תקציר: תנועות מהפכניות - כמו הנציונאל סוציאליזם - היו מעצם טיבן קשובות לתיאוריות מהפכניות אחרות בתחומים שונים, ומצאו עניין רב בפיתוחים הראשוניים של תורות המורכבות, אם כי כדרכם של הנאצים, הם לקחו רעיונות פילוסופיים עמוקים, ועשו בהם שימוש שטחי - ושגוי - לצורכי הבניית האידאולוגיה שלהם, בלי ניסיון אמיתי להבין אותם לעומק. אם תרצו, הליניאריות של המורכבות…

[בתמונה למעלה: אדולף היטלר. הקפדה בתמונות על הויזואליזציה של העוצמה. התמונה היא נחלת הכלל]

עודכן ב- 6 באוקטובר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה.

שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו עידן של משבר עצום ושינוי רבתי, ותקופות כאלה מולידות רעיונות מהפכניים, כאלה צמחו בתחום תורת המדינה, וגם בתחום תורות המורכבות [להרחבה על 'מורכבות', לחצו כאן].  

האם היה קשר ביניהם? האם הפשיזם והנציונל סוציאליזם, לצורך העניין, הושפעו מתורת המערכות המורכבות?

קשר כזה אכן ניתן לזיהוי. תנועות מהפכניות אלה היו מעצם טיבן קשובות לתיאוריות מהפכניות בתחומים שונים, ומצאו עניין רב בפיתוחים הראשוניים של תורות המורכבות [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן].

אם כי כדרכם של הנאצים, הם לקחו רעיונות פילוסופיים עמוקים, ועשו בהם שימוש שטחי לצורכי הבניית האידאולוגיה שלהם, בלי ניסיון אימתי להבין אותו לעומק.

עובדה נכונה על חוסר שוויון במערכת מורכבת; ומסקנה שגויה על גזע אדונים

בסוגיה זו כמו באחרות, ניכרת הבנה של העיקרון הבסיסי של מערכת מורכבת שאיננה שוויונית מעצם טבעה. אולם כדרך הנאצים, המסקנה מרחיקת לכת ובעייתית מאוד. 

כותב אדולף היטלר בספרו: 'מלחמתי' - 'מיין קאמפף':

"פילוסופיית העם אינה מאמינה בשום פנים בשוויון הגזעים, אך יחד עם ההבדלים, היא מכירה בערכם הגבוה או הנמוך יותר, ומרגישה עצמה מחויבת לעשות למען ניצחון הטובים והחזקים יותר, ודורשת כניעת החלש והנחות בהתאם לרצון הניצחי, השליט בתבל. באופן כזה היא משרתת את הרעיון האריסטוקרטי של הטבע, ומאמינה בתוקפו של חוק זה, עד לפרט האנושי האחרון...

"מדינת העם צריכה להעמיד את הגזע במרכז חייה. עליה לדאוג שיהיה טהור... אי ההצלחה לשמור על הגזע טהור, גזלה מאיתנו את השלטון העולמי" (שיירר, 1976, חלק א', ע' 73).

ושוב מסיק היטלר מסקנה שגויה מהעיקרון הנכון הזה (הליניאריות של המורכבות): שגזע האדונים - שהגיע לפסגת סולם העוצמה - יצליח לשלוט לעד באחרים בתוקף סגולותיו הייחודיות ("רייך אלף השנים"... סוג של 'עם בחירה' בתרגום למציאות היהודית), אם רק יצליח לשמור את מחנהו טהור...

זאת בהתעלם מהעובדה ההיסטורית שמערכת מורכבת נוטה למהפכי עוצמה כל העת, מהפך קשה וצורב, שאותו חוו הנאצים על בשרם 12 שנים בלבד מרגע עלייתם לשלטון.

