תקציר: סנכרון (Synchronization) הוא מושג המבטא יכולת להכיל מתחים, מתוך יצירתה הדינאמית של נקודת איזון, המסנכרנת ביניהם. לצורך כך נדרשים שינויים של ערכים תרבותיים, מבנה ארגוני ותהליכי עבודה. היכולת לסנכרן מאפשרת הסתגלות, והתוצאה המתהווה היא מה שמכונה שלימות ניגודית או שלימות הניגודים…

[לאוסף המאמרים על 'סנכרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלימות ניגודית / שלימות הניגודים, לחצו כאן]

עודכן ב- 3 במרץ 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏.

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

סנכרון (Synchronization) הוא מושג המבטא יכולת להכיל מתחים, מתוך יצירתה הדינאמית של נקודת איזון, המסנכרנת ביניהם. לצורך כך נדרשים שינויים של ערכים תרבותיים, מבנה ארגוני ו- תהליכי עבודה.

היכולת לסנכרן מאפשרת הסתגלות; והתוצאה המתהווה היא מה שמכונה שלימות ניגודית או שלימות הניגודים.

ניתן להפריד בין סנכרון תפיסתי לסנכרון טכני. מאמר זה מתמקד בסוג הסנכרון הראשון, התפיסתי: סנכרון בין שיטות תפיסות ואידיאולוגיות מנוגדות

[להרחבה על 'סנכרון טכני', ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'סנכרון טכני – הכנסת מימד הזמן לשיתוף הפעולה']

סנכרון תפיסתי: סנכרון בין שיטות תפיסות ואידיאולוגיות מנוגדות.

מערכת מורכבת היא מטבעה מרובת מתחים וסתירות, שלכאורה לא ניתן לגשר ביניהם. היכולת להכיל את המתחים, מתוך יצירתה הדינאמית של נקודת איזון, קרויה סנכרון (Synchronization). משמע, במקום הכרעה חדה והחלטית בסדר עדיפויות של "או או" הכוונה דרך הפשרה אל השילוב המורכב של "גם וגם". 
זהו מאמץ מודע להימנע מאימוץ בלעדי של  אחת מקרני הדילמה, באופן המוביל  עד לקצה. כך נוצרת שלימות ניגודית או שלימות הניגודים.

דוגמאות:

1. קבינט המלחמה נאלץ במלחמת חרבות ברזל, לסנכרן בין שתי מטרות מלחמה עם מתח רב ביניהן

נסיבות פתיחת המלחמה, ב- 7 באוקטובר 2024, אילצו את הקבינט להגדיר שתי מטרות מלחמה, שלא בקלות ניתן ליישב ביניהן: חתירה לחיסול חמאס בלחימה, יחד עם מאמץ ממשי לשחרור החטופים. במגמה אחראית ומאוזנת זו, נמנע עד כה קבינט המלחמה מהכרעה החלטית לכאן או לכאן. הוא יימדד ביכולתו להכיל את המתחים, מתוך יצירתה הדינאמית של נקודת איזון, שתסנכרן ביניהם [להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: גרשון הכהן: 'הצעת החמאס לעסקת חטופים כתנאי כניעה'].

2. לוח השנה העברי, המסנכרן בין שתי שיטות לוח מנוגדות: לוח השמש ו- לוח הירח 

לוח השנה העבר הוא דוגמא לסנכרון בין שתי גישות, שעל פניהן אינן ניתנות ליישוב זו עם זו. אין נוסחה מתמטית, שמסדרת לוח אחד, שמאחד לוגית בין הגיון לוח השמש לבין הגיון לוח הירח. הלוח העברי מעונין בשימור שני ההגיונות:

• יהודים מבקשים שפסח יהיה תמיד באביב כפי שמבטיח לוח השמש;
• ומבקשים גם, שהפסח יחול תמיד באמצע החודש בליל ירח מלא, כפי שמבטיח לוח הירח.

חודש העיבור הוא המרכיב המסנכרן, המשמש מידי מספר שנים כ"קבוע מסנכרן" בין שתי השיטות.

3. 1973: אנוואר סאדאת מסנכרן את הצבא המצרי

זהו סנכרון יצירתי בין הבנתו הלוקלית את מגבלות העם המצרי, ואת הנסיבות האופרטיביות, שבהן הוא פועל; לבין דוקטרינות צבאיות גנריות כמו הדוקטרינה הסובייטית. 

זה מה שמסביר מדוע חאפז אל אסד בסוריה - שלא יצר את הסנכרון הייחודי לנסיבותיו - כשל לחלוטין בהשוואה לסאדאת.

4. 1939: דוד בן גוריון נלחם, בה בעת, ב'ספר הלבן' ובגרמנים

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נקלע היישוב היהודי בארץ ישראל לדילמה. אנשי היישוב נקרעו בנפשם בין המאבק בבריטים למען עלייה חופשית ומדינה עברית לבין הרצון להילחם בגרמניה הנאצית לצד הבריטים. יו"ר הסוכנות היהודית דוד בן-גוריון הצליח לאזן את המתח בין חובת התנועה הציונית להתנגדות לספר הלבן שגזרה ממשלת לונדון על המפעל הציוני, לבין תמיכה מלאה בממלכה הבריטית במלחמתה בגרמניה. באיזון אופייני הוחלט: "נילחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה בגרמניה, ונשתתף עם הבריטים במלחמה כאילו אין ספר לבן".

ואכן במהלך שנת 1940 הפסיק גם האצ"ל את פעולותיו נגד שלטון המנדט ושלח את אנשיו לסייע לבריטים במשימות שונות. באחת מהן, בעיראק, אף נהרג מפקד האצ"ל דוד רזיאל.

[להרחבת ההיבטים הטכניים של ה'סנכרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'סנכרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלימות ניגודית / שלימות הניגודים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'סנכרון'.
• הרחבת ההיבטים הטכניים של ה'סנכרון'.
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: 'תרבות ארגונית'.
• הרחבת המושג 'מבנה ארגוני'.
• הרחבת המושג: 'תהליכי עבודה'.
• הרחבת המושג, 'הסתגלות'.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הגדרת המושג: מטרות המלחמה.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: גרשון הכהן: 'הצעת החמאס לעסקת חטופים כתנאי כניעה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), סנכרון טכני – הכנסת מימד הזמן לשיתוף הפעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), (כמעט) הכל על מבנה ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2019), תהליכי עבודה: מחזור הדם של הארגון, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• גרשון הכהן (2024), גרשון הכהן: הצעת החמאס לעסקת חטופים כתנאי כניעה, ייצור ידע, 22/1/24.