[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Anthony Easton לאתר flickr]
[לאוסף המאמרים על ביוש - שיימינג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.
* * *
במהלך דיון בתביעה אזרחית - שנערך בבית המשפט השלום בירושלים – צפה ועלתה מעורבותו של קצין השיימינג המשטרתי, בהכוונה ובסיוע לתביעות לשון הרע של שוטרים נגד אזרחים שלטענתם, ביצעו עליהם שיימינג ברשתות החברתיות.
התפקיד הזה של קצין שיימינג נוצר במשטרת ישראל כמענה לשיימינג המתגבר נגד שוטרים (מה שמכונה בשפת המערכות המורכבות: "פעולות מאזנות").
ב-29 ביוני 2007 הוצג האייפון הראשון מתוצרת חברת אפל ושינה במהירות מסחררת את העולם. אחד השינויים הללו היה היכולת של אזרחים לתעד תופעות של סטיה ושחיתות משטרתית בזמן אמת; ולהעלותם "למשפט ציבורי".רק שלכל תופעה חיובית יש גם תופעות טפילות הנספחות אליה. אחת מהן הייתה שיימינג לא מוצדק של אזרחים כלפי שוטרים כדי להיחלץ ממצב בעייתי; או כדי לקדם אג'נדות אחרות.
[להרחבה על מהפכת הטלפון החכם ועולם העבודה, לחצו כאן]
[לכתבה המלאה של מאשה אברבוך באתר: 'המקום הכי חם בגהינום', לחצו כאן]
התופעה גורמת למשטרה כארגון ולשוטרים כפרטים נזק רב; וכל מי שחולק עלי, שישאל את עצמו אם היה רוצה להתחלף עם מי מהשוטרים, בהפגנות הרבות שידענו השנה ושעוד נדע בעתיד. קצין משטרה אחד אף התאבד לאחר שעבר שיימינג קשה, מבלי שקיבל כל תמיכה מהמערכת המשטרתית...
כיוון שהשוטרים סובלים מאוד; כיוון שהמשטרה אחרה, כדרכה, לפעול בתחום זה ונוצר וואקום; וכיוון שתופעת תביעות לשון הרע השתרשה במקומותינו בשנים האחרונות; מילאו את אותו וואקום עורכי דין, שהציעו לשוטרים להשיב מלחמה, כשצריך; ולעתים, גם כשלא צריך.
התהליך עובד לפעמים כך: עורך הדין של השוטר שולח לאזרח שביצע שיימינג, מכתב אזהרה לפני תביעת לשון הרע; שבו נדרש האזרח להתנצל בפני השוטר ולשלם פיצוי, בדרך כלל של כמה אלפי שקלים; או שתוגש נגדו תביעת לשון הרע, בסכום גבוה, לבית המשפט:
- אזרחים רבים מחליטים להתנצל ולשלם; אם בגלל שהם נבהלים (לרובנו אין ניסיון עם עורכי הדין ובתי המשפט...) ואם בגלל, שהם מבינים שבכל מקרה, רק עלות עורך הדין שלהם תעלה יותר; ואם יפסידו, הסכום שישלמו יטפס לעשרות רבות של אלפי שקלים.
- אזרחים שעומדים בפני מכתבי איום בתביעה ואינם נבהלים – כאלה, שמנוסים בפרוצדורות משפטיות; או שכיסיהם מלאים והם יכולים להרשות לעצמם ייעוץ משפטי אפקטיבי; ושסבורים שיש להם את היכולת להתגונן – בוחרים לנצל את שעתם בבית המשפט כדי לנסות ולהוכיח את צדקתם.
- השוטר מבחינתו, אינו חייב לתבוע בבית המשפט אחרי שליחת מכתב האיום. הוא יכול לסגת, גם אם האזרח לא נבהל והחליט להשיב מלחמה בבית המשפט. השיטה הזו כונתה בתקשורת "שיטת מצליח"; והיא אכן כזו, ולא רק בסוגיה של תביעות השוטרים.
[התרשים: 'ייצור ידע']
לשם פרופורציה, על פי האתר "המקום הכי חם בגיהינום", הגישו שוטרים דרך עורכי דינם, תביעות דיבה בסך כ-7 מיליון שקל בתקופת הקורונה. כמה השוטרים קיבלו מתוך הסכומים הללו, זה כבר סיפור אחר לגמרי... אבל, אין ספק שנוצרה הרתעה ממשית נגד שימינג כלפי שוטרים!
ואיפה המשטרה בסיפור הזה?
פרופ' אסא כשר, ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל, קובע, בצדק רב, כי המשטרה חייבת לעמוד לימין כל שוטר בעזרה נפשית או משפטית או שתיהן כשהוא תחת התקפת ביוש!
[הכרזה: 'ייצור ידע']
לתוך הוואקום ששרר בתחום הזה,- שבו מחד גיסא, שוטרים דורשים צדק וגיבוי מהמערכת ששלחה אותם לתפקיד הסיזיפי הזה;
- ומאידך גיסא, חלקם מתפתה להגיש מכתבי איום ותביעות לבתי משפט ללא ראיות מספיקות, ונפגע;
לתוך הוואקום הזה נכנס קצין השיימינג, שתפקידו למזער את תופעת השיימינג של שוטרים באינטרנט:
- אחת הדרכים לכך היא, לבחון את מקרי השיימינג השונים; לדלות מהם את המקרים שבהם נעשה באמת עוול מוכח ומתועד לשוטרים, שניתן להצגה בבית המשפט; לעודד את השוטר לפעול, ולספק לו ולעורך דינו תיעוד מתאים להוכחת טענותיו.
- במקביל, הוא יכול להזהיר שוטרים מפעולות פזיזות ללא תיעוד מספק; שעלולות לעלות להם הון עתק בבתי המשפט; כמו גם להציג בפניהם תקדימים דומים, שבהם שילמו שוטרים מחיר גבוה על שיקול דעת פזיז ושגוי.
כל עוד קצין השיימינג פועל כך, הוא פועל נכון, מבחינה מקצועית ואתית כאחד. לחילופין, אם הוא מבצע חריגות אתיות ומקצועיות ומסייע לשוטרים שפעלו באופן שגוי לתבוע, הוא חוטא לתפקידו ולאתיקה המשטרתית.
האם נכון שקצין השיימינג יכווין שוטרים בתביעות אזרחיות? חד משמעית כן.
מעבר לכך, שתפקיד קצין השיימינג להציע לשוטרים שנפגעו לתבוע; ולהעמיד לרשותם כלים ראייתיים; זו גם חובתו. מי שמונע מהשוטרים להתאגד בתוקף חוק – קרי, משטרת ישראל ומדינת ישראל – הופך את עצמו לוועד השוטרים שלהם.
אבל מעבר לאמירות הכלליות, כל מקרה לגופו; וסהדי במרומים, כדרכו, מצוי בפרטים הקטנים של כל תיק ותיק. כל פרשה עומדת בפני עצמה; ויש צודקים יותר ויש פחות. אבל עתה לפחות נוצר איזון; ואין ארוחות חינם:
- יתכבד השוטר ויתמקצע ויפעל נכון כדי למזער סיכונים מקצועיים; אם לא מרצון להיות איש מקצוע טוב; אזי לפחות מחשש להסתבך ויחטוף שיימינג;
- ויתכבד האזרח – לפני ביצוע השיימינג – לשקול היטב טוב אם באמת צדק; ואם יש תיעוד מספיק, המוכיח את צדקתו.
לשיחה המוקלטת:
[לאוסף המאמרים על ביוש - שיימינג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]
Pingback: הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע