[בתמונה הנזק שנגרם לספינת משא של אודי אנג'ל. מקור התמונה: טוויטר] [תמונת הפיל למטה משמאל: Photo by Aenic from Pexels]
אסטרטגית המקל הגדול במיצרי הורמוז
"דבר ברכות אך אחוז מקל גדול" את המשפט האלמותי הזה הטביע על בימת העולם הנשיא האמריקאי תיאודור רוזוולט (1901-1909).
הנשיא האמריקאי הגדיר את מדיניות החוץ שלו כ"שימוש במודיעין ובהיגיון, לפני ובמהלך כל הפעולות הנדרשות, בשביל למנוע משבר לפני שהוא מתרחש".
כמו שתואר ע"י רוזוולט, ל'דיפלומטית המקל הגדול' היו חמישה מרכיבים:
- יכולת צבאית שתאלץ את הצד שכנגד לשים לב ליכולת הצבאית שלך ולהשקיע משאבים רבים בהתגוננות נגדה והבנתה.
- שהצדק יהיה לצידך ולא תחשב כצד התוקפן.
- אפס הצהרות רהב.
- להכות צבאית רק לאחר שסיימת את ההכנות שלך ולהכות בעוצמה.
- לתת ליריב את היכולת להגיע להסכם מכבד ככל האפשר לאחר תבוסתו בשדה המערכה.
[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]
[התמונה המקורית היא נחלת הכלל]
כחלק מהאסטרטגיה החדשה הניעו האמריקאים מספר תהליכים שנועדו להוריד את הלחץ מהאיראנים ולאותת לטהרן שוושינגטון הפכה למקום ידידותי יותר כלפי ח'מנאי:
- ב 27 לינואר, 7 ימים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד הוקפאה עסקת הנשק עם איחוד האמירויות וערב הסעודית שהייתה חלק מהסכמי אברהם.
- ב 5 לפברואר הוסרו החות'ים - המשמשים כפרוקסי איראני - מרשימת אירגוני הטרור של מחלקת המדינה האמריקאית.
- ב- 10 לפברואר הודיע ממשל ביידן על הפסקת התמיכה בלחימה של ערב הסעודית בתימן. ערב הסעודית נתונה תחת תקיפות בלתי פוסקות (כמעט יומיות) של טילים בליסטים וכטב"מים המשוגרים משטח תימן על ידי החות'ים לעבר יעדים אסטרטגים בשטחה.
האיום הנשקף מתימן והאמל"ח האיראני הזורם למדינה - כמעט באין מפריע בחודשיים האחרונים - מביא לשינוי הערכות ישראלי, שפורסת סוללת פטריוט במרחב אילת בתחילת השבוע:
[לציוץ הטוויטר שלמעלה, ולסרטון המצורף אליו, לחצו כאן]
במקביל להסרת הלחץ האמריקאי על איראן, הגבירה ישראל את הלחץ העקיף שהיא מפעילה על הגרורות האיראניות במרחב. ע"פ מקורות זרים:
- ב- 7 בינואר: תקיפה קרקעית ישראלית לעבר יעדים של המליציות האיראניות וחיזבאללה במרחב הגולן.
- ב- 12 בינואר: תקיפה לעבר יעדים של המליציות האיראניות וכוחות המשטר הסוריה במחוז דיר א-זור.
- ב- 3 לפברואר: תקיפה ישראלית לעבר יעדי חיזבאללה והשמדת משלוח נשק איראני סמוך לשדה התעופה בדמשק.
- ב- 14 לפברואר: תקיפה של מחסן נשק של המילציות האיראניות בדרום דמשק.
- לקראת סוף חודש פברואר ב 25 לחודש הותקפה אוניה בבעלות ישראלית על ידי כוחות משמרות המהפכה באזור מייצרי הורמוז.
- ב- 28 לפברואר תקף חיל האוויר בתגובה יעדים איראנים באזור דמשק.
