרשים בגודל של 500 מ"ר ומעלה בעלי קיבולת בניה (שטח עיקרי ושטח שירות) של 50% עד 60%; היות ומועצת מקרקעי ישראל החליטה לגבות את מלוא קיבולת הבניה המאושרים על פי תכנית המתאר, הרי שהמתיישב נדרש לשלם מראש עבור קיבולת בניה נרחבת, אף על פי שמלכתחילה אין בהכרח כוונה לנצל אותה במלואה.

הדרך להתגבר על תופעה זו (הגורמת, לעיתים, לדינמיקה של בניית בתי מגורים גדולים ויקרים לתחזוקה), היא ע"י ציפוף ועיבוי הבניה למגרשים בגודל של 1/3 דונם ואף 300 מ"ר; במקביל ניתן לקבוע - כפי שהיה נהוג בשעתו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל - כי גביית דמי החכירה תיעשה אך ורק על פי בינוי בפועל - עם מינימום מסוים (כגון, 140 מ"ר שטח עיקרי באזורי עדיפות לאומית: 100 מ"ר (ועוד 20 מ"ר שטח שירות). בדרך זו, זוגות צעירים או יחידים המבקשים לבנות בתים קטנים וצנועים, לא יידרשו לשלם מראש על מלוא קיבולת הבניה. במידה והם יבקשו להרחיב את הבית מעבר לקיבולת המינימלית שנרכשה (כגון, 140 מ"ר שטח עיקרי ועוד 20 מ"ר שטח שירות) וזאת עד למלוא קיבולת הבניה בתכנית המאושרת במועד ההקצאה, תידרש השלמה של דמי החכירה המהוונים בהתאם למחיר במועד ההקצאה ובתוספת הפרשי הצמדה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 3844328 לאתר Pixabay]

אמצעי חמישי העמקת והרחבת ההנחות לחיילי מילואים ובוגרי שירות צבאי או שירות לאומי אזרחי

• חוק שירות המילואים, תשס"ח- 2008 מסמיך כל גוף ציבורי, דוגמת מועצת מקרקעי ישראל, להעניק הנחה "שהיא סבירה ומידתית" לחיילי מילואים. מועצת מקרקעי ישראל קבעה הנחה צנועה, שלא לומר: קמצנית, לחיילי מילואים (ככלל, 80 ימי מילואים במשך שש שנים קלנדריות): 10% בלבד בישובים שאינם אזורי עדיפות לאומית; 20% בישובי אזור עדיפות לאומית ב' ו- 35% בישובי אזור עדיפות לאומית א'; והכל עד 75 אלף ₪ ומע"מ.
• הנחות אלו הן צנועות ביותר, ובאופן פרדוקסלי, אינן ניתנות למלוא מחיר הקרקע (כך, למשל, באזורי קו העימות, בהם אין גביה עבור מחיר הקרקע, ניתן להעניק הנחה זו כהשתתפות ברכיב הוצאות פיתוח הקרקע). חרף העלייה התלולה במחירי הקרקע למגורים, התקרה של ההנחה המאושרת עבור חיילי מילואים (75 אלף ₪ ומע"מ) לא עודכנה מאז שנת 2016 . האינטרס הלאומי, הערכי והמוסרי של ישראל הוא לחזק את אלו הנושאים בנטל השירות הצבאי במסגרת מערך המילואים, רובם ככולם, יוצאי המערך הלוחם (כולל צוות אוויר וצוות ים).
• בראש ובראשונה, יש להכפיל את תקרת ההנחה ל- 150 אלף ₪ ומע"מ. המגבלה הקיימת כיום, גוררת הנחה בשיעור נמוך בהרבה מהמוצהר אפילו באזורי עדיפות לאומית א'; כך, למשל, בשווי מגרש טיפוסי של 500 אלף ₪, ההנחה אינה עומדת על 35% , כפי שנקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, אלא על 15% בלבד.
• הנחה נוספת לבוגרי שירות צבאי (ובייחוד לוחמי חוד) או שירות לאומי אזרחי רשות מקרקעי ישראל - איננה מעניקה כל הנחה ליחיד או לזוג צעיר ששירת שרות צבאי או שירות לאומי אזרחי; אין אפילו הנחה לאדם ששירת במערך הלוחם (אלא אם כן הוא עומד בתנאי שירות מילואים). יש להעניק הנחה מידתית נוספת, 5% נוספים ממחיר הקרקע המלא )לאחר הנחות אזורי עדיפות לאומית בלבד( בישוב ללא עדיפות לאומית ו- 10% בישוב עדיפות לאומית לזוג צעיר לכל אחד מהם או ליחיד, ששירת שירות צבאי כ'לוחם' (בעל תעודת 'לוחם חוד' לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו- 1986), והנחה (מופחתת), בשיעור מחצית מהפחתה זו, לכל אדם ששירת שירות צבאי או שירות לאומי אזרחי (לפי חוק שירות -
  לאומי אזרחי, תשע"ד 2014)

