[מקור התמונה: צילום: מארק ניל מן Pexels]
[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם אוסף שישי של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה ומדינאות.
תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...
* * *
כרזות ראשונה, בראש הדף, עד רביעית: על שקרים, לעצמנו ולאחרים...
שקר (lie) מוגדר כ"אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת - ונאמרים על ידי אדם שרצונו להסתיר את האמת. האדם המשקר מציג את ההצהרה, האמירה או המשפט כאמיתיים וכך מנסה לגרום לאחרים להאמין לאותו דבר" (ויקיפדיה: שקר).
למרות שכולנו משקרים כל העת, לעצמנו ולאחרים, שקרנים נחשבים כאנשים לא נאמנים וישרים בחברה. על פי החוק, מתן עדות שקר היא עבירה פלילית. על פי התורה יש איסור על עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר") ואיסור כללי על שקר ("מדבר שקר תרחק") שלדעת חלק ממוני המצוות היא חלק מתרי"ג מצוות.
אבל האמת והשקר משחקים בחיינו בערבוביה, ויוצרים שלימות של ניגודים; ואין ביניהם גבולות של טוב ורע ברורים: אתה יכול לומר אמת ולעשות רע; לומר שקר ולעשות טוב וכדומה...
המאמר הרלוונטי באתר: שקרים באתר ייצור ידע.
כרזה שנייה באותו עניין: כשמנגנון ההצדקה העצמית עוזר לשקר...
אבל, יש הבדל בין מצב בו אנחנו משקרים לאחרים ומודעים לכך שאנחנו עושים זאת; לבין מנגנון "ההצדקה העצמית" בו האדם משקר לעצמו, כדי להתגבר על הצורך להתמודד עם רגשות אשם או דיסוננס בו הוא חש:
- במקרה הראשון, האדם יודע להבחין בין רע וטוב.
- בשני הוא משכנע את עצמו שיש הצדקה למעשה שאינו ראוי: "לא היתה לי אפשרות אחרת"; "עשיתי את מה שטוב למדינה"; "הגיע לנבלות האלו לחטוף".
משפט קולע בהקשר למצב השני הוא אמרתו של הפוליטיקאי הבריטי, הלורד מולסון: "אני אהפוך כל אבל כדי לאמת את הדעה שאליה כבר הגעתי!"
המאמר הרלוונטי באתר: עמר דנק: הצדקה עצמית מול שקרים ותירוצים.
הכרזה השלישית היא ממש באותו הקשר...
... על כן, כשמשתילים דיס אינפורמציה, החוכמה היא לגרום לאחרים לחזור עליה שוב ושוב...
[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
והכרזה הרביעית נותנת לנו חיזוק לכך מהמקורות...
מסביר ד"ר אבי הראל: "בעוד שהמקורות חד משמעיים ביחס לאמירת אמת במשפט, הם גמישים יותר בסוגיה זו, בקשר שבין אדם לחברו..."
[הכרזה: 'ייצור ידע']
כרזה חמישית: מתי האמריקנים ילמדו...
מאז המאה ה-7, המזרח התיכון הוא מוקד של מלחמות וטרור, אזוריים וגלובליים. האזור מתסכל מדינאים אמריקאים - הפועלים לקידום דו-קיום בשלום, זכויות אדם, דמוקרטיה וחוק בינלאומי...
אך הפלא ופלא, יוזמותיהם גורמות, במקרים רבים, להחרפת זעזועים מדיניים וחברתיים, טרור, מלחמות, והפרה גסה יותר של זכויות אדם.
המאמר הרלוונטי באתר: יורם אטינגר: קבלת פנים מזרח תיכונית לנשיא ביידן.
כרזה שישית: משה דיין מסביר לנו על תפקיד המזל - אי הוודאות בחיינו...
