[בתמונה: משה מקבל הנחיות כיצד להכין את הקטורת אותה הקטירו על גבי מזבח הזהב שהיה ממוקם במשכן (ובבית המקדש לאחר שנבנה) ... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא וחטא העגל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

עודכן ב- 28 בפברואר 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

זהו מאמר שלישי מתוך חמישה, העוסק במפקדי אוכלוסין בעם ישראל. למאמרים האחרים: 

• אבי הראל: מפקד אוכלוסין אז והיום;
• אבי הראל: המספר הדמוגרפי של מפקדי בני ישראל;
• קובי ביטר: מתפקדים…
• קובי ביטר: ספירת מלאי...

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

• מי הקדים את אוקלידס בהגדרת היחס בין קוטר המעגל להיקפו?
• מדוע החרדים/דתיים לא משתתפים במפקד האוכלוסין?
• הטעות של מיכאלאנג'לו בפסל משה
• מקור שמה של האקדמיה לאומנויות "בצלאל"

ועוד.

.

ראשי פרקים

1. פרשת השבוע מתחילה בציווי של הקב"ה למשה לספור (לפקוד) את בני ישראל. כל אדם מבן 20 שנה ומעלה היה מחויב לתת מחצית השקל, בין שהיה עשיר ובין שהיה עני. בכסף זה השתמשו לבניית חלקי המשכן. בתקופות מאוחרות יותר הכסף שימש לקניית קורבנות ציבור ולשיפוץ בית המקדש. בנוסף, בצורה זו של מתן מחצית השקל נספרו בני ישראל. כידוע חל איסור לספור את בני ישראל והמקרים היחידים בהם נספרו בני ישראל היה בעקבות אסונות שקרו בעם. לכן עד היום, אנו רואים התנגדות מצד גורמים חרדים להשתתף במפקד הארצי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מסופר על דוד המלך שביצע מפקד ובעקבות זה נפלו כ 70,000 איש מבני ישראל.

[בתמונה משמאל: כרזת תעמולה סובייטית מ-1937 לעידוד שיתוף הפעולה במפקד האוכלוסין. התמונה היא נחלת הכלל]

2. כלי המשכן האחרון עליו התורה מספרת לנו, היה כיור הנחושת שהועמד בחצר המשכן ושימש את הכוהנים לרחיצת ידיהם ורגליהם. כששלמה המלך בנה את בית המקדש מסופר על בניית הכיור המרכזי וכך כתוב: "וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם, מוּצָק:  עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ (קוטר) עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה, יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב (היקף)". זהו האזכור הקדום ביותר הרבה לפני אוקלידס-המתמטיקאי היווני, על היחס בין היקף העיגול לקוטר. (מה שכיום מכונה ¶ פאי=3.14)

3. משה מקבל הנחיות כיצד להכין את הקטורת אותה הקטירו על גבי מזבח הזהב שהיה ממוקם במשכן (ובבית המקדש לאחר שנבנה). יש מהבדחנים ששואלים כיצד אנו יודעים שמשה לקח סמים? והתשובה היא שנאמר בפרשתינו "וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, וּלְבֹנָה זַכָּה... וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת" (זהו הבסיס "ההלכתי" (!!!) של מפלגת "עלה ירוק").

[בתמונה: קטורת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי truthseeker08 לאתר Pixabay]

4. הקב"ה אומר למשה לבחור "פרוייקטור" לבניית המשכן ומצביע על בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ועליו אומר הקב"ה "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה.  לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת.  וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל מְלָאכָה." מפסוק זה אנו למדים שמנהל העבודה, מעבר להיותו מנהל, חייב וצריך גם להכיר את כל סוגי העבודות שתחת אחריותו.

5. שמה של חסידות חב"ד (חוכמה בינה ודעת) גם נגזר מפסוק זה "בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת". רש"י מסביר שחוכמה זה מה שאדם שומע ולומד מאחרים, תבונה שאדם מבין דברים חדשים מתוך מה שלמד ואילו דעת זה מה שאדם מקבל ברוח הקדש. הקב"ה ממנה עוזר ראשי לבצלאל ושמו אהליאב בן אחיסמך משבט דן. חיבור זה בה ללמדינו שחובה על כולם לשתף פעולה ללא קשר למעמד ומוצא האנשים שהרי שבט יהודה היה שבט מיוחס (מנהיג) ושבט דן פחות. אגב, האקדמיה לאומנות בירושלים-"בצלאל", נקראת על שמו של אדריכל המשכן.

