[התמונה היא צילום מסך מכתבת כאן 11]

הרן פינשטין הוא שופט בדימוס. משנת 1991 הוא מרצה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "הגמילה מהגלימה. מרשימותיו של שופט בעיר שדה".

*  *  *

אני מתנצל מראש על הפוסט הנוכחי הנוגע גם לי באופן אישי, אבל הנסיבות מבקשות התייחסות.

היום פורסם כי בית המשפט הגבוה לצדק בהרכב הבא:

• כבוד השופט חנן מלצר;
• כבוד השופט יצחק עמית;
• כבוד השופט דוד מינץ.

שחרר החלטה קצרה הקובעת כי הקמת הוועדה לחקר פעולות מח"ש בטלה. כידוע, אני התמניתי לעמוד בראש הוועדה יחד עם הפרופסורים רינת סנג'רו ו-אבי דיסקין.

בית המשפט הגבוה לצדק הקדיש להחלטתו המנומקת - עמוד שלם!! בית המשפט חייב את המדינה לשלם הוצאות לעותרים - בשתי שורות. הנימוקים של כבוד השופטים היו:

• שר המשפטים; ראש הממשלה; ממשלת ישראל - שהיו בין המשיבים בעתירה - לא הגישו תצהירים.
• שר המשפטים - אחד המשיבים - ה ס כ י ם לאמור בעתירה; וביקש אף הוא לבטל את הוועדה. את ההודעה הזו מסר אבי ניסנקורן כפעולה אחרונה, אמיצה ונדירה שלו דקה לפני שנפרד מתפקידו כשר משפטים.

עובדה זו הייתה ידועה לשופטים. אז מה?

הביזיון בפסק הדין הזה נובע, לטעמי, מכך כי השופטים לא חשבו לנכון לשקול מיוזמתם - ולו למען כבוד הנושא - האם יש צורך בקיומה של וועדה לבדיקת מהלכי מח"ש. לו פנו אל הוועדה עצמה, כפי שהתבקש, היו למדים כי מיד - אבל מיד - עם פרסום הקמתה של הוועדה היא הוצפה בפניות של אזרחים שביקשו להתלונן נגד מח"ש.

[בתמונה: ראש מח"ש, עו"ד קרן בר מנחם. התמונה היא צילום מסך מכתבת כאן 11]

איני יודע אם התלונות היו מוצדקות. אבל:

• אני יודע בוודאות כי הפונים היו זכאים כי יהיה להם יומם בוועדה וכי קולם יישמע.
• אני יודע כי שמיעת התלונות של אזרחי ישראל לא נראה מספיק חשוב לעותרים שביקשו לנגח את הממשלה בכל מחיר;
• אני כן יודע כי גם לשופטים כנראה לא היה אכפת מהעניין; וכי הם גילו אדישות לזכותם של אזרחים להלין על רשות כה חשובה כמח"ש.
• אני יודע שאכפת לשופטים לחתום תיק במהרה; וכנראה, שעמדתם היא: ייקוב הדין את ההר. בלשון לעז : Fiat iustitia et pereat mundus. בעברית : ייעשה צדק [אפילו אם] ייחרב העולם.

אני יודע שאני מאד עצוב כי אלה הם פניו של בית המשפט העליון במדינת ישראל.

בריאות לכל .