עובדה נכון על העוצמה ומאבק עוצמה שמניעים מערכות; ומסקנה שגויה על מאבק עוצמה טוטאלי

העיקרון הבסיסי - שקודש ממש ע"י האידאולוגיה הנאצית - היה הבנת הקונספט של העוצמה ככוח שמניע מערכות, וההבנה שמערכות נתונות למאבק עוצמה דינאמי, בלתי פוסק, וכי בעולם כזה אין מקום לחלשים.
כיוון שכך, מתחייבת השגת עוצמה מחד גיסא; והקרסת כל אפשרות של גורם אחר לצבור עוצמה כזו, מאידך גיסא.

עד פה הכל נכון. אבל מכך הסיקו הנאצים את המסקנה השגויה שאם יאמצו מאבק עוצמה טוטאלי, יצליחו למנוע את מהפכי העוצמה שמאפיינים מערכת מורכבת, ויבנו "רייך של 1000 שנים". בכך, רק הביאו למצב גרוע יותר מנקודת הפתיחה, והביאו את סופם.

כותב אדולף היטלר בספרו 'מלחמתי' -'מיין קמפף:

"המין האנושי נעשה גדול במאבק נצחי, ורק בשלום נצחי יגווע... הטבע... מעלה יצורים חיים על כדור הארץ הזה, ומסתכל במשחק החופשי של הכוחות. אחרי כן, נותן הטבע את זכות האדונים לילדו החביב, לחזק באומץ לב ובחריצות... החזק יותר צריך לשלוט, ולא להיטרף עם החלש, וכך להפקיר גדלותו. רק מי שנולד חלשלוש עלול לראות בכך אכזריות... אלה הרוצים לחיות, הניחו להם להילחם; ואלה שאינם רוצים לחיות בעולם זה של מאבק נצחי, אינם ראויים לחיות. אפילו קשה הדבר, הרי ככה הוא!" (שיירר, 1976, חלק א', ע' 71).

ראוי לסייג ולציין שניתן לראות השפעה של תורות המורכבות על גרמניה, הרבה לפני התגבשות האידיאולוגיה הנאצית - עוד בכתבי אבי תורת הלחימה המודרנית, הפרוסי קרל פיליפ גוטפריד פון קלאוזביץ (von Clausewitz), בחצי הראשון של המאה ה- 19; כך שבתחום זה 'הרכבת הנאצית' נעה על גבי מסילה קיימת...

שורשי ההטמעה של רעיון מאבק העוצמה בהגותו של קלאוזביץ

ע"פ פון קלאוזביץ, כל האמצעים (מדיניות, מלחמה) מוכוונים להשגת המטרה הכוללת; וכל האמצעים כשרים להשגתה, כולל טרור מכוון נגד אוכלוסייה אזרחית, כדי "להעמידו במצב בו המשכת המלחמה תהיה קשה יותר מן הכניעה".

התיאוריה הזו יושמה, הלכה למעשה, במלחמת פרוסיה צרפת ב- 1870, כמו גם באירופה המערבית באוגוסט 1914, במהלך הפתיחה הגדול של מלחמת העולם הראשונה; וכמובן, בזוועות שביצעו הגרמנים במלחמת העולם השנייה. 

כדברי ההיסטוריונית האמריקנית המפורסמת, ברברה טוכמן, "לפתע פתאום, הכיר העולם בנוכחות המפלצת שבדמות הגרמני!"... (טוכמן, 1996, ע' 286; ראו את צמונת הכריכה של הספר משמאל).

זוהי כמובן ליניאריות של מאבק העוצמה. הוא דינאמי ומתמשך אך איננו טוטאלי. יש פה והתעלמות מגורמים בסיסים בתורת המערכות המורכבות, כמו תופעת הפעולות המאזנות במערכת מורכבת ונטייתה למהפכי עוצמה.

טוכמן עצמה ציינה כי עוד ב- 1970 יכולים היו הגרמנים להיווכח שלטרור יש גם אפקט הפוך של הגברת האיבה והארכת המלחמה; אבל, "הגרמנים נשארו בדבקותם הגמורה עניין"! (טוכמן, 1996, ע' 286).