הוזלת מחירי הקרקע למגורים רכיב הוצאות הפיתוח

החסם המחיר הסופי של הקרקע למגורים מורכב מצירוף של שניים אלה: מחיר הקרקע, המשולם לרשות - מקרקעי ישראל, ומחיר הוצאות הפיתוח של מתחם המגורים כולו, המאושר על ידי משרד הבינוי והשיכון. בעשור האחרון חלה עלייה תלולה במחיר הוצאות הפיתוח המאושרות על ידי משרד הבינוי והשיכון; רכיב זה מייקר את המחיר הסופי של הקרקע למגורים.

היות והוצאות הפיתוח הן כבדות במיוחד באזורים הרריים ובמתחמים קטנים יחסית, הרי שרכיב זה פוגע בעיקר בהתיישבות באזורים הרריים, דוגמת רמת הגולן, הגליל עליון ההררי והגליל המרכזי.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

הסרת החסם מערך סבסוד הוצאות הפיתוח והתשתיות הוא מסועף ומורכב; יש לקבוע לכלל הישובים בגליל ובנגב תעריף אחיד, פשוט ויציב של סבסוד 60% מעלות הפיתוח המאושרת, וזאת עד תקרה מירבית של 200 אלף ₪ למגרש. המקור הכספי של סבסוד זה עשוי לבוא, בחלק נכבד מהמקרים, ממחיר הקרקע המשווקת למתיישב; בדרך זו, עשויה בחלק מהמקרים להיווצר 'קופה סגורה'. בחלק מהמקרים, וכדי להגשים את האינטרס הלאומי, אין מנוס אלא לסייע במימון הוצאות הפיתוח.

חלף היטל השבחה כמקור לסבסוד הוצאות פיתוח מקור מרכזי נוסף למימון סבסוד הוצאות הפיתוח הוא הסרת העיוות לרעת הרשויות המקומיות באזורי עדיפות לאומית ובאזורי קו העימות במישור חלף היטל השבחה; החלת ההסדר הנהוג בפרויקטים בהם ניתנה הנחה במחיר הקרקע (דוגמת מחיר למשתכן או דיור במחיר מופחת), תוך הפניית כספים אלו לפיתוח, תצמיח מקור מימון בדומה לזה שקיים ברשויות מקומיות במרכז הארץ.

אמצעים משלימים להוזלת מחיר רכיב הקרקע (מישור הוצאות הפיתוח):

• השתתפות בעלות תשתיות ביוב לבנייה למגורים פרויקטי פיתוח בהתיישבות בגליל ובנגב כרוכים לא אחת בעלויות נכבדות של תשתיות ביוב, כולל קווי הולכה ופתרונות קצה לטיפול בשפכים. יש להגדיל את המענק המוקצה לסבסוד עלויות ביוב כדי 60% מהעלות המאושרת וזאת כדי להקל על ההתיישבות בגליל ובנגב.
• סבסוד רצועות חיץ לכיבוי אש בישובים כפריים בגליל הגליל מיוער. השריפות ודליקות היער, פרי מעשה אדם או מעשה שמיים, מרובות. מכיוון שחלק מהיישובים בגליל מוקפים ביערות, קם צורך ביצירת מעטפת הגנה, רצועת חיץ, בין השטחים המיוערים לבין בתי המגורים. נטל זה איננו צריך ליפול על כתפי המתיישבים תוך ייקור מחירי הקרקע אלא על חשבון קרן קיימת לישראל.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GregoryButler לאתר Pixabay]

הסרת חסמי תכנון - הסרת חסם בפני צמיחה דמוגרפית בהתיישבות: נספח 2 לתמ"א 35

החסם אחד הדברים המוזרים ביותר שחוללה הביורוקרטיה התכנונית של ישראל וזאת ללא כל אישור של הרשות המחוקקת הוא קביעת רגולציה למספר המירבי של משפחות (יחידות דיור) בישובים כפריים שהם - ישראליים יהודיים. באופן פרדוקסלי ואבסורדי, דווקא במדינת ישראל יש - Numerus Clausus על מספר המשפחות בכל ישוב כפרי שהוא ישראלי יהודי. המגבלה הכמותית היא קשיחה: לא ניתן להפקיד תכנית - מתאר אשר מעזה (חלילה) לחצות את המקסימום של המשפחות (שוב: בישובי ההתיישבות בלבד), המוּרשׁות להתגורר בתחום המושב (או הקיבוץ). כמובן, איש אינו מעלה על דעתו להטיל מגבלה כזו על ישובים כפריים
ישראליים ערבים או דרוזים או בדווים וכדומה.