[בתמונה: תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי חיים טוויטו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

6. הקב"ה אומר למשה לצוות את בני ישראל על שמירת השבת "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:  כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם". מהסמיכות שבין בניית המשכן לשמירת שבת למדו חכמינו על המלאכות האסורות בשבת, שכל מלאכה שנעשתה לטובת הקמת המשכן כגון בונה, צובע וכו' אסורה עלינו בשבת, מה שמכונה בהלכה ל"ט (39) אבות מלאכה שמהם לומדים על האיסורים בשבת

7. מעבר למצוות המנוחה בשבת ישנה מצוה לא פחות חשובה והיא שיש לעבוד ששה ימים ולא להתבטל שנאמר "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת"

8. בינתיים, בני ישראל חיכו בסבלנות לבואו של משה ולאחר 39 יום כשראו שמשה מתעכב ולא חוזר, הם פונים לאהרן ומבקשים ממנו שיעשה להם פסל אותו הם יעבדו, היות ולא יודעים הם מה קרה למשה "וַיַּרְא הָעָם, כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ". אהרן שהתנגד למהלך ויחד עם זאת פחד מהעם ניסה לדחות אותם בכך שביקש מהם לקחת מהנשים והילדים את התכשיטים שלהם, היות והיה משוכנע שלא יסכימו להיפרד מהם, אולם בני ישראל הביאו לו את כל התכשיטים שלהם. אהרן לקח את התכשיטים, השליך אותם לתנור ויצא ממנו פסל בצורת עגל (עגל הזהב). ולאחר שאהרן רואה שנוצר פסל הוא "משחק על זמן" ואומר לבני ישראל שמחר יהיה יום חג (בתקווה שמשה יגיע למחרת), ואולם בני ישראל ביצעו "השכמה מוקדמת" והחלו לעבוד את הפסל.

[בתמונה: ציורי תנ"ך / חטא העגל / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

9. הקב"ה מספר למשה על כך שבני ישראל סרו מדרך ה' והחלו לעבוד אלילים ו"מבקש" ממשה רשות להשמידם. בתמורה ה' מציע למשה שיהפוך אותו לעם גדול. "וַיֹּאמֶר ה’, אֶל מֹשֶׁה:  רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא.  וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, לְגוֹי גָּדוֹל". משה מסרב לעסקה, מבקש רחמים על בני ישראל ומביא שלש סיבות מדוע לא כדאי שהקב"ה ישמיד את בני ישראל. הראשונה: מדוע ה' יהרוג את העם אשר באותות ובמופתים הוציא ממצרים? "לָמָה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה". השניה: שלא יהיה מצב בו יגידו המצרים ואומות העולם שה' הוציא את בני ישראל ממצרים על מנת להורגם במדבר "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר, בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים, וּלְכַלֹּתָם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". והשלישית: משה מזכיר לה' את ההבטחה שה' נתן לאברהם ליצחק וליעקב על כך שבני ישראל יהיו לעם גדול וינחלו את ארץ ישראל. "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ, לְעֹלָם" ואכן משה מצליח לשכנע את הקב"ה בדבר הרעה שביקש לעשות לבני ישראל.

10. משה יורד מהר סיני ושני לוחות הברית עימו ופוגש את יהושע בן נון שחיכה לו בתחתית ההר. יהושע אומר למשה שהוא שומע קולות מלחמה ממחנה בני ישראל אך משה אומר לו שהקולות אינם קולות של מנצחים או קולות של מפסידים אלא קולות של שמחה צחוק וקלות דעת. כשמשה מגיע למחנה בני ישראל ורואה את עבודת האלילים הוא משליך את לוחות הברית ושובר אותם. לאחר מכן הוא לוקח את עגל הזהב, שורף וטוחן אותו, מפזר במים ומכריח את בני ישראל לשתות.

11. משה בא בטענות לאהרן על עשיית הפסל ואהרן מתנצל ומסביר שהעם הכריח אותו לעשות את הפסל. משה רואה שהעם עדין תחת השפעת עבודת האלילים, נעמד בשער המחנה וקורא "מִי לַה' אֵלָי"? כל שבט לוי מתייצב לימינו ומשה בכעסו מורה לבני לוי לעבור במחנה מקצה לקצה ולהרוג את עובדי האלילים. ואכן בני לוי הורגים כ 3000 איש.

12. למחרת משה אומר לבני ישראל שלמרות שחטאו, הוא יבקש מהקב"ה שיסלח להם. משה פונה לה' ואומר לו שבמידה וה' לא יסלח לבני ישראל, הוא מבקש ששמו ימחק מספר התורה. בתגובה ה' אומר לו שמי שחטא ימחה מספר התורה, מורה למשה לשוב ולהנהיג את העם ומיד מגיפה תוקפת את העם. לאחר מכן הקב"ה שוב מבטיח לבני ישראל את ארץ ישראל.

[בתמונה: עם קשה עורף... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Couleur לאתר Pixabay]

13. משה, שעדיין כועס על העם, מקים את האהל שלו מחוץ למחנה והעם רואה שכל פעם שמשה נכנס ויוצא מהאהל עמוד הענן מלווה אותו. בהמשך, הקב"ה מצווה את משה להכין שני לוחות אבן חדשים על מנת שה' יכתוב בשנית את כל דברי התורה. משה מכין את האבנים ועולה עימם להר סיני. התורה מספרת לנו את מה שמכונה במסורת "שלש עשרה מידות" ובהם מתוארות תכונותיו של הקב"ה "וַיַּעֲבֹר ה’ עַל פָּנָיו, וַיִּקְרָא, ה’ ה’, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת.  נוצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים". משה מבקש בשנית לסלוח לעם ישראל ולאמץ לו אותם לעם. ה' מבטיח לכרות ברית עם בני ישראל ומספר על הניסים שיקרו להם כאשר יגיעו לארץ ישראל ניסים שאף אומה לא ראתה ובתנאי שבני ישראל לא יעבדו אלילים וכשיגיעו לארץ ישראל ישמידו את כל עבודת האלילים של העמים שהיו זמנית בארץ.

14. הקב"ה מצווה אותנו על שמירת השבת, לחוג את חג האביב (פסח) את חג השבועות ואת חג הסוכות ובנוסף מצווה אותנו על מצוות עליה לרגל (חובה על כל אדם מישראל להגיע לירושלים שלש פעמים בשנה)

15. משה מסיים לכתוב את הדברים האלו ולאחר ארבעים יום וארבעים לילה בהם לא אכל ולא שתה הוא יורד חזרה מהר סיני ומגיע לבני ישראל. כשמשה ירד אל העם קרן אור פניו וכשאהרן וכל בני ישראל רואים את משה כשפניו קורנות (מאירות), הם פוחדים לגשת אליו וכדי שיוכלו לדבר עימו משה שם מסכה על פניו. מי שביקר בעיר רומא באטליה וראה את פסל "משה", ראה שמיכאלאנג'לו פיסל את פניו של משה עם קרניים היות וכנראה המתרגם של התנ"ך תרגם את המילה "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה, כִּי קָרַן, עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" קָרַן מלשון קרניים ולא "קרנו פניו" מלשון אור.

[התמונה: ציורי תנ"ך / משה יורד עם לוחות הברית / ציירה: אהובה קליין (c)]

"אמרי אמיר"

1. "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (ל' , י"ב) כאשר תבוא למנות ראש ומנהיג לבני ישראל, תמנה רק את זה שמוכן לתת את עצמו ככופר נפש ולמסור את נפשו בעד כלל ישראל. (אלשיך).

2. "וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר, וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר..." (ל"ג, כ"א-כ"ב) הגאון מהר"מ שפירא ז"ל, רבה של לובלין, היה אומר: הורה ה' יתברך למנהיגם של ישראל: "הנה מקום אתי" כל מקום שבו העניין מדובר בכבודי, כבוד שמים, אזי "ונצבת על הצור" תתייצב על הגובה הראוי ותהיה איתן כצור למען כבוד שמים. לעומת זה "והיה בעבור כבודי" לכשיעבור הרגע של כבוד שמים ויהיה כאן ענין של נגיעה צדדית, אישית, אזי "ושמתיך בנקרת הצור" תצניע עצמך בנקרה ותהיה ענו ושפל ברך...

[לקובץ המאמרים על פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא וחטא העגל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת תְּצַוֶּה;
• אוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), פרשת 'כי תשא' וחטא העגל באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), האתגר החרדי של ישראל באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/3/24.