תפיסת מאבק העוצמה הטוטאלי באה לידי ביטוי גם בתנאים שכפו הגרמנים על הרוסים המובסים במלחמת העולם הראשונה, בחוזה ברסט-ליטובסק ב- 3 במרץ 1918, שתוארו ע"י ההיסטוריון הבריטי וילאר בנט, כ"השפלה שאין לה תקדים או דוגמה בהיסטוריה המודרנית":

ההסכם שלל מרוסיה שטח - שגודלו כמעט כשטח אוסטריה, הונגריה ותורכיה גם יחד, על 56 מיליון תושביו (32% מכלל אוכלוסייתה); שליש ממסילות הברזל שלה; 73% מעפרות הברזל; 89% מכל תוצרת הפחם); ויותר מ- 5000 בתי חרושת ומפעלים תעשייתיים. בנוסף, אולצה רוסיה לשלם פיצויים בשיעור של ששה מיליארד מארק גרמני... (שיירר, 1976, חלק א', ע' 48).

בדרך זו קיבלו הגרמנים גם את הסכם וורסאי שסיים את מלחמת העולם הראשונה, שפורסם בברלין ב- 7 במאי 1919. ההסכם הוקע בגרמניה "כבלתי ניתן להגשמה וכבלתי נסבל"; ו'משק כנפי הפרפר', שהצמיח את השואה ומלחמת העולם השנייה.

בעל העוצמה לוקח הכל...

התפיסה הזו מושרשת עמוק בספרו של היטלר, 'מלחמתי' - 'מיין קאמף' (ראו תמונת כריכה משמאל), המכיל את הדרכים שבהם תוכל המדינה הגרמנית להפוך ל"אדון כל הארץ", כפי שניסח זאת בדף האחרון של ספרו. המנצח לוקח לעצמו גם את מרחב המחייה שלו (לבנסראום) על חשבון עמים אחרים: "רק מרחב מספיק כל צרכו על האדמה הזאת, מבטיח לאומה חופש קיום"... ועוד הוא כותב בהקשר זה: כל מי שהבין את המנוננו הלאומי הגדול 'גרמניה לנצח' - 'דוייטשלנד איבר אלאס', שפירושו שאין שום דבר בעולם העולה על גרמניה זו, ועל הארץ והעם הזה" (שיירר, 1976, חלק א', עמ' 70-68).

תפיסת הגרמנים של מאבק העוצמה הטוטאלי התבטאה, לא רק במעשיהם כלפי אחרים; אלא בדמוניזציה שעשו לאויביהם

• ע"פ תפיסת מאבק העוצמה הטוטאלי, הצרפתים - אויביה המושבעים של גרמניה - הם "האויב עד מוות וללא תקנה של העם הגרמני". על כן, יש לעשות "חשבון סופי פעיל עם צרפת... לקיים מאבק אחרון ומכריע... (שיירר, 1976, חלק א', ע' 68).
• כניסת רוסיה למלחמת העולם הראשונה לוותה בזעקות האוכלוסייה הגרמנית בפרוסיה המזרחית "הקוזאקים באים" ("Kosaken kommen")', שאילצה את המטה הכללי הגרמני לשנות את תוכנית התקיפה במערב ולהעביר תגבורת למזרח, שלא רק שלא הייתה נחוצה, היא אף הגיעה באיחור; אבל, גרמה להחלשת 'כנף התקיפה הימנית' ובסופו של דבר, לכישלון גרמניה במלחמה... (טוכמן, 1996, ע' 198).

הבנת האפקט המרסן והמחליש של המוסר על היכולת לצבור עוצמה

פועל יוצא מכך, שעוצמה מניעה מערכות, היא ההבנה, שהמוסר איננו רלוונטי במערכת הבין לאומית, כיוון שהוא מהווה נטל על יכולת צבירת העוצמה. ככל שאתה מתנהג במוסריות רבה יותר, יכולתך להפעיל עוצמה מצטמצמת! 