הסרת החסם

בשלב הראשון, יש להגמיש, באופן דרסטי, תקרה זו אם בכלל יש לה הצדקה ולהכפילה. אין זה מתקבל על הדעת כי בני הכפר הישראלי עברי, ילידי הארץ והמקום, לא יוכלו לשוב לכור מחצבתם כולל בגליל ובנגב כי פקיד כלשהוא החליט כי 'מלאה המכסה של המשפחות בישוב זה'.  משיכת מתיישבים זוגות ויחידים, צעירים ומבוגרים היא אינטרס לאומי; אין התיישבות ללא מתיישבים.

אין כל היגיון בחיכוך קפקאי לגבי שאלה סוריאליסטית כמו 'מספר המשפחות שמותר להן להתגורר בישוב הכפרי' בין שמדובר בקיבוץ, מושב או ישוב קהילתי; שאלה זו אינה קיימת במגזר הכפרי הלא יהודי, ואין סיבה להתעמר דווקא בהתיישבות.

[בתמונה: קיבוץ סעד. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מרכז להב"ה נתיבות, מאלבום משפחת היימן, סעד. קרדיט: CC BY 2.5]

האצת הליכי התכנון

החסם

אחד החסמים המרכזיים הניצבים בפני פיתוח ההתיישבות הוא ההתמשכות האינסופית של הליכי תכנון; המאבק כנגד סחבת ביורוקרטית זו הוא קשה במיוחד.

הסרת החסם

הדרך האפקטיבית ביותר לקיצור הליכי תכנון היא קביעת פורום עבודה בו נוכחים כלל הגורמים הרלבנטיים לתכנית ('שולחן עגול') ומוסרים, בבת אחת, את הדרישות, ההערות וההסתייגויות מהתכנית; אין להריץ את הישוב הכפרי, הלוך ושוב, דרך אינסוף רשויות מנהליות. הישוב הכפרי, כולל המתכנן מטעם הגוף ההתיישבותי, זכאי לקבל תוך 90 יום ממועד הגשת התכנית תמונה ברורה באשר לתיקונים כולל ההערות וההסתייגויות הנדרשים בתכנית; לאחר הטמעת התיקונים תיקבע ישיבה סופית, כוללת, לפני ההפקדה של התכנית להתנגדויות. טווח הזמן הסביר לתכנון ואישור תכנית מתאר לישוב כפרי או חלק ממנו אם מדובר בתכנון מטעם הישוב הכפרי המגיב בלוח זמנים סביר, הוא שנה אחת.

• כוח משימה מיוחד, בדרגת מנכ"לים, יעסוק בהסרת חסמים נקודתיים בפני אישור תכניות מתאר ליישוב כפרי או חלק מהותי ממנו, אם ההליך נמשך מעל לשנה, וזאת כדי להשלים את האישור תוך 18 חודש. הסרת חסמי תכנון היתרי בניה למגורים בתכנון מאושר למגורים בהתיישבות בקיבוצים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי borevina לאתר Pixabay]

החסם

הסרת חסמים בפני הוצאת היתרי בניה למגורים מהווה אינטרס ציבורי, חיוני ודחוף בישראל. בייחוד דברים אמורים בהיתרי בניה למגורים בשטחים בעלי ייעוד תקף למגורים. באופן אבסורדי, רשות מקרקעי ישראל חוסמת הוצאת אלפי היתרי בניה למגורים בקיבוצים באזורי הביקוש בטענה כי בעצם מדובר בשיוך דירות מוסווה; זאת, גם אם אין בכלל חלוקה של השטחים, בעלי ייעוד תקף למגורים, למגרשי מגורים.

• הצעד המיידי המתבקש הוא שחרור אלפי היתרים חסומים אלו, שנועדו למגורים בקרקע שהיא בתוך 'שטח המחנה' בקיבוצים, וזאת לבניית בתים בגודל של עד 140 מ"ר (שטח עיקרי) ו- 20 מ"ר (שטח שירות) לכל יחידת דיור.
• יש לבטל, לאלתר, את החסם הביורוקרטי בפני הוצאת אלפי היתרי בניה אלו למגורים. ככל שייחתמו חוזי חכירה מהוונים פרטניים, ייגבו כספים על פי הנהוג בפיצול מגרש של חוכר ותיק למגורים במגזר העירוני. מהלך משולב: הוזלת מחירי הקרקע והסרת חסם תכנון עידוד בניה מוטבת להשכרה לזוגות צעירים ויחידים בהתיישבות ('בתי אגודה').

