תקציר: בחוכמה שלאחר מעשה, הייתה תקיפת ארה"ב על ידי יפן משולה להתאבדות. בחוכמת הזמן ברור כשמש, שאם הייתה יפן פונה נגד רוסיה - שנאבקה באותה עת בפלישת גרמניה הנאצית לתחומה (מבצע ברברוסה) - היא הייתה מבטיחה את נפילת ברית המועצות; ומבססת בכך את מעמדה כמעצמה עולמית, ואת ציר ברלין - טוקיו - רומא. אז מה גרם ליפנים שלא לתקוף את הרוסים?

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [אוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה אודות האינטרסים הלאומיים היפנים שהובילו למלחמת העולם השנייה. המאמרים הקודמים היו:

• פנחס יחזקאלי: למה תקפה יפן דווקא את ארצות הברית?

• פנחס יחזקאלי: האם הייתה ליפן דרך שלישית בין ארצות הברית לרוסיה?

*  *  *

ב- 7 בדצמבר 1941, נכנסה יפן בסערה למלחמת העולם השנייה, כשנושאות המטוסים שלה תקפו, במתקפת פתע, את נמל פרל הארבור - בסיסו המרכזי של חיל הים של ארצות הברית באוקיינוס השקט. זאת, כדי להשמיד, במחי תקיפה אחת, את כל צי האוקיאנוס השקט שלה.

מה שדרדר את יפן למלחמת העולם השנייה היה הניסיון לנצל את יתרונה הטכנולוגי ואת מעמדה כמעצמה עולמית, כדי להשיג למעצמה את חומרי הגלם שחסרו לה ביצירת אימפריה דומה לזו שניהלו מעצמות אירופאיות באזורה. רק מסתבר, שהן לא ששו לתת למתחרה החדשה שלהם דריסת רגל בנחלותיהן... טבעת החנק ששמה ארצות הברית על צווארה של יפן כדי לעצור את התקדמותה חייבה אותה להיכנע ולוותר או לעשות מעשה. 

יפן החליטה לעשות מעשה. בחוכמה שלאחר מעשה, הייתה תקיפת ארה"ב על ידי יפן משולה להתאבדות. בחכמת הזמן ברור כשמש, שאם הייתה יפן פונה נגד רוסיה - שנאבקה באותה עת בפלישת גרמניה הנאצית לתחומה (מבצע ברברוסה), היא הייתה מבטיחה את נפילת ברית המועצות; ומבססת בכך את מעמדה כמעצמה עולמית ואת ציר ברלין - טוקיו - רומא. אז מה גרם ליפנים שלא לתקוף את הרוסים?

[בכרזה: בחכמת הזמן ברור כשמש, שאם הייתה יפן פונה נגד רוסיה - שנאבקה באותה עת בפלישת גרמניה הנאצית לתחומה (מבצע ברברוסה), היא הייתה מבטיחה את נפילת ברית המועצות; ומבססת בכך את מעמדה כמעצמה עולמית ואת ציר ברלין - טוקיו - רומא. אז מה גרם ליפנים שלא לתקוף את הרוסים? תמונת הבסיס היא נחלת הכלל. המקור: 'ייצור ידע']

רקע

באחת המהפכות המרשימות ביותר בתולדות הצבאות, יפן מצאה את עצמה תוך מעט יותר מרבע מאה (1904-1870), כשהיא שוות ערך בכוחה הצבאי למעצמות האירופאיות המובילות, אף שחסרו לה היקף האוכלוסייה ומשאבי הטבע שהיו לשכנותיה הקרובות: רוסיה וסין (הנסון, 2020, ע' 440).

יפן אף הוכיחה, שבעזרת צבאה המערבי המשובח, היא תוכל לאתגר גם מעצמות גדולות ממנה מבחינה מספרית, ולהביס את רוסיה הצארית בקרב צושימה - קרב ימי שניטש ב-27 וב-28 במאי 1905 והיה אחד הקרבות המכריעים במלחמת רוסיה–יפן. במיצר צושימה שבין קוריאה ליפן נתקל הצי הרוסי בצי הקיסרי היפני המשולב בפיקודו של האדמירל היהאצ'ירו טוגו (ראו תמונה למטה); ובקרב שפרץ הובסו הרוסים ואיבדו את השליטה הימית בזירה (הנסון, 2020, ע' 440).

לא זו בלבד, שהאדמירלים והגנרלים היפנים לבשו מדים והתהדרו בדרגות בנוסח אירופי; אלא שגם ספינותיהם ותותחיהם היו זהים כמעט למקביליהם במערב. יפן ראתה בנשק ובטקטיקה המערביים כלי לשידוד מערכות יסודי וקבוע של הכוחות המזוינים היפנים, שיוביל את המדינה להגמוניה באסיה (הנסון, 2020, ע' 440).

כמדינה בעלת יכולות צבאיות מערביות, השתתפה יפן במלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה מ-1914 ועד 1918, ומילאה תפקיד מרכזי באבטחת נתיבי השיט בדרום האוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי מפני הצי הקיסרי הגרמני. יפן השכילה לנצל זאת מבחינה פוליטית, על מנת להרחיב את אזור ההשפעה שלה בסין, ולהשגת הכרה כמעצמה לאחר המלחמה.