הגישה הזו מתמצית באמירתו של אדולף היטלר, שמהמנצח לא דורשים הסברים... (ראו כרזה למטה).

גם התובנה הזו יושמה בצורה הקיצונית ביותר שלה: אם המוסר מחליש את היכולת לצבור עוצמה, ואם הניצחון הוא חזות הכל, אזי נכון לוותר על המוסר לחלוטין! מכאן, שכל הדרכים ראויות על מנת למקסם עוצמה לכן גם אופיינה עלייתם של הנאצים למוקדי הכוח המדינתיים והעולמיים בשימוש רב בעוצמה מדומה, עורמה ותחבולה, תוך התעלמות מוחלטת מסוגיות מוסריות:

• באופן שבו אדולף היטלר ביסס את עוצמתו בתוך התנועה הנאצית;
• באופן שבו התנועה הנאצית חתרה לשליטה מוחלטת ברייך השלישי;
• בתפיסה של שני עמים הנאבקים על הדומיננטיות בעולם: האומה הגרמנית, מול "היהדות הבינלאומית" השולטת על מוקדי הכוח וקבלת ההחלטות...
• בהבנה שהסכמים בינלאומיים הינם רק צילום של מאזן עוצמה זמני; והם ממילא מאבדים את תוקפם כשממאזן העוצמה משתנה. לכן, ניתן להפר אותם, כשנוח.
• באופן שבו המדינה הגרמנית הפעילה את עוצמתה בזירה הבינלאומית.

האם הסוגייה הזו הובנה נכון על ידי הנציונאל סוציאליסטים? לצערנו כן: ראו הרחבה על מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים.

הבנת ההבדל בין 'עוצמה בפועל לעוצמה נתפסת

הנאצים הבינו היטב את השגיאה השכיחה, של השפיטת עוצמתו של גורם ע"פ מאזן כוחות 'אוביקטיבי'. אנו נמדדים על ידי אחרים לא על פי ספירת מלאי 'אובייקטיבית' של הגורמים המקנים לנו עוצמה, אלא על פי ההתרשמות הסובייקטיבית של סביבתנו, כמה עוצמה יש לנו... הכל בעצם, בעיני המתבונן! 

על כן, מפרידה תורת המערכות המורכבות בין העוצמה בפועל לעוצמה הנתפסת, ומדגישה כי במאבק העוצמה, שמתקיים כל העת במערכת מורכבת - שדרכו היא מתפתחת ומתאימה את עצמה למציאות משתנה - מה שקובע הוא העוצמה הנתפסת, הסובייקטיבית, ולא העוצמה האובייקטיבית. 

עד היטלר, נטו גורמים שונים, קל וחומר מדינות, להצניע את עוצמתם. היטלר נקט בשיטה הפוכה של הגזמה וניפוח העוצמה, הרבה מעבר לזו האובייקטיבית. זוהי סיבה מרכזית להצלחה המסחררת של הנציונל סוציאליזם בין השנים 1939-1933, הן בתוך גרמניה והן ביחסי החוץ שלה.

כל ההתנהגות הפומבית של אדולף היטלר, העצרות ההמוניות, התמונות והסרטים היו למשל כלי במאמץ מקיף ורב ממדים לייצר עוצמה נתפסת, רבת ממדים, אצל הצופים והמשתתפים כאחד (ראו למשל את התמונה שבתחילת המאמר, וגם את זו שלמטה:

ניצול הזדמנויות, עורמה ותחבולה ונטילת סיכונים מחושבים

 

[בתמונה: העצרות של המפלגה הנציונל סוציאליסטית בנירנברג - מצג של עוצמה מוחצנת עבור המשתתפים והצופים כאחד. התמונה היא נחלת הכלל]

מאבק העוצמה כולל את הצורך, למנוע את התעצמותם של אחרים...

זו הסיבה, למשל, שאדולף היטלר נמנע ככל יכולתו לתת למפלגות פשיסטיות שקמו במדינות הכבושות שליטה על מוקדי הכוח, והשתדל לגמד אותן ככל האפשר פן יצברו כוח.