החסם

לעיתים קרובות, מתיישבים בתחילת דרכם, זוגות צעירים או יחידים, חסרים את האמצעים לבנות בית מגורים; לעיתים, אנשים צעירים אלה טרם השתכנעו לקשור את גורלם עם ההתיישבות, ובייחוד באזורים מרוחקים. על רקע זה, ולאור צרכים אובייקטיביים נוספים (דוגמת זוגות שהתגרשו ובן הזוג מבקש להישאר בישוב), קם ועולה צורך בבתים צנועים יחסית וזולים בהתיישבות כולה, ובכלל זה בגליל ובנגב. בתים אלו, הם בבעלות האגודה השיתופית בישוב הכפרי או בבעלות המועצה האזורית (או תאגיד בת שלה) ונועדו להשכרה בתנאים נוחים. זהו אינטרס לאומי ראשון במעלה כי ייבנו אלפי יח"ד להשכרה מוטבת בהתיישבות.

מועצת מקרקעי ישראל הכירה, באופן חלקי, מגומגם ומהוסס, באינטרס של הקצאת קרקע להקמת יחידות דיור לטובת מועמדים לקליטה בנגב ובגליל. האישור המוגבל שהוענק הוא להקמת 12 יח"ד בלבד ליישוב בגליל ובנגב (ו- 7 יח"ד בלבד בשאר ההתיישבות), תוך תשלום מלוא דמי החכירה המהוונים בכפוף להנחות אזורי עדיפות לאומית.

הסרת החסם

התכלית של חיזוק ועידוד ההתיישבות, בד בבד עם הקלה על מצוקת הדיור לזוגות צעירים ויחידים, מחייבת הקצאת קרקע ללא תשלום, שתכליתה בניה למגורים למטרות השכרה מוטבת בהיקף של 100 יח"ד לכל ישוב בגליל ובנגב ו- 50 יח"ד לכל ישוב שאינו בגליל ובנגב. יחידות הדיור הנבנות תהיינה יחידות דיור קטנות וצנועות (עד 55 מ"ר). יחידות דיור אלו לא ייכללו במסגרת מספר יחידות הדיור המותר בנספח 2 לתמ"א 35.

הוספת אלפי יח"ד קטנות או זעירות למגורים, ואף למעלה מכך, תוך פרק זמן קצר, תסייע בהוזלת עלויות המגורים להשכרה, ובייחוד לסטודנטים, מועמדים לקליטה וכיוצא באלה.

הסרת חסמי תכנון והוזלת מחירי הקרקע למגורים סיכום ביניים

הצעדים הקונקרטיים המפורטים בתכנית זו ניתנים, כמוסבר, לביצוע מידי: תוך 180 יום ממועד אישור התכנית. האפקט המצטבר של צעדים אלו הוא הגדלה אקספוננציאלית של היצע המגורים בהתיישבות, ובראש ובראשונה בישובי הגליל, הנגב ואזורי הסְפַ‏ר תוך הקלה מידית של עניבת החנק המתהדקת על צווארו של הדור הצעיר בישראל. העלייה, ליתר דיוק: ההעלאה התלולה של מחירי הדירות למגורים היא מעשה ידי אדם. אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן.

• הסרת חסמי תכנון ומכלול האמצעים להוזלת מחירי הקרקע למגורים (כולל רכיב עלויות הפיתוח) הם שני רכיבים מרכזיים; לצידם ישנם רכיבים חיוניים בעלי חשיבות מעשית קריטית: חיזוק האגודות - השיתופיות בהתיישבות, עיגון הזכויות בבתי המגורים בהסכמי המשבצת, עידוד התעסוקה ועידוד החקלאות.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

חיזוק האגודה השיתופית קבלה לאגודה

ההתיישבות מבוססת על אגודות שיתופיות להתיישבות. האגודות השיתופיות הן נכס אסטרטגי, שאין להמעיט בערכו: הן מבטאות דמוקרטיה ישירה ושוויונית של כלל חברי הישוב החברים באגודה השיתופית (או בחלק מהישובים: חברי ההרחבה הקהילתית במסגרת האגודה השיתופית הקהילתית); הן מאפשרות ניהול עצמי ואוטונומי; הן מחזקות את ההון החברתי והקהילתי ומאפשרות קיום אורח חיים, ללא כפייה, על פי בחירתם ורצונם של חברי האגודה השיתופית.

