[התמונה המקורית היא צילום מסך]

[לאוסף, הכרזות על ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של ניהול ומורכבות.

לכרזות האחרות, לחצו כאן.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר: דון קורליאונה מלמד אותנו על מזג ניהולי ומנהיגותי אפקטיבי

"לעולם אל תשנא את יריבך. זה פוגם בכושר השיפוט שלך!"

המאמר הרלוונטי: אין.

כרזות שנייה עד רביעית: האלוף גרשון הכהן על שיקול דעת של עובדים ומסגור ביורוקרטי של המציאות

"ש"ג נבחן, לא רק במבחן הפשוט שלא הכניס את מי שאסור להכניס; אלא גם במבחן, האם הכניס את מי שצריך להכניס!" עולם ומלואו טמון בדוגמטיות הזו, טוען הכהן, והיא מתבטאת גם בהתנהלות פקידי המדינה כלפי האזרח הקטן. על זה קבע בן גוריון הנחייה לפקידי המדינה משרתיי הציבור; ״החוק לעצמו לא סגי״ (ראו הכרזה הבאה), הוא ציפה מהפקיד כמייצג את המדינה להפעיל את מלוא שיקול הדעת מעבר לחוק ולנוהל.

אבל ביורוקרטים - כמו רבנים הלכתיים אשכנזים, וכמו מומחי חוק ומשפט - טוען הכהן - ממסגרים (Framing) את המציאות ועושים אותה "כאילו מתמטית", בשאיפה לקוהרנטיות חפה מסתירה. ככה בונים מציאות שכולה אטימות לנסיבות ההקשר.

• המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: האלוף הרצי הלוי בשערי בסיס חצרים.

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Qyd. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כרזה שלישית באותו הקשר: דוד בן גוריון מלמד אותנו שהחוק והנוהל אינם תחליף לשיקול דעת

"החוק לעצמו לא סגי!" ועל פקידי ציבור להפעיל תמיד שיקול הדעת מעבר לחוק ולנוהל.

• המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: האלוף הרצי הלוי בשערי בסיס חצרים.

[צילום: פריץ כהן, לע"ם]

וכרזה רביעית באותו הקשר: למרות הכל, טוען האלוף גרשון הכהן, הביורוקרטים בשלהם...

למרות כל שנאמר בשתי הכרזות הקודמות, ביורוקרטים - כמו רבנים הלכתיים אשכנזים, וכמו מומחי חוק ומשפט - ממסגרים (Framing) את המציאות ועושים אותה "כאילו מתמטית", בשאיפה לקוהרנטיות חפה מסתירה. ככה בונים מציאות שכולה אטימות לנסיבות ההקשר.

• המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: האלוף הרצי הלוי בשערי בסיס חצרים.

[הכרזה: 'ייצור ידע']

כרזה חמישית: נפוליאון בונפארט על מרכיב אי הוודאות / המזל בעבודת המצביאות הצבאית...

"במלחמה, כמו בזנות, החובבים מתגלים פעמים רבות כטובים מן המקצוענים"

נפוליאון היה מהמר – לא פחות מאיש מקצוע. מבצעיו היו "תלויים בחוט השערה" וכשהמזל התהפך, נלכד בקרב ווטרלו באותה מלכודת עצמה אשר הכין ליריבו הבריטי, וולינגטון (בן ג'ונס, 1978, ע' 65). על רקע זה נשמעת מובנת יותר אמירתו המפורסמת, הזו, ש"במלחמה, כמו בזנות, החובבים מתגלים פעמים רבות כטובים מן המקצוענים"...

המאמר הרלוונטי באתר: יחזקאלי פנחס ורזי עפרון: מקצוענות בארגונים צבאיים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי lppicture לאתר Pixabay]

כרזה שישית: תפילת השלווה. היכולת להבין את מגבלותיך ולהתמקד בעיקר... נכון בניהול; נכון בכל תחום...

"אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם,אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי,וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם."

זה הבסיס לתבונת המעשה!

המאמרים הרלוונטיים באתר: 

• פנחס יחזקאלי: תכנון ואסטרטגיה בעולם כאוטי – הרצאה בשני חלקים;
• פנחס יחזקאלי: לא תצליחו לשלוט בקורונה… שחררו!
• פנחס יחזקאלי: קצין שיימינג במשטרה – מוטי כהן, בשביל מה היית צריך את זה??

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

כרזה שביעית: יש דברים שעדיף לגלות בהם גמישות ולא להחליט בהם...

גם לא להחליט זו החלטה. ישנן סוגיות שמוטב לעקוף אותן בהמתנה לכוח החיים לנסיבות המשתנות וליד האלוהים, שתעשה משהו שיפתור את האדם מהכרעה. גם זו תובנה רציונלית. מתוך השיקול הזה, נמנע דוד בן גוריון עם הקמת המדינה מכינון חוקה. הוא הבין עד כמה בהעדר יכולת לגבש הסכמה רחבה מוטב לעקוף את הסוגיה המורכבת.

