[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם אוסף חמישי של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה ומדינאות.
תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...
* * *
כרזה ראשונה בראש הדף: הרמב"ם מלמד אותנו על חשיבות מבחן התוצאה בחיינו...
תוצאות פעולותינו נקבעות, במידה רבה על ידי תהליכים שמתהווים; ופחות בגלל התכנון שלנו. אבל אנו נוטים לשפוט דברים - ואנשים - בדיעבד, לפי תוצאתם. על כך אמר הרמב"ם: "מתי יודעים שמשיח הוא משיח? אם הצליח!" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרק י"א)
- המאמר ברלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: בר כוכבא – מרידה ולקחה…
כרזה שניה: מנהיגות היא לעתים דבקות אובססיבית במשימה
בין אם אתם שונאי בנימין נתניהו או אוהביו או סתם באמצע, הסרטון הבא כבר מוקרן בקורסים למנהיגות; ובו מנכ"ל חברת התרופות פייזר, אלברט בורלא, מספר בראיות מה שכנע אותו להפוך את ישראל לכר הניסויים של החברה:
אומר בורלא: "למען האמת, התרשמתי מהאובססיה של ראש הממשלה שלכם. הוא התקשר אלי 30 פעם... הוא היה מתקשר אלי ב0300 בבוקר, ושואל אותי מה לגבי הווריאנטים של הקורונה, ואיזה נתונים יש לנו. ואני אמרתי לו: "ראש הממשלה, זה 0300 בבוקר..."; והוא השיב: "לא משנה, תאמר לי"; או שהיה מתקשר לשאול על הילדים: "אני צריך לחסן את הילדים בבתי הספר"; או לשאול על נשים הרות... הוא שכנע אותי למעשה שהוא ידאג להכל; ואני יודע שלישראלים יש ניסיון מעולה בניהול משברים; בגלל המצב שבו הם חיים, מוקפים במדינות עויינות; וחיים במצב מלחמה כמעט תמידי. אז הרגשתי, שהם יכולים לעשות את זה, ושהמנהיג יבטיח שזה יקרה".
- המאמר ברלוונטי באתר: דורון מצא: על אובססיה ומנהיגות
כרזות שלישית ורביעית: יחיאל מוהר מלמד אותנו את משמעותה של ריבונות...
המשורר יחיאל מוהר הוא שכתב את חוכמת החיים הנצחית הזו בשירו "שיר ערש נגבי" (לחן: משה וילנסקי): "אין חריש עמוק בלי נשק"; והאלוף האלוף גרשון הכהן מבהיר: "בברלין או מנהטן יכול יהודי לחיות בלי חרב בידו, אלא שהוא נהנה שם מאשליית הביטחון המושגת בחרב שמחזיקים עבורו אחרים, זו משמעותה של המהפכה הציונית בבקשה יצירה מחודשת של ריבונות יהודית, והיא נדרשת למחרשה ולחרב בידה".
- המאמר ברלוונטי באתר: גרשון הכהן: התנחלות ומאבק כבסיס הזהות.
[המקור תמונת הרקע אינה ידועה. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. התמונה משמאל באדיבות אתר הנוסטלגיה. שם הצלם אינו מוזכר]
בכרזה הרביעית ממשיך האלוף גרשון הכהן את המסר...
אחרי שיצאנו ממצרים בתהליך שכולו נס; יש לקיים את החיים בארץ ישראל כמו כל עם, שיושב על אדמתו: עם חרב ביד; כי זו משמעותה של ריבונות. ללא חרב, אנחנו בבעיה...
- המאמר ברלוונטי באתר: גרשון הכהן: הדינמיקה של הניוון מתוך ההצלחה…
כרזה חמישית: נפוליאון בונפארט מלמד אותנו על נפלאות חוסר הוודאות...
היה זה נפוליאון בונפארט שטבע את האמירה הנצחית: "לא גנרלים מוכשרים, חכמים, טובים, נאמנים או אחראיים, אני מבקש, אלא גנרלים שיש להם מזל"... הוא גם הסביר מדוע: כי מרכיב המזל גדול כל כך בעבודת המצביא, עד כי הוא חשוב יותר מן היכולת: "במלחמה כמו בזנות...", טען, "לעתים החובבנים עולים על בעלי המקצוע...".
- המאמר ברלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר משיח: מה בין איכות הניהול להצלחה?
["נפוליאון חוצה את האלפים", ציור של ז'אק-לואי דוד. התמונה היא נחלת הכלל]
כרזה השישית, בהמשך לחמישית, מחדד נפוליאון את דעתו על מקצוע המצביא...
"במלחמה, כמו בזנות, החובבים מתגלים פעמים רבות כטובים מן המקצוענים"...
