[בתמונה: הכל זהב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי hamiltonleen לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן]

עודכן ב- 15 בפברואר 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

• סטיבן שפילברג, הריסון פורד ואינדיאנה ג'ונס והקשר שלהם לפרשה.
• מה הבניין המפואר ביותר לפני 2000 שנה?

ועוד.

ראשי פרקים

1. פרשת השבוע עוסקת בתיאור כלי המשכן. בני ישראל מצווים בעת כניסתם לארץ לבנות בית מקדש אשר יהיה אמצעי הקשר בין הקב"ה לבני ישראל "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם", כשבתוך המקדש היו מספר עמדות (כלים) לעבודת ה'. עד לבניית המקדש עמדות אלו מוקמו במשכן שהיה מעין בית מקדש נייד.

נשאלת השאלה מדוע נאמר משכן ולא נאמר מקדש? על כך מסביר האבן עזרא (מפרש שחי בספרד בתקופת תור הזהב) שבמשכן שוכנת השכינה שהיא קדושה ומקדש זה מלשון קדוש. תשובה נוספת, במהות, משכן ומקדש חד הם. ההבדל ביניהם הוא, שמשכן הוא דבר ארעי ומקדש זה בית הקבע. בלשוננו אנו היום, משכן זה קראוון או קרווילה (כמו בישוב ניצן של מפוני גוש קטיף) ומקדש זה יישוב הקבע. התורה מדגישה שבמהות אין הבדל והיינו יכולים לחשוב שמשכן ומקדש הם שני דברים שונים, באה התורה ובמשפט אחד כרכה את שני המושגים "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, "ושכנתי" לשון משכן.

[בתמונה: תמונה מעיר הקרווילות ניצן, קרווילות חדשות שטרם אוכלסו. אוגוסט 2005. צולם, הועלה לויקידפיה ואושר לשימוש על ידי A&D]

מדוע יש שינוי בלשון מיחיד לרבים - עשו לי, לשון יחיד; מול ושכנתי בתוכם, לשון רבים? - ועל כך יש מפרשים המסבירים "שבא הכתוב להודיעם שלא יעלה בדעתם שעיקר המשכן הם הקרשים ושאר הכלים , אלא עליהם לדעת שהעיקר שהם יטהרו ליבם ויהיו יהודים כשרים ובזה יביאו להשראת השכינה בתוכם=בליבם" הסבר נוסף ומעניין הינו שלשון הפסוק הינה לשון תנאי, אם תעשו לי מקדש בין כלשונו ובין בלבבכם אזי "ושכנתי בתוכם".

2. בני ישראל מצווים לתרום חומרי גלם לבניין המשכן וכליו. גודל התרומה נקבע על ידי כל איש בנפרד בהתאם ליכולתו. חומרי הגלם היו כסף ,זהב, נחושת, יריעות בד מסוגים שונים, אבני חן ועצים (קרשים). ומדוע נצטוו בני ישראל לתת תרומה לבניית המשכן? יש המסבירים זאת מטעמים של חינוך שאומר הקב"ה לבני ישראל, עליכם לתת משלכם לטובת הציבור. זה כמובן הבסיס למצוות הצדקה שעל כל אחד ואחד לקחת חלק ממנו ולהעביר הן לצורכי היחיד והן לצורכי הרבים.

3. הקב"ה מראה למשה כיצד להקים ולבנות את המשכן וכליו ומציג בפניו דוגמאות (מודל מוקטן, Demo) וכן מסר ביד משה שרטוטים ותוכניות עבודה מפורטות לכל הכלים "כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". בנוסף, תוכנן לכל כלי כיצד ניתן יהיה להוביל אותו. השיטה היתה בכך שלכל כלי הלחימו טבעות מזהב בהם השחילו מוטות עץ והלווים נשאו בכתפיהם את המשכן וכליו.

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Aleksig6 קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

4. במשכן היו מספר עמדות עבודה ובהם ארון הקודש שהיה בנוי משלושה ארונות. הארון החיצוני והפנימי היה עשוי זהב טהור והאמצעי עשוי מעץ. מעל הארון הכין משה כיסוי מזהב שעליו דמות של שני מלאכים הפונים אחד לשני. בתוך הארון הניח משה את לוחות הברית שקיבל בהר סיני. (דוגמא לארון ניתן לראות על פי דמיונו של סטיבן שפילברג בסרט "שודדי התיבה האבודה" בכיכובו של הריסון פורד בדמות הארכיאולוג אינדיאנה ג'ונס). כלי נוסף היה השולחן שגם הוא היה עשוי מעצי שיטים מצופים זהב טהור והיה מיועד להניח עליו את שנים עשר ככרות הלחם ששימשו לעבודת הכוהנים. בנוסף, כל כלי השולחן היו עשויים זהב, מזבח הקטורת שעליו הקטירו את הקטורת על מנת להשרות ריח טוב במשכן וכן מזבח הנחושת שעמד בחצר המשכן ועליו הוקרבו הקורבנות.

