תקציר: משושן הבירה לערבות הנגב - זה שיעור אקטואלי למדינת ישראל, באוזלת ידה, להגנה על היהודים בנגב מפני אימת כנופיות הבדואים, שחזרו לעצמן מזמן, אחרי פסק הזמן של ראשית המלחמה. המדינה לבדה אינה יכולה. השיטה הפרסית העות'מנית מציעה דרך אחרת, שאכן מתחילה להינקט היום: לאפשר למותקפים להתארגן ולעמוד על נפשם. המהלך הזה בתוספת תמיכת הריבון ישיבו למערכת את האיזון שאבד לה…

[לאסופת המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

עודכן ב- 21 במרץ 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏.

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

אחרי שהמן נתלה על העץ, עדין נותרה במלוא תוקפה גזרת השמד שנשלחה לכל המדינות בחתימת המלך. על זה אסתר מבקשת מהמלך:

״אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו, יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך.״ (אסתר, ח׳ ו׳).

תשובת המלך מחייבת ביאור: נראה כאילו מתחמק מהיענות לבקשת אסתר

כדאי לעיין בתשובת המלך: ״ויאמר המלך לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי, הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים. ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך, וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב.״ (אסתר, ח׳ ז׳-ח׳).

מפרש שם המלבי״ם את משמעותה האסטרטגית של תשובת המלך: המלך לא יכול להרשות לעצמו להיתפס כל כך בלתי עקבי בהוראותיו - לשלוח אגרת לכל השרים והמדינות להשמיד ולאבד את כל היהודים וחודש אחר כך לשלוח אגרת ביטול. אבל המלך יכול להעביר מסר מהדהד על כוונותיו; והמסר מתבטא בתליית המן ובמסירת בית המן לאסתר בהדגשת הסיבה : ״על אשר שלח ידו ביהודים״.

למסר הזה תהיה עוצמה בהכוונת הדרך המפרשת לשאלה כיצד לנהוג עם פקודות המלך. בהתייחסות לאגרות בלבד האגרות נראות סותרות זו את זו והשרים בכל מדינות המלך יבקשו הכוונה מפרשת.

אין סתירה...

מוסיף המלבי״ם משל: למה הדבר דומה?

אם פקודה ראשונה אומרת לראובן להכות את שמעון; ופקודה שניה אומרת לראובן לא להכות את שמעון, הסתירה זועקת. אבל, אם לעומת זאת פקודה אחת אומרת לראובן להכות את שמעון; והפקודה השנייה אומרת לשמעון להכות את ראובן, כאן אין סתירה; וזה בדיוק מה שנכתב באגרת השנייה שנכתבה על ידי מרדכי ואסתר.

בהוספת המסר שהמן נתלה וביתו ניתן לאסתר, האנשים יבינו שגם אם אכן קיימת פקודה להכות ביהודים, סופו של מי שעושה זאת יהיה כסופו של המן. כך הייתה האיגרת השנייה שהוציאו מרדכי ואסתר: ״להיות היהודים עתידים ליום הזה להינקם מאויביהם״ (אסתר ח׳, י״ג).

וכך בהכוונת המלך, ואגרות אסתר ומרדכי, נוצר בימי הפורים בממלכת פרס איזון אקטיבי:

״נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשוורוש לשלוח יד במבקשי רעתם, ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים״ (אסתר ט׳, ב׳).

לומדים כאן דרך עתיקת יומין בשיטת שלטון מזרח תיכונית, שהגענו אליה בעל כורחנו: לא המלך מגן בעצמו באופן אקטיבי על היהודים מפני שונאיהם; אלא מעניק להם אישור מלכותי להילחם בברכת המלך. המלך יכול לסייע ביצירת האווירה המתאימה הידועה בפתגם המשמעותי: ״נחנא מעא אל חיט אל וואקף״ ופירושו ״אנחנו עם הקיר הניצב איתן״. התמיכה המעשית שהעניק המלך למאבק היהודים התבטאה בתליית המן ובמסר שככה יקרה למי שישלח ידו ביהודים.

ביטוי מהדהד כזה לכוונת המלך יחד עם לחימה אקטיבית של היהודים לעמוד ולהגן על נפשם ורכושם הם המחוללים את הסדר והיציבות הריבונית.

משושן הבירה לערבות הנגב: זה שיעור אקטואלי למדינת ישראל, באזלת ידה להגנה על היהודים בנגב מפני אימת כנופיות הבדואים. המדינה לבדה אינה יכולה. השיטה הפרסית העות'מנית מציעה דרך אחרת: לאפשר למותקפים להתארגן ולעמוד על נפשם. המהלך הזה בתוספת תמיכת הריבון ישיבו למערכת את האיזון שאבד לה.

[לאסופת המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות פורים;
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר;
• אוסף המאמרים על 'ריבונות';
• אוסף המאמרים על 'הדרום הפרוע';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), מתענית אסתר עד פורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 21/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 1/7/16.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על הדרום הפרוע באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.

.