פיל בחנות חרסינה: המשחק הגדול במרחבי פיקוד איראן – קצת היסטוריה

[בתמונה: בתמונה - אוניית חיל הים האמריקאי ה USS John Paul מפטרלת עם סירת משמר סעודי במפרץ הפרסי לפני יומיים. המקור: טוויטר]

'המשחק הגדול' הוא שם לתקופה בת 100 שנה בערך, בין 1813 ל 1907, שבה מתקיימת תחרות אסטרטגית בשטחי מרכז אסיה בין האימפריה הבריטית והאימפריה הרוסית.

בתחילת המאה ה- 19, מרבית השטח באזור מרכז אסיה לא נמצא בשליטת אף אחת מהמעצמות. הערים הגדולות במרחב מבוכרה ועד לטשקנט היו בלתי מוכרות לזרים.

ההתפשטות של האימפריה הרוסית דרומה לעבר מה שהיום הוא המרחב המשתרע בין אפגניסטן לאוזבקיסטן (ראו המפה למטה), החלה לאיים על האינטרסים הבריטיים ועל הדומיננטית הבריטית בתת היבשת ההודית.

שתי המעצמות נכנסו למסלול התנגשות שהתבטא בתחרות על אזורי מרכז אסיה; וכלל לא מעט הסכמי סחר; מהלכים דיפלומטיים-אמפראיילים להרחבת השפעתן; ולא מעט פרשיות ריגול שפרנסו לא מעט ספרים וסרטים.

בשנת 2001 פלשו האמריקאים בעקבות תקיפת מגדלי התאומים ב- 09/11 לאפגניסטן; ובשנת 2003 לעיראק. ההתבססות האמריקאית בבוץ האפגני-עיראקי; מספרי ההרוגים והנפגעים ההולכים וגדלים מיום ליום; התעצמות תהליכי העברת הכוח מצפון האטלנטי לצפון הפסיפי; השינוי המבני בתעשיית הנפט האמריקאי; והחוב החיצוני, ההולך וגדל של ארה"ב, חייבו את האמריקאים לשנות את ההערכות שלהם באזור; וכך, נוצר וואקום שאליו נכנסו מעצמות אחרות.

[בתמונה: ההתפשטות של האימפריה הרוסית דרומה לעבר מה שהיום הוא המרחב המשתרע בין אפגניסטן לאוזבקיסטן (ראו המפה למטה), החלה לאיים על האינטרסים הבריטיים ועל הדומיננטית הבריטית בתת היבשת ההודית... המפה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Afrogindahood קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

לקראת סוף 2013 הכריזה סין על תוכנית דרך המשי החדשה: התוכנית היא למעשה אסטרטגיית יחסי חוץ, שנועדה להגביר את השפעתה של סין במרחב אירו-אסיה על ידי יצירת קשרים ושיתופי פעולה בין המדינות במרחב בגיבוי כלכלי של סין; שהודיעה ב-2014, על הקרמה של קרן בת 40 מיליארד דולר לקידום המיזם.

אחד ההסכמים הראשונים עליו חתמו הסינים הוא הסכם אסטרטגי ל- 25 שנה עם פקיסטן. ההסכם שנחתם ב- 2015 הבטיח השקעות סיניות רחבות היקף בפקיסטן. בשדרוג נמל גודהאר למשל השקיעו הסינים, בין 2015 ל- 2017, סכום של מיליארד דולר. בתמורה, השליטה בנמל הנמצא בפתח המפרץ הפרסי הועברה לסינים ל- 25 שנה הבאות.

פקיסטן - בגלל הקשרים שלה עם ערב הסעודית - היא אחד השערים החשובים לעולם הסוני.

[למאמרו של אלעד רזניק: 'ציר סין-פקיסטן – מוקד עוצמה חדש באירואסיה', לחצו כאן]

ולדימיר פוטין - שמאוים מהמיזם הסיני (למרות שהוא לוקח בו חלק, סין ורוסיה הן frenemies) - מנצל את ההזדמנויות המגיעות לפתחו עם מלחמת האזרחים הסורית; נענה לבקשת האיראנים ומרחיב את אחיזתו בשטחי סוריה; חותם על הסכמים עם מצרים; ולמעשה, מבטיח שללא הסכמה שלו, לא יעבור מ"ק של גז סיני בצנרת המתוכננת לאירופה.

המשך יבוא...

[למאמרו של אלעד רזניק: 'האינטרס האסטרטגי הרוסי במזרח התיכון', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *