[מקור התמונה: לע"ם. שם הצלם אינו מוזכר]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל, גיליון מרץ. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים על 'סנכרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

סגולת הפשרה המפא"יניקית...

ראש הממשלה לוי אשכול היה חוזר ואומר: "אני מתפשר ומתפשר  עד שדעתי מתקבלת".  מדובר בשיטת עבודה שהייתה הרבה יותר ממזג נוח. זו ה"פשרה המפא"יניקית" הידועה כגישת יסוד בתבונה מנהיגותית פרגמטית. היא הקנתה למנהיגי מפא"י סגולה ייחודית בניווט המורכב בסבך מצוקות מדינת ישראל. היא אפשרה  להכיל לאורך זמן מתחים בלתי פתורים, ביכולת לסנכרן ביניהם בחתירה לשימור המומנטום של התפתחות המפעל הציוני ומדינת ישראל.

[בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [להרחבת המושג: 'סנכרון', לחצו כאן]

[בתמונה: ה"פשרה המפא"יניקית" ידועה  כגישת יסוד בתבונה מנהיגותית פרגמטית. היא הקנתה  למנהיגי מפא"י סגולה ייחודית בניווט המורכב בסבך מצוקות מדינת ישראל. היא אפשרה  להכיל לאורך זמן מתחים בלתי פתורים, ביכולת לסנכרן ביניהם בחתירה לשימור המומנטום של התפתחות המפעל הציוני ומדינת ישראל.... התמונה היא נחלת הכלל. שם הצלם אינו ידוע]

השאיפה למדינה יהודית, לדוגמה, כנדרשת לרוב יהודי, עמדה מימים ראשונים במתח מול השאיפה לשליטה בכל מרחבי הארץ. לדוד בן גוריון הדבר נראה כמתח מתמיד הניתן להכלה. במודעות למתח הזה הוא כונן בהתנהלותו האסטרטגית, נקודת שיווי משקל מסנכרנת בתשומת לב דינאמית למגמות המתפתחות.

המגמה הרווחת כיום - בחתירה להיפרדות וחלוקה סופית של הארץ כפתרון קבע - מבטאת בהיבט זה בריחה מדרך הסנכרון. המחלוקת כאן היא בין אלה המבינים שהחיים מלאי מתחים ומבחנו של אדם ובמיוחד מנהיג, מתבטא ביכולת להכיל את חיכוך המתחים, לבין אלה הדורשים סילוק מתחים בשקיקה לדרך חפה מניגודים. המפא"יניק מהדור הישן, לא פחד מקיום בתודעת מתחים. הוא ידע שמתחים בסיסיים אינם נפתרים, הם ניתנים לסנכרון נסיבתי, מתוך כינון מחודש מידי יום של נקודת האיזון. ככה פעלו מנהיגי מפא"י בכל השאלות הגדולות, כמו במחלוקת בין כלכלה סוציאליסטית לבין כלכלת שוק חופשי, וכמו במתח הנצחי בין דת למדינה.  גם כשחרטו על דגלם דרך אחת לא הלכו עמה עד הקצה.

גם הסתדרות העובדים בארץ ישראל - בהשוואה להתארגנויות פועלים מוכרות במדינות אחרות (Trade Union) - התקיימה מראשיתה בסבך מתחים ייחודי. מימיה הראשונים, נמצאה ההסתדרות  בניגוד עניינים בהיותה  בו זמנית גם מעסיק בעל אמצעי ייצור שמחזיק חברות עסקיות כמו סולל בונה, וגם ארגון למען קידום זכויות המועסקים. מה שנראה על פניו כמתח וכניגוד עניינים, כונן הלכה למעשה, את תעודת הזהות של ההסתדרות ושל הנהגת מפא"י.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

בסמינר בהשתתפותי במכון הישראלי לדמוקרטיה, השתתף גם השגריר סלי מרידור (ראו תמונה משמאל).

[בתמונה משמאל: סלי מרידור: אנחנו נגד פשרה מפא"יניקית... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי reubeningber. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

כמי שהיה בעברו ראש החטיבה להתיישבות ויו"ר הסוכנות היהודית סיפר על מעורבותו  באירוע שנודע לימים כבג"צ קעדאן. לאחר תביעת משפחת קעדאן לקנות בית ביישוב קציר, פנה נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, אל סלי מרידור ששימש אז כראש החטיבה להתיישבות, בבקשה למצוא לעניין פתרון יצירתי, שימנע את הבאת הסוגיה להכרעת בית המשפט. מלכתחילה היה ברור כי דיון בבית המשפט העליון, יחייב פסק דין תקדימי בסוגיה הרגישה.

תשובתו לאהרון ברק - כפי שסיפר מרידור - הייתה פסקנית: "אנחנו תמיד היינו נגד פשרה מפא"יניקית". הרגע הזה היה בעיני תגלית חשובה - ביטוי להבדל המהותי בין גישת מפא"י לגישת הרויזיוניסטים מבית מדרשו של ז'בוטינסקי. התבהרה כאן עומק סגולתה של ה"פשרה המפא"יניקית",  כמפתח לשיטת מנהל ציבורי שחותרת לסנכרון בין מתחים ולא לפתרונם הסופי "אחת ולתמיד".

בעשורים האחרונים בהשפעת מודלים אמריקאים למצוינות ניהולית ומנהיגותית, השתנתה הגישה. קיום במערכת מתחים נתפס כמצב שראוי להימנע ממנו, סוג של ניגוד עניינים המחייב הסדרה. הנטייה ל"עגל פינות"  מתוארת בעיניים ביקורתיות, כקומבינה מתחמקת מהכרעה. אלא שבמציאות משברית רוויית מתחים וניגודים, כישורי גמישות והסתגלות, היו סגולה נעלה שהקנתה למפא"י את כוח ההנהגה.

בעומק המשבר אליו נקלעה מדינת ישראל, בסבך בעיות כלכליות, חברתיות, ביטחוניות וערכיות, הנטועות בשורשן במערכת מתחים בסיסית בלתי פתורה, נדרשת מחדש הנהגה לאומית בעלת הסגולה לניווט מסנכרן, בדרך הפשרה המפא"יניקית. בינתיים, גם במפלגת העבודה הרוח הזו נמוגה.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים על 'סנכרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.