[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
מזמור נב' משתמש באירוע משמעותי במאבק שבין שאול לדויד - "דואג האדומי וכוהני נוב":
א לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד ׃
ב בְּב֤וֹא׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָוִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ ׃
כדי להבין את ה"סיפור" נחזור בקצרה לספר שמואל א' פרקים כא' וכב': שאול מצווה ללכוד את דויד. ברור שכל מי שיסייע לדויד במנוסתו ישלם על כך מחיר כבד. דויד במנוסתו מגיע לעיר נוב בה יש כוהנים רבים ובראשם "אחימלך". הוא מנהל מעין מו"מ עם אחימלך ומצליח לחלץ ממנו לחם וחרב. זה לא המקום להיכנס לפרטי המו"מ, אבל הנקודה החשובה לענייננו היא שהיה עד ל"שיחה" בין דויד לאחימלך. לעד קוראים "דואג האדומי" והוא מוגדר כרועה בכיר מבין "עבדי שאול".
"דואג האדומי" לא עושה עם המידע שבידו דבר, עד שמגיע מצב שבו שאול לוחץ ומאיים על עבדיו שאינם מצליחים לספק לו מידע על דויד שנמלט לארץ פלישתים וחזר משם ליהודה. "דואג האדומי", בניסיון לשאת חן בעיני שאול, מספר לו על האירוע שקרה בנוב. שאול משתולל מעצבים ומצווה על עבדיו להרוג את כל כהני נוב.
עבדיו מסרבים לשאול, לבד מאחד - "דואג האדומי". הוא מבצע את מצוות המלך שאול ושוחט את כל כהני נוב, חוץ מאחד שמצליח לברוח- אביתר.
בעדותו של "דואג האדומי" על אירוע המפגש בין דויד לאחימלך נופלים מספר "אי דיוקים": "דואג האדומי" לא מדייק בפרטים ולמעשה מטעה את שאול המלך עד כדי כך ששאול מחליט על הטבח הנורא. לא אפרט כאן את אי הדיוקים. מה שחשוב הוא שהיו אי דיוקים; וששאול לא שפט את המקרה כראוי. לא הייתה לו שום עדות תומכת, הוא הסתמך על עדותו של "דואג האדומי" ונתן גזר דין אכזרי וחסר פרופורציה.
ובמזמור הזה בא דויד חשבון עם "דואג האדומי":
ד הַוּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְלֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה ׃
ה אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה ׃
ו אָהַ֥בְתָּ כָֽל־דִּבְרֵי־בָ֗לַע לְשׁ֣וֹן מִרְמָֽה
השתמשת בלשונך לעדות שקר חדה. עדות שהייתה עדות רמיה. העדפת בעדותך לשקר ולא לומר את האמת.
דויד מקלל את "דואג האדומי" בקללות נמרצות ביותר על עדותו המטעה.
מעניין שבמזמור הזה, שאול מוצג כמלך בובה. דויד לא מוכיח אותו על כך שציווה לרצוח את כוהני נוב מבלי שבדק לעומק את הדברים.
מדוע מפנה דויד את כל חיצי בקורתו ל"דואג האדומי" ולא בא חשבון גם עם שאול?
נראה לי שיש שני הסברים:
- מפאת כבודו של המלך.
- מפאת הרצון להקטין את שאול ובעצם לרמוז שהוא לא יותר מ"בובה" שלא ראויה למלוכה.
ישפוט כל אחד את העניין המוזר הזה כרצונו.
מהיכרותי את ההיסטוריה של דויד והמאבק הקשה בינו לבין שאול, אני נוטה להסבר השני.
בכל מקרה - הלקח לשופטים ולמנהיגים הוא ברור: היזהרו בעדויות שאינן נתמכות בחיזוק עובדתי בלתי תלוי, ובייחוד אם הן ניתנות תחת לחץ ואיומים.
