[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
אדם נרדף.
מגיע למדבר.
חם.
השמש יוקדת.
האויבים עלולים להגיע בכל רגע.
נאד המים - ריק.
אוכל - אין.
ריח של מוות באוויר, שואה מתכננים האויבים לנרדף: י וְהֵ֗מָּה לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י יָבֹ֗אוּ בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת הָאָֽרֶץ
בסיטואציה הזו נמצא דויד; והוא מוציא מתחת ידו את אחד מניגוני האמונה המפורסמים ביותר, שזכה ללחן של הרבי מלובביץ' ולאינספור ביצועים: צָמְאָ֬ה לְךָ֨׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י בְּאֶֽרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם ׃ ג כֵּן בַּקֹּ֣דֶשׁ חֲזִיתִ֑יךָ לִרְא֥וֹת עֻזְּךָ֗ וּכְבוֹדֶֽךָ
מעניין השימוש ההפוך במלים - הנפש צמאה והגוף כמה. טבעי יותר, שהגוף צמא והנפש כמהה, אבל כשמדובר בדויד ואלוהים הדברים מתערבבים.