המתח המתמשך בין ישראל לאיראן הגיע לשיאים חדשים וקלקל לממשל ביידן את התוכניות. ממשל ביידן היה חייב לאותת לאיראנים שהוא מתכוון לעצור את הפעולות הישראליות.
בממשל ביידן - שלא מפספס אף הזדמנות - הוחלט ל עשות שימוש בתקרית הזפת שזיהם את חופי ישראל, שהתפרסמה לקראת אמצע חודש פברואר:
ב 11 למרץ התפרסמה כתבה בוול סטריט ג'ורנל. הכתבה עסקה בתקיפות של וספינות משא איראניות בין השנים 2019 ל- 2021, שבוצעו כביכול על ידי ישראל, שמעולם לא לקחה אחריות פומבית על תקיפות אלו. בהדלפה - שמקורה ככל הנראה בממשל ביידן - התכוונו האמריקאים להעביר מסר חד משמעי לישראל: על הלחץ שאתם מפעילים במרחב להיפסק. אחרת, ההדלפות מכיוון ממשל ביידן תימשכנה.
בישראל הוחלט בתגובה, 'להלבין' את הפעילות הימית כנגד המסחר האיראני: ב- 19 למרץ פרסם הכתב הצבאי, טל לב רם, במעריב כתבה בשם: המב"ם והים. בכתבה כותב לב רם, שסך הפעילות הימית כנגד יעדים איראנים הוא הרבה יותר גדול מזה שפורסם קודם. סביר להניח שלב רם לא פרסם דברים מהרהורי ליבו, אלא קיבל תדריך ממקורותיו; והפרסום בוצע לאחר הליך חשיבה מסודר.
[לכתבה המלאה של טל לב רם במעריב, לחצו כאן]
אבל מה רוצה להשיג ישראל בפרסום הזה?
בהתבסס על תאריך תקיפת האנייה הישראלית במצרי הורמוז; ובהתבסס על כך, שלאורך השנים האחרונות לא התפרסמה אף ידיעה דומה, ניתן להניח שעד לחודש פברואר האחרון, האיראנים לא כ"כ ידעו, איזה כוחות ימיים פוגעים בהם. סביר להניח, שהם לומדים על הפעילות הישראלית מהדלפה מכוונת של ממשל ביידן. התגובה לפעילות הישראלית - תגובה מדודה של עין תחת עין - לא אחרה לבוא.
ההדלפה ושינוי המדיניות של ממשל ביידן מביא את האיראנים להעז יותר; ובתחילת השבוע, האיראנים מעבירים - לראשונה מזה הרבה זמן, בטיסה גלויה של מטוס של משמרות המהפכה EP-FAB - ציוד דו-שימושי היישר לשדה התעופה בבירות:
[לציוץ הטוויטר שלמעלה, לחצו כאן]
לקיחת האחריות הישראלית מכוונת קודם כל כלפי ממשל ביידן וכלפי שותפותיה האזוריות של ישראל למאבק באיראנים. המשמעות היא: אנחנו נמשיך להגן על אינטרסים ישראלים בכל המרחב, עם תמיכת ממשל ביידן או בלעדיו. להצהרה כזאת תהיה משמעות גדולה למדי ביחס של שותפותיה האזוריות של ישראל, הן כלפי ממשל ביידן והן כלפי ישראל.
אבל, אין ארוחות חינם; וללקיחת האחריות הזאת, לסטייה הפומבית מדיפלומטיית המקל הגדול, יש מחיר: על פרסומי היקף הפעילות הישראלית כנגד יעדים איראניים שילמה ישראל בתקיפה נוספת של אונית משא, הפעם בבעלות אודי אנג'ל שהותקפה במפרץ הפרסי.
נדמה כאילו שהאיראנים מאותתים שהם מוכנים להסלים.
[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]
[בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), קליקה, ייצור ידע, 27/11/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), פרדוקס הלכידות, ייצור ידע, 5/3/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), קונפורמיות בקבוצה, ייצור ידע, 5/31/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), נתק, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