• המאמר ברלוונטי באתר: גרשון הכהן: הבג”ץ והגיור – מחיר חוסר הגמישות.

[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']

כרזה שמינית: ארגונים שצולחים משברים, חדשות לבקרים, מפתחים 'אנטי שבירות'...

"ההיגיון הפרדוקסלי של השבירות" הוא אחד הדפוסים בהתנהגותה של מערכת מורכבת: ככל שמערכת צולחת בהצלחה יותר משברים, כל משבר דומה נוסף, אותו תשרוד, רק מחזק ולא מחליש אותה, ומגדיל את סיכוייה לשרוד במשברים הדומים הבאים (טאלב, 2014, ע' 106).

"שבירות" ("Fragile") היא מושג שנטבע ע"י נסים ניקולס טאלב - אחד מהוגי הדעות החשובים של זמננו - בספרו משנת 2012: "ANTIFRAGILE", שתורגם לעברית ב- 2014 בהוצאת דביר תחת השם "אנטי שביר – איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים" (ראו כריכה משמאל). היא מוגדרת כחוסר יכולת להתעורר ולהגיב לנוכח גורמי לחץ ונזק. מערכת שבירה נוטה לסבול מעייפות החומר ואף להישבר תחת לחץ;

ולהיפך: "אנטי שבירות" ("Antifragile") מוגדרת כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". היא מתמצה באימרתו של פרידריך ניטשה: "מה שלא הורג מחשל" (ראו כרזה למטה).

המאמרים הרלוונטיים באתר:

• הכל על שבירות ואנטי שבירות באתר ‘ייצור ידע’;

• פנחס יחזקאלי: כוחה של הממשלה החדשה בחולשתה.

 

[תמונתו של פרידריך ניטשה היא נחלת הכלל]

כרזה תשיעית: משה דיין מלמד אותנו פרק בהלכות גמישות ניהולית

גמישות ניהולית היא יכולתה של הנהלה לא להיצמד לתכנון ולהתאים אותו כל העת, בזמן אמת, לנסיבות משתנות; לנצל הזדמנויות שנקרו להשגת יתרונות, ובשינוי דגשים בהתאם לנסיבות, מבלי לאבד יכולת ריכוז או סנכרון.

גמישות ניהולית - כמו גמישות אישית - יכולה להיות תכונה נרכשת, אך היא איננה יציבה. גם אדם או ארגון הידוע בגמישותו עלול להיקלע לקיבעון בסוגיה מסוימת... (הכהן, 2011, ע' 23).

דוגמה כזו היא משה דיין (ראו תמונה משמאל), שגרס כי "רק חמור לא משנה את דעתו" (ראו כרזה למטה). דיין תמך בהחזרת שארם א-שייך למצרים, למרות שקודם לכן אמר מעל דוכן הכנסת כי "מוטב שארם א-שייח ללא שלום, מאשר שלום ללא שארם א-שייח". 

[תמונתו של משה דיין משמאל, באדיבות אתר הכנסת]

• המאמר ברלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: גמישות של מערכת – התאמה לנסיבות משתנות.

.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי andrea_bolis_yep לאתר Pixabay]

כרזה עשירית: ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, על תבונת הפשרה כאסטרטגיה ניהולית...

ראש הממשלה לוי אשכול היה חוזר ואומר: "אני מתפשר ומתפשר  עד שדעתי מתקבלת". מדובר בשיטת עבודה שהייתה הרבה יותר ממזג נוח. זו ה"פשרה המפא"יניקית" הידועה כגישת יסוד בתבונה מנהיגותית פרגמטית. היא הקנתה למנהיגי מפא"י סגולה ייחודית בניווט המורכב בסבך מצוקות מדינת ישראל. היא אפשרה  להכיל לאורך זמן מתחים בלתי פתורים, ביכולת לסנכרן ביניהם בחתירה לשימור המומנטום של התפתחות המפעל הציוני ומדינת ישראל.

הגישה הניהולית היום הפוכה! היא של 'או'...'או' ולא של הכלת פרדוקסים, כמו לדוגמא בסדנאות ניהול קונפליקטים....

הסגולה לניווט מסנכרן, בדרך הפשרה המפא"יניקית. היא אחת מחוכמות הניהול העתיקות והאפקטיביות ביותר!

• המאמר ברלוונטי באתר: גרשון הכהן: דרושה הנהגה מפא”יניקית

[מקור התמונה: לע"ם. שם הצלם אינו מוזכר]

[לאוסף, הכרזות על ניהול ומורכבות, לחצו כאן]