יחד עם זאת, יפן ספגה מעט מהיכולות הצבאיות הרוסיות רק שנתיים לפני כניסתה למלחמה, בקרב חלקין גול, על גבול מנצ'וריה ומונגוליה. קרב זה היה האחרון ב"מלחמת הגבול הסובייטית-יפנית" בשנת 1939, שהייתה סדרת עימותים צבאיים בין יפן לברית המועצות, במשך כארבעה חודשים, שהתנהלה בהפסקות בין 11 במאי 1939 ל-16 בספטמבר 1939. היא הסתיימה בניצחון סובייטי מכריע, לאחר כיתור והשמדה של עיקר הכוח היפני בזירת הקרב. .

[בתמונה: רכב משוריין סובייטי מושמד במהלך קרב חלקין גול. התמונה היא נחלת הכלל]

מה בין החלטה טובה במבחן הזמן; להחלטה נכונה לזמנה?

בספרם: רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים - החלטות בתנאי משבר, עושים פרופ' מיכאל הרסגור ז"ל ואהוד פוקס שימוש בהבדלה המוכרת בתורת קבלת ההחלטות, בין החלטה טובה להחלטה נכונה (הרסגור ופוקס, 2010, עמ' 13-12; ראו תמונה בתחתית המאמר).

• החלטה נכונה היא זו שצריך לנקוט בזמן אמת, לפי המידע שהיה בידי המחליט.
• החלטה טובה נבחנת בדיעבד, במבחן המציאות. מטבע הדברים, יכול אסטרטג לקבל החלטה לא נכונה שתהפוך עם הזמן להחלטה טובה; ולהיפך: החלטה נכונה לזמנה שתהפוך להחלטה גרועה.

אז, אנחנו כבר יודעים שאי תקיפת ברית המועצות הייתה החלטה רעה במבחן הזמן, כיוון שהייתה יכולה לשנות את מהלך המלחמה. אבל, האם היא הייתה, למצער, ההחלטה הנכונה לזמנה?

אילוצים בעת קבלת ההחלטת

• יפן לא יכולה הייתה להסתבך במלחמה ארוכה, כי מלאי הנפט שלה הצטמק והלך בשל הסנקציות האמריקניות. על כן, היא לא יכולה הייתה לאסור מלחמה, עד שתהיה בטוחה שזו מלחמה קצרה.
• ההרתעה הרוסית הייתה עדיין טרייה: התבוסה בקרב חלקין גול הייתה עדיין טרייה במוחם של מקבלי ההחלטות היפנים והרתיעה אותם.
• אם יפן נאלצת להילחם (בשל האמברגו האמריקני) על משאבים, הרי שעיקר המשאבים היו דווקא בדרום ולא ברוסיה.
• העימות הטרי הקודם עם רוסיה כבר הוכיח כי יתרונה היחסי של יפן היה בצי המפותח, החדיש והבלתי מנוצח שלה; ולא בצבא היבשה המפגר יחסית והלא מפותח.

החלטות

בעת תקיפת פרל הארבור, כבר התבוססו הגרמנים במבואות מוסקבה והיה ברור ליפנים שהרוסים ישרדו לפחות את החורף. יתרה מכך, ההערכה היפנית הייתה שסיכוייהם של הרוסים להכיל את המתקפה הגרמנית סבירים. על כן, מלחמה לפני עונת החורף שאין לחזות את תוצאותיה נגד ברית המועצות, תטיל מעמסה קשה ביותר ומיותרת על הכלכלה היפנית. 

לכן, מוטב לה ליפן להמתין עד ששאריות הצבא הרוסי לא תהוונה בעיה; עד שיהיה הצבא האדום מדולדל באופן כה חמור, שמתקפה יפנית תוכל להתנהל בביטחה מוחלטת. שהרי, במקרה של ניצחון גרמני על רוסיה, תשיג יפן את יעדיה הנשאפים כעשור שנה, מבלי שתסבול אבידות כלשהן. יתרה מכך, אם הגרמנים יפסידו בהימור, היא לא תינזק (דיקין וסטורי, 1967, ע' 229; ראו תמונת כריכה למטה).

ולמרות כל האמור לעיל, אם הערכתה של יפן תסתבר כמוטעית והגרמנים יצליחו, אם יחול מפנה בלתי צפוי ויתחוללו מהומות בסיביר, יפן תמיד יכולה לשקול מחדש את החלטתה (ע' 231).

האם הייתה זו החלטה נכונה לזמנה?

לטעמי כן. היפנים צדקו לחלוטין בנוגע להערכת היכולות הגרמיות והרוסיות. פה הם קיבלו את ההחלטה הנכונה לזמנה. 

הכשל שלהם בקבלת ההחלטות נגע להחלטה האחרת, לתקוף חזיתית את ארצות הברית. זו הייתה הגרועה באופציות, שהייתה, גם לא נכונה לזמנה וגם לא טובה במבחן הזמן; אבל בכך נרחיב במאמר אחר.

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [אוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה;
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.

מקורות והעשרה

• מיכאל הרסגור, אהוד פוקס (2010), רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים - החלטות בתנאי משבר, אור יהודה: דביר.
• פנחס יחזקאלי (2019), קבלת החלטות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 31/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פ' דיקין, ג' סטורי (1967), רשת זורגה, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2021), האם הייתה ליפן דרך שלישית בין ארצות הברית לרוסיה?, ייצור ידע, 23/3/21.
• פנחס יחזקאלי (2020), למה תקפה יפן דווקא את ארצות הברית?, ייצור ידע, 13/1/20.