מאז ומתמיד התקיים קשר ענייני הדוק בין תושבות הקבע בישוב הכפרי לבין החברות באגודה השיתופית בישוב הכפרי

• העיקרון הנהוג בעולם המערבי הוא כי הקליטה לאגודה השיתופית היא פרי החלטה של רשויות האגודה. בישראל הוחלט כי בישובים קהילתיים ובהרחבות קהילתיות, הקצאת מגרש למגורים והעברת הזכויות בו לא תיעשה על ידי האגודה השיתופית אלא על ידי ועדת קבלה אזורית, בכפוף למנגנון השגה וערעור; זהו תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות.
• תחולת ועדות הקבלה האזוריות, המעוגנת בחוק )פקודת האגודות השיתופיות(, מוגבלת אך ורק לישובים ובהם עד 400 משפחות בגליל ובנגב. מגבלה זו מהווה חסם בפני פיתוח והגדלת היישוב; התופעה חמורה במיוחד על רקע הזדקנות הישובים (הכלולים במכסת ה- 400 משפחות( ואי קליטת משפחות צעירות - בהיקף שיאפשר שירותים קהילתיים וחינוכיים (רף הסף לגן ילדים וכדומה). לכן, יש להגדיל את תחולת התיקון החקיקתי, לגבי הגליל והנגב )תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות ל- 700 משפחות, ולהחיל אותו במתכונתו הקיימת על אזורי סְפַ‏ר נוספים שאינם בגליל ובנגב, דוגמת עמק עירון, חבל עדולם וחבל לכיש.
• העלאת הסף הקבוע בפקודת האגודות השיתופיות משתלב עם הגשמת הוראות נספח 2 לתמ"א 35.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Capri23auto לאתר Pixabay]

עיגון זכויות התיישבות הכפרית חקלאית

הסרת חסמים בפני עיגון זכויות ב'שטח המשבצת' כריתת חוזי חכירה לדורות -

• עוד בראשית הדרך וטרם הקמת המדינה, המדיניות הקרקעית ביחס להתיישבות הכפרית חקלאית, קבעה כי הקרקע מוקצית לישוב הכפרי חקלאי או למתיישב, לפי הענין, בחוזה חכירה לדורות (תקופה בת 49 שנה, המתחדשת לעוד 49 שנה). זהו אחד העקרונות של החלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל ('מדיניות הקרקע בישראל') משנת 1965.
• החסם בפועל, מאז כינון מנהל מקרקעי ישראל (כיום, רשות מקרקעי ישראל)לא זכו מרבית ישובי המשק המשפחתי (בעיקר, מושבי עובדים) לחוזה חכירה לדורות; ברוב המקרים, מושבי עובדים בחבלי ארץ שלמים, דוגמת חבל התענך, מרום הגליל או חבל לכיש, עדיין משוללים חוזי חכירה לדורות )הסכמי בר רשות בלבד. לעיתים, אין בכלל הסכם משבצת בתוקף. אף בקיבוצים למעלה ממחציתם (כולל קיבוצים בעלי ותק של - 80 שנה בקרקע), משוללי חוזה חכירה לדורות.

הסרת החסם

מילוי מצוות החלטת היסוד של מועצת מקרקעי ישראל, ביחס לשטחי משבצת הקבע חייבת להיעשות תוך 12 חודש; אם יש שטחים ספציפיים השנויים במחלוקת, יש לפתור את המחלוקת ביעילות ובמהירות באמצעות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וזאת ללא עיכוב כריתת חוזה החכירה לדורות לגבי יתר המשבצת. במקביל, חקיקה ראשית תקבע כי יש לראות את האגודות השיתופיות כבעלים של הקרקע בכלל שטח משבצת הקבע.

• חוזי החכירה לדורות יירשמו בלשכת רישום מקרקעין; במושבי העובדים, חלקות א' תירשמנה ע"ש המתיישב; בכפרים שיתופיים תינתן אפשרות לרישום כל שטח הנחלה ע"ש המתיישב.
• בישובי המשק השיתופי (קיבוץ, מושב שיתופי) חוזי החכירה לדורות ייעשו ע"ש הקיבוץ; אם הקיבוץ יבקש להחכיר בחכירת משנה מגרש מגורים לחבר הקיבוץ הוא יהיה רשאי לעשות זאת תמורת תשלום סמלי (3.75% מערך הקרקע). תשלום עבור קבלת חוזה חכירה מהוון לדורות ישיר מול רשות מקרקעי ישראל ('שיוך דירות') ייעשה בתנאים הנהוגים לגבי חוכרים ותיקים למגורים במגזר העירוני.
• רישום הזכויות איננו מהווה 'אירוע מס', הן לצורך חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 והן לצורך התוספת השלישית של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (היטל השבחה).

