[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KELLEPICS לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור המתאר דיאלוג בין דויד לבין אלוהים בהקשר של מלחמות. הרקע: ניצחונות של דויד ושל יואב בן צרויה בקרבות מול עמי האזור: ב בְּהַצּוֹת֨וֹ׀ אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ וְאֶת־אֲרַ֪ם צ֫וֹבָ֥ה וַיָּ֤שָׁב יוֹאָ֗ב וַיַּ֣ךְ אֶת־אֱד֣וֹם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁנֵ֖ים עָשָׂ֣ר אָֽלֶף׃

בספר שמואל ב' פרק ח' מתוארים שלל ניצחונות דויד בקרבות מול העמים שבסביבה. אין שם שום אזכור לכך שאלוהים זנח את עמו בזמן קרב, כפי שמופיע כאן במזמור: ג אֱלֹהִים זְנַחְתָּ֣נוּ פְרַצְתָּ֑נוּ אָנַ֗פְתָּ תְּשׁ֣וֹבֵ֥ב לָֽנוּ׃

ומצד שני מסייע ללוחמים כשהוא נותן להם דגל להישען עליו: ו נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִפְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה ׃

ושוב פסוק שנראה כמו טרוניה מול אלוהים: יב הֲלֹֽא־אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱלֹהִ֗ים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ

ולסיום, חזרה לביטחון באל: יד בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה־חָ֑יִל וְה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ׃

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

נראה, כאילו בשונה ממה שכתוב בספר שמואל ב', המלחמות של דויד היו קשות. לעיתים גברו על האויב ולעיתים נראה היה שהם לפני תבוסה.

כך גם במזמור, יש תנועה בין קוטב אמונה לקוטב של הזנחה. את האישוש להשערתי זו אני מקבל משמואל ב' פרק י'. שם, מתואר הקרב של יואב בן צרויה מול עמון / ארם. והינה מה שאומר יואב לאחיו כשהם נערכים לקרב:  ט וַיַּ֣רְא יוֹאָ֗ב כִּֽי־הָיְתָ֤ה אֵלָיו֙ פְּנֵ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה מִפָּנִ֖ים וּמֵֽאָח֑וֹר וַיִּבְחַ֗ר מִכֹּל֙ בְּחוּרֵ֣י ֯בְּיִשְׂרָאֵל וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ לִקְרַ֥את אֲרָֽם ׃ י וְאֵת֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם נָתַ֕ן בְּיַ֖ד אַבְשַׁ֣י אָחִ֑יו וַֽיַּעֲרֹ֕ךְ לִקְרַ֖את בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן ׃ יא וַיֹּ֗אמֶר אִם־תֶּחֱזַ֤ק אֲרָם֙ מִמֶּ֔נִּי וְהָיִ֥תָה לִּ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה וְאִם־בְּנֵ֤י עַמּוֹן֙ יֶחֱזְק֣וּ מִמְּךָ֔ וְהָלַכְתִּ֖י לְהוֹשִׁ֥יעַֽ לָֽךְ ׃ יב חֲזַ֤ק וְנִתְחַזַּק֙ בְּעַד־עַמֵּ֔נוּ וּבְעַ֖ד עָרֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽיהוָ֔ה יַעֲשֶׂ֥ה הַטּ֖וֹב בְּעֵינָֽיו.

יואב מזהה את הכוח הרב הניצב מולו (איפה היה המודיעין?) ומפצל את הכוחות. הוא הולך בראש כוח אחד מול ארם ושולח את אבישי בראש כוח אחר מול עמון. הוא אומר לאבישי שכל אחד מהם יעזור לשני במידה והוא ייקלע לקשיים ואז: "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו ואלוהים יעשה הטוב בעיניו".

יואב מדגיש שאת הקרב הוא מנהל עבור העם ועבור המדינה (ערי אלוהינו). את אלוהים הוא משאיר בצד. אלוהים יעשה כטוב בעיניו. יחליט לעזור – סבבה. יחליט לא לעזור – זה מה יש.

בין יואב בן צרויה לתת אלוף עופר וינטר

הייתי מציע לאל"מ עופר וינטר לקרוא היטב היטב את השורות האלה לפני הקרב הבא שהוא ינהל. עופר וינטר כתב לחייליו: "ה' אלוקי ישראל, היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם כנגד אויב המנאץ שמך... עשה ויתקיים בנו...."כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם"  (דברים פרק כ')"

[תמונתו של תא"ל עופר וינטר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי U.S. Secretary of Defense - Israel Bilat. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

איזה הבדל:

• יואב נילחם מתוך ביטחון אך ללא דרישות מאלוהים. עופר וינטר מבקש מאלוהים שיבוא להילחם ביחד עם גבעתי.
• יואב נילחם למען עם ישראל ומדינתו. עופר וינטר נילחם למען עם ישראל ולהגנה על שם אלוהים (על זה אלוהים היה אומר לו מה שאמר לדויד – למה מי אתה שתילחם על שמי?)
• ולסיום – עופר וינטר אומר תפילה שמשה ציווה שתאמר לפני הקרב ע"י הכוהנים ולא ע"י מפקדי הצבא.

[בתמונה: תת אלוף עופר וינטר ואנשי 'המגזר הסמוי'. התמונה: דובר צה"ל]

משה ידע להפריד דת וכהני דת ממדינה ומצבא. עופר וינטר – לא ידע ואף ערבב הדברים בכוונת מכוון כחלק מה"חינוך" לחייליו.

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]