[בתמונה: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה', מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם." ויקרא, א', א'-ב'. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Distant Shores Media/Sweet Publishing. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים על פרשת ויקרא, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 במרץ 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

• מדוע הקריבו קורבנות?
• הרמב"ן.

ועוד.

ראשי פרקים

1. ספר ויקרא שאותו אנו מתחילים לקרוא השבת נקרא גם בשם "תורת כוהנים", כיון שעיקרו של הספר הוא עבודת הכהנים במשכן במדבר ובמקדש בירושלים.

2. ישנם סוגים שונים של קורבנות מן החי. ישנם קורבנות הבאים כנדבה אישית של נותן הנדבה, וישנם קורבנות הבאים כחובה המוטלת על האדם (כגון קרבן פסח).

[בתמונה: קרבן הברית הישנה - ציור מאת פיטר פול רובנס]

3. בשר הקורבנות מוקרב ונשרף על מערכת העצים שבמזבח. ישנם קורבנות שנשרפים כליל (קורבנות עולה), וישנם קורבנות שחלקם נשרפים על גבי המזבח, וחלקם ניתנים לאכילה לכוהנים ולאדם שהביא אותם למקדש.

4. בנוסף לקורבנות ישנם "מנחות". המנחות הינן מן הצומח (כגון סולת). חלק מהמנחות הינן מנחות הבאות לנדבה וחלק מהן כחובה.

5. בפרשה מתוארים סדרי קורבנות של אנשים שונים שחטאו בשגגה כגון: הכהן הגדול, ציבור שחטא ואדם פרטי שחטא. לקורבנות אלו אנו קוראים קורבן אשם.

6. פעמים קיימת התחשבות במצבו הכלכלי של האדם שהתחייב להביא קרבן, כגון מי שהתחייב להביא קרבן מפני שנשבע שבועה ובטעות לא עמד בדיבורו, מתחייב להביא כבשה. אם מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להביא כבשה צריך להביא שני תורים או שני בני יונה, ואם גם זאת אינו מסוגל יביא מנחת סולת.

[בתמונה: מנחת סולת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Bru-nO לאתר Pixabay]

7. אדם שגזל, הכחיש את דבר הגזלה ונשבע שלא גזל – מתחייב בנוסף להשבת הגזלה בתוספת 20% בהבאת קורבן שנקרא "אשם גזלות" – וקורבן זה הוא איל.

8. כל נושא הקורבנות הינו מורכב וקצת קשה לנו לתפוס זאת. ישנן מספר סיבות לכל נושא הקורבנות והרבה פרשנויות נכתבו על כך. ישעיהו ליבוביץ (ראו תמונה משמאל) (בספרו על פרשיות השבוע) מביא שלוש סיבות עיקריות:

[מקור תמונתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ משמאל, באדיבות האוניברסיטה העברית]

א. הגישה המוסרית-מתקנת: הרואה בקורבנות סמל וכל עבודה הקשורה בשחיטת הבהמה המוקרבת אמצעים מוחשיים להעלות בתודעת האדם את ההכרה הגדולה שהוא למעשה אינו אלא בשר ודם העומד לפני ה', וכל אותן פעולות הנעשות בקורבן, כמו שחיטה, הפשטה, התזת הדם ושריפה ראויות היו שתיעשינה באדם המקריב בגלל חטאיו ולכן נועדו לשבור את רוחו הגאה ןלהביאו להכנעה בפני בוראו.

ב. גישת הרמב"ם וסיפורנו: הרמב"ם אינו רואה בעבודת הקורבנות שום משמעות חיובית דתית והיא נועדה להיות תריס בפני עבודה זרה. לאדם יש נטייה חזקה לעבוד עבודה זרה באמצעות הקרבת קורבנות ולכן כאמצעי בלימה לעבודה זרה ה' ציווה להקריב אליו את הקורבנות. הספורנו טוען כי כל עבודת הקורבנות אינה מכוונת לקירוב האדם אל ה' אלא לריחוקו מעבודה זרה. מצוות הקמת המשכן והקרבת הקורבנות באה לאחרחטא העגל וכדי לתקנו.עם הקמת המשכן בעקבות חטא העגל,חלה ירידה במדרגה של השראת השכינה מכיוון שרק שם היה מותר להקריב קורבנות בעוד שלפני חטא העגל כל מקום שהיתה בו עבודת ה' נקרא בית אלוקים.

ג. גישת הרמב"ן: הרמב"ן רואה בקורבנות משמעות חיובית וקבלית אשר באמצעותה האדם מתעלה ומתקרב אל האלוקים. הוא מתנגד לגישת הרמב"ם ורואה בה פיחות במקדש ובעבודת הקודש בו. לראייה הוא מביא לדוגמה את קורבנות הבל ונח שהביאו לה' כשלא היתה בעולם שום עבודה זרה.

יש מהמפרשים האומרים שמטרת הקורבנות היתה לפרנס ולכלכל את הכהנים שעסקו בעבודת המקדש. כידוע לא היתה לכוהנים אפשרויות פרנסה אחרות.

[בתמונה: האם מטרת הקורבנות היתה לפרנס ולכלכל את הכהנים שעסקו בעבודת המקדש? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי vika-imperia550 לאתר Pixabay]

"אמרי אמיר"

1. "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לה' לְחַטָּאת" (ד' , ג') -  רבי שמעון סופר היה אומר: כך קיבלנו מרבותינו (ערכין יז, א): רבי יהודה הנשיא אומר: "דור לפי פרנס". אם ראית דור שמנהיגיו גדולים וצדיקים – זכות הדור היא, אם ראית דור שראשיו דלים וריקים – אשמת הדור היא. לכן, "אם הכהן המשיח יחטא", סימן הוא ש- "לאשמת העם" – העם אינו ראוי למנהיג טוב יותר.

2. "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ" - אומר רבי שמשון רפאל הירש: "וכחש בעמיתו בפקדון...או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר" – חטאים אלה הם "ומעלה מעל בה'" – חטאים שבין אדם לחברו, מעילה הם ומרד כלפי מעלה

[לאוסף המאמרים על פרשת ויקרא, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת ויקרא.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ויקרא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/3/19.