[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.
* * *
מגיפת קורונה - סיכום ראשוני של השנה: במהלך השנה נפטרו כתוצאה של המגיפה כ 5,750 איש מרביתם מבוגרים בגילאי 60+, מרביתם גברים.
ביחס למדינות מתקדמות ודמוקרטיות אחרות, מדינות דומות שהדיווחים שלהם אמינים, מצבנו טוב.
רבבות חולים שהחלימו עדיין נשארו עם סימפטומים קלים או קשים.
הנזק הכלכלי למדינה גדול אבל בזכות סקטור ההייטק, שוב, יחסית למדינות מתקדמות דמוקרטיות אחרות עדיין נסבל.
הנזק עדיין גדול לסקטורים הגדולים, שמתפרנסים מפעילות שיש בה מפגשים עם אנשים רבים. הנזק כאן גדול לחברות; ובעיקר, למאות אלפי המתפרנסים מהתחום הזה. מדובר בתחומים כגון: תיירות פנים וחוץ, טיסות, מסעדות, בתי קפה ופאבים, מופעים של אמנות, מסחר לרבות פעילות בקניונים, הרצאות ועוד.
נזק גדול נגרם גם לתלמידים ולסטודנטים שלא למדו או שלמדו חלקית.
נזק פסיכולוגי וחברתי נוסף נגרם לאנשים - ובעיקר לילדים ונוער - שנשארו סגורים בבית בטלים מפעילות חברתית.
מגמות לשנה הבאה
1, אנחנו נצא באיטיות ממרבית המיגבלות ונחדש את החיים (להוציא נסיעות לחו"ל שם המצב עדיין קשה יותר). זאת, בזכות החיסון, שמקטין - לערך פי 200 - את הסיכוי להיות חולה קשה; ובזכות המצב שבו, מרבית האוכלוסיה תהיה מחוסנת כבר בחודשים הקרובים. זאת בתנאי שלא יגיע, ולא יתפשט בארץ, וואריינט של הנגיף, שהחיסון אינו יעיל לחלוטין נגדו. אם יהיה כזה, החברות מפתחות החיסונים ערוכות לספק מהר מאוד זריקה שלישית שתתגבר על הוואריינט.
2, מדוע רק באיטיות? כי הסגרים והמגבלות כאן לא יכולים להיות יעילים, משתי סיבות עיקריו:
הסיבה הראשונה: מדינת ישראל היא מדינה על סף אנרכיה. המשילות כאן נמוכה מאוד גם ביחס לדמוקרטיות מערביות אחרות.
- מבחינת האוכלוסייה, ההנחיות לא להתאסף הם המלצה, שלעיתים זו מצווה להפר.
- מעשית, לא ניתן לסגור את נתב"ג; נמלי הים; ובעיקר, את המעבר של אנשים מיו"ש לעבודה בישראל.
- אוכלוסיית המתנגדים לחיסונים (חלקם הגדול כתוצאה של בורות והשפעת הרשת החברתית) גדולה מאוד. כך, לא יושג בשנה הבאה חיסון עדר.
המשמעות ברורה: במהלך שנת 2021, אלפים רבים מאוכלוסיית הלא מחוסנים יפגעו; וחלקם - מאות רבות ואולי אלפים - יאבדו את חייהם כתוצאה של המגיפה.
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