5. העמדה הידועה והמפורסמת ביותר הייתה מנורת הזהב שהייתה בנויה מקשה אחת (יציקה אחת ללא הלחמות ובנויה מגוש זהב אחד). נאמר "מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה" בכל הכלים נאמר ויעש משה ואילו במנורה נאמר תֵּעָשֶׂה. על כך אומר רש"י שמשה התקשה בבניית המנורה ולכן ה' אמר לו לזרוק את גוש הזהב לתנור היציקה והמנורה נעשתה מאליה. ישנם חילוקי דעות כיצד הייתה נראית המנורה? יש הטוענים שקני המנורה היו באלכסון מהעמוד המרכזי, אולם הדעה המקובלת הינה צורת המנורה כפי שמופיעה בתבליט האבן שעל שער טיטוס ברומא, וכן על סמל מדינת ישראל.

6. המשכן היה מחולק לשני חלקים: הקודש וקודש הקודשים. (כנ"ל גם בבית המקדש שנבנה בירושלים על הר הבית היו לבניין שני חלקים) כשפרוכת (מסך/וילון) הייתה מפרידה ביניהם. בקודש הקודשים מיקם משה את ארון הקודש (ארון העדות) ואילו המנורה, השולחן ומזבח הזהב מוקמו בקודש.

[ציורי תנ"ך: המנורה במשכן. ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

7. כל מי שקורא את הפרשה בוודאי שואל את עצמו מדוע נצטוו בני ישראל לבנות משהו מפואר? החל במשכן וכליו דרך בית ראשון שבנה שלמה המלך ועליו נאמר בספר מלכים : "ַויְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה, זָהָב סָגוּר; וַיְעַבֵּר ברתיקות (בְּרַתּוּקוֹת) זָהָב, לִפְנֵי הַדְּבִיר, וַיְצַפֵּהוּ, זָהָב.  וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת" וכלה בבית שני שעליו נאמר במסכת סוכה "מי שלא ראה בית המקדש בבניינו לא ראה בניין מפואר מעולם". עוד מסופר בתלמוד במסכת בבא בתרא , שבית המקדש השני שבנה הורדוס היה בנוי מאבני כוחל, שיש ומרמר - אבנים חלקות בצבעים כחול, לבן וירוק. על-פי התלמוד, ביקש הורדוס לצפות את אבני המקדש בזהב, ואמרו לו חכמים: "...כך יפה יותר, שנראות האבנים כגלי הים. בכל מקרה גם אם בית המקדש לא היה מצופה זהב הרי שהיה מפואר מאד.

8. מופיע ברמב"ם במשנה תורה, בסדר העבודה, הלכות בית הבחירה, שמצוות עשה לבנות את בית הבחירה-בית המקדש, והבית צריך להיות מפואר " [ט] ואין בונין בו עץ בולט כלל, אלא באבנים או בלבנים וסיד; ואין עושין אכסדרות של עץ בכל העזרה, אלא של אבנים או לבנים.  [י] ומרצפין כל העזרה באבנים יקרות [יא]  ומצוה מן המובחר לחזק את הבניין ולהגביהו כפי כוח הציבור, שנאמר "ולרומם את בית אלוהינו  ומפארין אותו, ומייפין כפי כוחן:  וכאן מגיע משפט המחץ "אם יכולין לטוח אותו כולו בזהב, ולהגדיל במעשיו-הרי זו מצוה." במילים שלנו, מה שלא מפואר/גדול ויפה לא מושך את האנשים להזדהות...

[בתמונה: כל מה שמכונה "עבודת אלוהים", קרי, פולחן זבח, שלמים, קרבנות תודה וכו' יתבצע אך ורק במקום אחד בארץ ישראל, מקום אותו יבחר ה'... תמונה של שחזור של בית המקדש המופיע במוזיאון מגדל דוד נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Водник. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

"אמרי אמיר"

2. "וְעָשׂוּ לִימִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (כ"ה, ח'-ט') - גדולה מלאכה שאף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר "ועשו לי מקדש" ורק אחר כך "ושכנתי בתוכם'" – זאת כדי שלא יתרגלו לחיי בטלה, שהרי הכל מונח לפניהם ללא מאמץ מצדם: אוכל? מן יורד מהשמיים. בגד ללבוש? כתוב: "שמלתך לא בלתה מעליך", לכן חייבים לעשות מלאכה, שלא יתבטלו (אבות דרבי נתן יא).
3. "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ" (כ"ה , י"א) -  במסכת יומא כתוב: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו – אינו תלמיד חכם". אמרו חז"ל: לימדה תורה, שעל נושא התורה להיות "זהב טהור מבית" – שלם בין אדם למקום, ו"מחוץ" – שלם בין אדם לחברו. ורבי מנחם מנדל מקוצ'ק מוסיף: "מבית ומחוץ" – הציפוי מבחוץ יש לו ערך אם הוא נובע מהבית, מהפנימיות של האדם, ואינו זוהר חיצוני בלבד...

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת תרומה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת תרומה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/2/19.