- המאמר ברלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: למה ארגונים צבאיים לא אוהבים אינטלקטואלים?
כרזות שביעית עד תשיעית: מנהיגות אמיתית איננה להחליט ו'לחתוך' מהר...
ב- 15 במרץ פרסם הרב שי פירון מאמר באתר N-12, תחת הכותרת: "תהיו ישראלים, אל תכריעו". הוא, בין היתר כותב: "ישראל לא זקוקה למנהיג שיכריע בין הקצוות. היא זקוקה למנהיגות שיודעת את אומנות הריקוד, את התנועה הנכונה בין הקצוות. ישראל זקוקה למנהיג שיסלול את שביל הזהב של המדינה. שביל ישראל חדש שייחצב בין סלעי המחלוקת, בין הררי המילים, תהומות השנאה, פיתולי התועלות ומעיינות המניפולציה. מנהיגים-רקדנים, אומני ריקוד ההורה שיש בו שילוב של צעדי שמאל-ימין, יוכלו לא להכריע ולא להתפשר אלא לסלול דרך חדשה שתוציא אותנו ממשבר ארוך שנים...
החרה החזיק אחריו האלוף גרשון הכהן, שטוען, כי מנהיגות אמיתית היא היכולת ללהטט בין מתחים. עובדה זו - מדגיש הכהן - מנוגדת לחלוטין לכל מה שנלמד כיום בבתי הספר לניהול, למנהל ציבורי ולמנהיגות, דוגמת בית הספר ג׳ון קנדי בהרווארד. בציפייה למצוינות ניהולית מציבים מתחים; ומחנכים להתמודד עימם ולהכריע, לא לנוע ביניהם. אי ההכרעה מוצגת כ"חולשה", כ״בינוניות״, כ״עיגול פינות״ , כ״קומבינה״ וכ״עמימות״...
- המאמר ברלוונטי באתר: גרשון הכהן: הרב פירון צודק – אל תכריעו!
כנרזה שמינית: כנ"ל...
כרזה תשיעית: האלוף גרשון הכהן מסביר מדוע מנהיגות אמתית היא דווקא היכולת ללהטט בין מתחים ולא לפתור אותם
ההיגיון של הימנעות מהכרעות סופיות היה מקור ההתנגדות של יגאל אלון וחברים משמעותיים במפלגת העבודה להסכם קמפ דיויד של מנחם בגין מול סאדאת. בגין - כיהודי אירופאי נאור עם מורשת ז׳בוטינסקי - ביקש חוזה שלום מוצהר עם צורה של סופיות. לשם כך נדרש לנסיגה מלאה ולהחריב את כל יישובי פתחת ימית.
רוב מנהיגי מפלגת העבודה - כולל שמעון פרס ויצחק רבין - העדיפו הסכם אי לוחמה בלי שאיפה לחוזה עם הכרזת סופיות; לא רק מכיוון שהעדיפו לא לעקור יישובים, אלא גם מכיוון, שבתפיסת עולמם המהפכנית, מעולם לא האמינו בקוסמולוגיה של כינון מצבים סופיים, פשוט כי בעולם דינאמי המשתנה במהירות, פשוט אין כאלה!
- המאמר ברלוונטי באתר: גרשון הכהן: הרב פירון צודק – אל תכריעו!
[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']
כרזה שנייה: מסתבר שבשביל יכולת גרעינית, לא צריך פצצה...
שבעוד שהעולם כולו עסק ביכולת הגרעינית של איראן וב'מרוץ' שלה לפצצה, בנו האיראנים 'מתחת לרדאר' יכולת, השווה בערכה ליכולת גרעינית; אבל לגיטימית, ולא כזו שבהכרח תסבך אותה במלחמה עם העולם כולו אם תעשה שימוש ב'פצצה'. שהרי, מי צריך פצצת אטום, כשיש מאות אלפי רקטות וטילים, ארוכי וקצרי טווח; לירי מהמעגל הראשון והשני; חלקם - הגדל והולך - מדויקים?
למזלנו, צוואר הבקבוק של מפעל הטילים של האיראנים ובעלי בריתם מוגבל לכמות המשגרים (שגדלה והולכת) ולקצבי השיגור...
המאמרים הרלוונטיים באתר:
[הכרזה: ד"ר אלי מירון. התמונה הימין היא נחלת הכלל. התמונה השמאלית היא צילום מסך מהטלוויזיה האיראנית]
מצוין
יש עוד ועוד אמרות חשובות אבל גם להבין את הנ"ל זו משימה לא פשוטה
אני הייתי מוסיף את האמירה של חוזה המדינה ואבי הציונות המדינית בנימין זאב הרצל כשלדעתי אם האיש הזה לא היה לא היינו כא.
אם תרצו אין זו אגדה