עיגון זכויות מגורים הסרת חסמים בפני עיגון זכויות, והסרת חסמי מימון, בבתי מגורים בהתיישבות הכפרית חקלאית

החסם

בהתיישבות הכפרית החקלאית (משק שיתופ קיבוצים ומושבים שיתופיים) ומשק משפחתי (מושבי עובדים וכפרים שיתופיים)  מתגוררות רבבות משפחות. התשתית המשפטית של רוב רובן של משפחות אלו, ביחס לבתי המגורים, היא תשתית רעועה (בדרך כלל, הסכמי בר רשות (בישובי המשק המשפחתי) או ללא עיגון פורמלי מול רשות מקרקעי ישראל (בישובי המשק השיתופי). חרף ערימות של החלטות על גבי החלטות: החלטות ממשלה, החלטות מועצת מקרקעי ישראל והחלטות רשות מקרקעי ישראל בפועל, כמעט ולא חלה - שום התקדמות בהגשמת יעד ערכי מוסרי וכלכלי זה: הקנית חוזה חכירה מהוון לדורות על בית המגורים -
(בקיבוצים שיתופיים: הקנית זכות זו לאגודה השיתופית). פרט למספר קטן יחסית של קיבוצים, בעיקר באזורי קו העימות ובאזורי עדיפות לאומית, רוב רובם של החברים בקיבוצים ורוב עצום של בעלי המשקים - במושבי העובדים (והכפרים השיתופיים), הם חסרי מעמד פורמלי של חוכרים לדורות בחוזה מהוון מול נציג הבעלים (רשות מקרקעי ישראל).

• מציאות זו, בה רבבות משפחות מתגוררות, דרך קבע, ללא הסדרה חוזית ברורה ובהירה, הרשומה בלשכת רישום המקרקעין, יוצרת עלויות עסקה מיותרות (מסובכות ומורכבות הכוללות עלויות משפטיות וחשבונאיות מיותרות), עלויות חיכוך ביורוקרטי (עיכובים מנהליים) ועלויות מימון (הגדלת מרווחי המימון של המערכת הבנקאית) ללא כל תועלת חברתית פוֹ דה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels]

הסרת חסם

עיגון הזכויות של ההתיישבות הכפרית חקלאית ביחס לבתי המגורים, בהתאם לתנאים הנהוגים לגבי חוכרים ותיקים למגורים במגזר העירוני הוא אינטרס לאומי היות והוא עשוי לחזק את הביטחון הסוציאלי של משפחות אלו, לייצר אלפי מגרשים למגורים ולהקטין את עלויות המימון והריבית למערכת הפיננסית.

• סוגית היוון הקרקע למגורים טעונה הסדר פשוט ושוויוני, בדומה לתנאים הנהוגים בקרב חוכרים ותיקים למגורים באזורי ביקוש ובמרכז הארץ; יש להחיל את מבצע ההיוון של חוכרים ותיקים למגורים, שבוצע במגזר העירוני, גם על חוכרים אלו במגזר הכפרי חקלאי; תשלום של - 3.75% מערך הקרקע לכל משפחה בעלת ותק של 25 שנה ומעלה ותשלום של 31% מעליית ערך הקרקע, כנהוג בפיצול מגרש במגזר העירוני. פעולה פשוטה זו עשויה להניב הכנסה כספית נאה לקופת המדינה ללא שינוי ייעוד וללא הרס קרקע חקלאית.
• רישום הדירות ובתי המגורים ע"ש החברים, והקצאת זכויות חכירה מהוונות ביחס לשטח, אינו מהווה בדיוק כנהוג בהיוון זכויות במגזר העירוני למגורים אירוע מס, מבחינת התוספת השלישית של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (היטל השבחה).

חיזוק מקורות תעסוקה - חקלאות עמוד שדרה תעסוקתי

החסם

החקלאות הישראלית היא נכס אסטרטגי; בישובים כפריים חקלאיים רבים, החקלאות מהווה עמוד שדרה תעסוקתי. מבלי לגרוע מחשיבות התעשיה הקיבוצית והקצאת קרקע למטרות אנרגיה מתחדשת, יש לשוב ולהעלות על נס את החקלאות כיסוד ערכי מורשתי ולאומי של שיבת עם ישראל לארצו. החקלאות הישראלית היא ספקית של מזון טרי ובריא; היא בסיס לשימור והגנה על שטחים חקלאיים ופתוחים; היא גורם מפתח במערך הניקוז; היא נכס לאומי של עצמאות ואי תלות במדינות העולם.