כשהיה משה דיין רמטכ"ל, הרצה פעם בפני תלמידי הקורס לפיקוד ומטה (פו"ם) על אחד ממבצעיו הצבאיים. "ומה עם המזל?" שאל אותו אחד התלמידים. "המזל?" השיב דיין, "הוא תמיד חלק בלתי נפרד מהתכנון שלי....". התרבות המערבית, של אחרי המהפכה התעשייתית, מקנה אשליה של שליטה ושל הסתמכות על השכל הישר. משמע, הכל עניין של תכנון נכון; אם רק נשכיל לתכנן, נשיג את כל רצוננו; ואם נכשלנו, ודאי מדובר בכשל המחייב הקמת ועדת חקירה... האמנם? יש מרכיב אחד, שתמיד יהיה דומיננטי יותר מהמתכנן, בסוגיות הללו: ברוכים הבאים לממלכת אי הוודאות; (Uncertainty) או בשמו האחר, שקשה לנו יותר לעיכול: המזל. רבים מאיתנו - האמונים על פרדיגמת החשיבה המערבית, שמרוממת את השכל והתכנון המדוקדקים, מתקשים לסבול את נוכחותו של המזל בתכנונים שלנו.המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: תכנון – ממלכת אי הודאות…
[הצילום המקורי: לע"ם. שם הצלם אינו מופיע]
כרזה שביעית: האלוף גרשון הכהן על ההבדלים שבין מדינה שוחררת קוממיות למדינה "שכיף לחיות בה"
כותב האלוף גרשון הכהן: "מדינה שוחרת קוממיות אינה יכולה להסתפק בלהיות "מדינה שכיף לחיות בה". למול איומי סחיטה מדינה עשירה יכולה לשלם דמי חסות, היא אולי תצליח לחיות בכיף, אך ללא כבוד."
המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: הציפיה לגאולת ישראל.
[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']
כרזה שמינית: רק הרעיון הציוני מביא בכנפיו בשורת גאולה לאומית!
כותב האלוף גרשון הכהן: בארבע דרכים שונות ביקשו יהודים בעת החדשה מענה למצוקתם:
- עם האמנציפציה במרכז אירופה ייחלו לבשורה מתוך מעמדם החדש, כאזרחים שווי זכויות במדינות מושבם.
- במזרח אירופה יהודים לא מעטים נסחפו בבשורת המהפכה הקומוניסטית.
- בהגירה לאמריקה ביקשו יהודים ישועה במיצוי בשורת החירות והשגשוג הכלכלי בעולם החדש.
בשלוש דרכים אלה, לא הוצע ליהודים יותר מישועה פרטית. רק הרעיון הציוני הביא בכנפיו בשורת גאולה לאומית.
המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: הציפיה לגאולת ישראל.
[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']
כרזה תשיעית: האלוף גרשון הכהן על ההבדל שבין מנהיג לנהג קטר...
הכהן טוען שלשם נסיעה על מסיעה סלולה שהדרך בה ברורה מראש לא צריך מנהיג. מבחנו של מנהיג מתחיל במוכנותו לפעול במרחבי המדרון החלקלק, תוך עקיפת החוקים והנהלים קיימים, ובהובלה למקום אחר ולדרך חדשה... "במקום בו הכל ניתן לבירור על בסיס קריטריונים מוכרים ומקובלים; אין צורך, לא במנהיג לא בשופט, לא ברב ולא בריבון."
המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: מכת בכורות – מתי מקדשת המטרה את האמצעים?
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']
כרזה עשירית: מה קורה כשהענק האמריקני מתעורר?
"ארה"ב משולה לדוד הרתחה ענקי. מרגע שרותחים בו המים, אין גבול לכוח שהוא יכול לייצר".
הדברים הללו נאמרו על ידי סר אדוארד גריי, שר החוץ הבריטי במלחמת העולם הראשונה; שידע על מה הוא מדבר; שהרי הייתה זו ארצות הברית שהגיבה באיחור רב; אבל, הכריעה את המלחמה. הדברים מצוטטים בספרו של טולנד (ראו למטה), על רקע תקיפת הפתע של הצי היפני, את הצי האוקיאנוס השקט האמריקני, בבסיס הבית שלו בנמל הפנינים - פרל הארבור, ב- בבוקר יום ראשון, ה- 7 בדצמבר 1941, שסחפה את ארה"ב למלחמת העולם השנייה.
המקור: טולנד ג' (1985), השמש העולה, שקיעתה ונפילתה של האימפריה היפנית, תל אביב: מערכות.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי jblevine2004 לאתר flickr]