• הקיפאון של סך הייצור החקלאי, בעשור האחרון, על כ- 30 מיליארד ₪, הוא התפתחות שלילית ומדאיגה; חלקו נובע מהעדר כל תמיכה ישירה בחקלאות, וזאת להבדיל מהנהוג ברוב מדינות המערב. קיפאון זה פוגע במיוחד בישובים הכפריים המתבססים על חקלאות, בעיקר בגליל ובנגב (כולל רמת הגולן). קיפאון זה הוא מעשה ידי אדם: הכבדות אינספור על הפעילות החקלאית דוגמת מחירי המים; עקירת - מטעים (דוגמת מטעי הגליל המערבי) ו'אצבע קלה' על הרס שטחים חקלאיים במסגרת תכניות וד"ל ובייחוד תכניות ותמ"ל. יש לעצור לאלתר סחף זה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

הסרת החסם חיזוק החקלאות הישראלית הוא אינטרס לאומי

• איסור שינויי היעוד והחזרת שינוי יעוד במסגרת הותמ"ל שלא מיושם חל איסור על שינוי ייעוד של קרקע חקלאית, פרט לשימושי תעסוקה של הישוב הכפרי חקלאי או מקרים חריגים ויוצאי דופן לצורך פרויקט בעל חשיבות לאומית עליונה. שטחים חקלאיים שסומנו להריסה על ידי הותמ"ל, מכוח החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד- 2014 , ולא פותחו (רף מינימום: 25% מכלל עבודות הפיתוח המאושרות בתכנית) תוך ארבע שנים ממועד אישור התכנית יחזרו לייעוד התכנוני החקלאי.
• ה'יד הקלה' על הרס השטחים החקלאיים נובעת מפיצוי חקלאי אפסי עבור הפקעת הקרקע מההתיישבות (לעיתים, לא משולם כל פיצוי בטענה כי זו 'קרקע זמנית' אפילו היא מעובדת עשרות בשנים). הפתרון: מתן פיצוי מלא עבור קרקע חקלאית המוחזקת והמעובדת על ידי הנפקע מעל ל- 21 שנה ברציפות.
• מים השקעות נכבדות בפרויקטי מי קולחין מוּ שבים (טיפול שניוני ושלישוני) תוך הוזלת השימוש במים - אלו (מי קולחין מושבים) למחירים אפסיים.
• מחקר ופיתוח בענפים מובילים עידוד להשקעות הון בענפים הנתונים במחסור עולמי של היצע דוגמת אבוקדו ותמר.
• הוזלת עלויות השימוש הוזלת מחירי הקרקע מעבר ל'משבצת הקבע' המשמשת לחקלאות.
• משק החלב הגנה מיידית על משק החלב, עמוד השדרה של החקלאות הישראלית, נקבע בחוק תכנון משק החלב, תשע"א- 2011 . ייבוא מוצרי חלב יוּ תר אך ורק כאמצעי משלים ובאופן הנדרש להגנת הרפת הישראלית.
• חינוך ומחקר מדעי טיפוח ההכשרה האקטואלית החקלאית לכלל בני הנוער והצעירים; עידוד המחקר האגרונומי המדעי בכל רחבי הארץ.

ישובים קהילתיים בגליל, בנגב ובאזורי הסְפַ‏ר חיזוק מקורות התעסוקה

מקורות תעסוקה אטרקטיביים הם סם החיים של ההתיישבות. בהעדר תעסוקה נגישה וזמינה התושבים נדרשים לנסוע למרחקים כדי להתפרנס ולהוציא את לחמם, בעוד שהצורך בתעסוקה בישוב הוכר בישובים הכפריים חקלאיים: ישובי משק שיתופי (קיבוץ, מושב שיתופי) ומשק משפחתי (מושב עובדים, כפר שיתופי) הרי שישנה הססנות בהקצאת קרקע לאגודות השיתופיות ביישוב הקהילתי. בשנת 2020 הוחלט לאשר הקצאת קרקע בהיקף של עד 7 דונם לישובים באזורי עדיפות לאומית א'.

• היות ותכנית עבודה זו מבוססת על סיווג כלל הישובים הכפריים, כולל היישובים הקהילתיים, בגליל ובנגב כישובים באזורי עדיפות לאומית א', הרי שהקצאת קרקע זו בתחומי הישוב הקהילתי, לאגודה השיתופית (או לחברה כלכלית של המועצה האזורית על פי בחירת האגודה השיתופית) תאפשר פיתוח מקורות תעסוקה בישוב הקהילתי עצמו.
• התעסוקה בישוב הקהילתי היא תעסוקה התואמת את אופי הישוב: מתחמים של סדנאות עבור אומנים ואמנים ויוצרים, גלריות ועסקים קטנים למתן שירותים מקצועיים ואישיים; חנויות לממכר תוצרת האזור ותוצרת חקלאית במישרין מהיצרן לצרכן וכיוצא בזה. תעסוקה בישובים הקהילתיים לא תכלול מבני תעשיה מסורתית או תעשיה מתקדמת, הראויים להתרכז
  באזורי תעשיה מרחביים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Victoria_Borodinova לאתר Pixabay]

מיצוי השימוש בשטחים מו פרים בישובים כפריים חקלאיים

החסם

בהתיישבות כולה, ובייחוד בישובי המשק המשפחתי, קיימים אלפי מבנים נטושים, אשר שימשו בעבר לפעילות חקלאית; מבנים אלו ננטשו לאור מהלכי ההתייעלות בחקלאית, כגון מהלך צמצום ואיחוד הרפתות לחלב או ייעול ענף הלול )ההטלה והפיטום(. מבנים נוספים נותרו נטושים כתוצאה מקריסת ענפים חקלאיים, בעיקר בשנות ה- 90 של המאה הקודמת והעשור הראשון של המאה הנוכחית, דוגמת ענף הפרחים וענף בעלי הכנף.

• זהו אינטרס ראשון במעלה כי ייעשה שימוש יעיל ותכליתי בשטחים מו פרים אלו, וזאת הן על רקע המחסור בקרקע והרצון להגן על שטחים חקלאיים פתוחים והן על רקע הרצון לפנות מטרדים נופיים ואסתטיים (מבנים וחממות נטושים).
• למרות זאת, מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל מטילה חסמים תכנוניים וכספיים קשים ביותר בפני שימוש יעיל במבנים אלו; חסמים אלו מצטרפים להכבדה ה'רגילה' מול הועדות המקומיות לתכנון ולבניה (היתר לשימוש חורג והיטל השבחה). כתוצאה מכך, נוצרת מציאות מוזרה של הותרת המבנים הנטושים, המעלים קוץ ודרדר, או לחלופין שימוש אסור שלא כדין במבנים אלו.

הסרת החסם

ככל שמדובר בשטח קרקע מו פר עקב מבנה חקלאי נטוש, ואך ורק בגבולות שטח זה, יוּתר שימוש כדין, בכפוף לקבלת היתר לשימוש חורג ל- 10 שנים (או תקופה קצרה יותר) ותשלום היטל השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וזאת ללא כל תשלום לרשות מקרקעי ישראל. ככל שדברים אמורים בשימוש בשטח מו פר (להבדיל מהקמת מבנים תעסוקתיים חדשים), יש למחוק את החוב לרשות מקרקעי ישראל, המהווה חסם בפני עיגון והיוון זכויות בחלקת המגורים. היוון זה הוא אינטרס מדינתי מובהק שהרי
הוא מפיק הכנסה כנגד הסרת חסם ביורוקרטי וזאת ללא כל שינוי של ייעוד הקרקע.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

קביעה ומעקב של יעדים כמותיים

טיפוח, חיזוק ועידוד ההתיישבות הוא מהלך מתמשך, מייגע ו'אפור'; לא ניתן לעשותו בהבל פה; הוא טעון ירידה לפרטים היות והאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, הכל תוך שמירת עמוד האש של החזון עצמו.

• תכנית פעולה זו מניחה סדרה של צעדים אופרטיביים, שמטרתם היא מימוש העיקרון החוקתי לפי סעיף 7 לחוק יסוד: הלאום.
• היעד הוא הכפלת ההתיישבות בגליל, בנגב ואזורי הסְפַ‏ר תוך עשור; יעד זה הוא אפשרי והוא מחייב מעקב אחר העמידה ביעדים הנדרשים תוך איתור שוטף של חסמים שיצוצו והם יצוצו במהלך הדרך.
• הסרת החסמים המפורטת בתכנית פעולה זו תסייע בשחרור האנרגיה האצורה בהתיישבות (כולל דור ההמשך) והדור הצעיר בישראל; שכבות הגיל הצעירות של מדינת ישראל זכאיות למשרתי ציבור הנאמנים לציבור זה והפועלים למענו למענו: ולא נגדו השכם והערב.

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משבר הדיור ומצוקת הדיור, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י;
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על מות ההתיישבות היהודית בא"י, באתר יצור ידע, ייצור ידע, 3/6/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית: התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 1/7/16.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), מאכער – עושה קופה מהסיבוך הביורוקרטי, ייצור ידע, 30/12/15.