ההיסטוריון האמריקני, רוברט א' פקסטון כתב בספרו: האנטומיה של הפשיזם (The Anatomy of Fascism; ראו כריכת הספר משמאל) כי "התפקיד העיקרי שהועיד היטלר לפשיסטים שצמחו במדינות הכבושות, היה לגייס מתנדבים מקומיים לקפוא ולמות בחזית הרוסית..." (פקסטון, 2006, ע' 179). הוא עשה כן גם במדינות הלוויין שנותרו עצמאיות.

אדולף היטלר נצמד לתיאורית מאבק העוצמה הטוטאלי - השגויה - עד הסוף:

בשלהי מלחמת העולם השנייה, כשבעלות הברית סגרו על ברלין, הוציא אדולף היטלר ב-19 במרץ 1945, את 'פקודת האדמה החרוכה', שבה הורה על השמדת תשתיות גרמניות כדי למנוע את השימוש בהן על ידי כוחות בעלות הברית כשהן חודרות לעומק גרמניה [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן].

צו זה נקרא באופן רשמי "צו הריסות בשטח הרייך" (Befehl betreffend Zerstörungsmaßnahmen im Reichsgebiet) ולאחר מכן נודע כ"צו נירון", על שם הקיסר הרומי נירון, אשר כביכול יזם והוציא לפועל את השריפה הגדולה של רומא בשנת 64 לספירה.

היטלר סבר כי העם הגרמני הפסיד במבחן העליון שלו; ועל כן, בעולם שבו שולטים רק החזקים, אינו ראוי יותר לקיום.

הפקודה סוכלה על ידי שר החימוש והייצור המלחמתי, אלברט שפר, שרצה לשמר כמה שיותר מתשתית המדינה, לצורך שיקום גרמניה לאחר תבוסתה הקרבה.

הבנת האפקט המנוון של האנטרופיה על מערכת מורכבת

אנטרופיה (Entropy) הוא מושג הנמצא בשימוש בדיסציפלינות שונות, כמו: פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, תרמודינאמיקה (עיקר פרסומו בחוק השני של התרמודינאמיקה), ומכל אלה, הועבר לתורת הניהול. אין אחידות בשימוש במושג זה, עובדה היוצרת, לעתים, בעיה של חוסר הבנה וחוסר הסכמה, על השימושים השונים בו בין אנשי הדיסציפלינות השונות.

במשמעותה המקורית, אנטרופיה היא התפרקות. היא מבטאת את נטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ואת נטייתן של מערכות מורכבות להיפגם. זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, עמ' 27, 16-12).

המנהיגים הפשיסטים והנאצים הבינו זאת היטב, וחששו מאוד מהתנוונות מפלגותיהם והרוח שהן מייצגות, ויצירת רפיון בשורות חבריהם. כדי למנוע ניוון עמלו כל העת בשני כיוונים משלימים (פקסטון, 2006, ע' 263-230; ראו תמונה משמאל):

• סילוק גורמים מנוונים;
• יצירת תנופה מתמשכת של "מהפכה מתמדת". הצורך הזה יצר התמכרות להסלמה גוברת והולכת של אתגרים נועזים יותר ויותר.

הצורך האובססיבי הזה ב"שימור התנופה" ויצירת דחפים נוספים להקצנה הוא שהביא לבסוף על פי ההיסטוריון רוברט א' פקסטון להרס עצמי: "נראה כי סוגי הפשיזם שאנו מכירים נידונו מראש להרוס את עצמם בדהרתם הפרועה ואחוזת הטירוף להשים את "היחס המיוחד עם ההיסטוריה" שהבטיחו לעמיהם...

על מי התבססו הנאצים בגיבוש ההבנות הללו?

לצורך ביסוס ההבנות הללו, עשו הנאצים שימוש בכתביהם של הוגי דעות, גרמנים ואיטלקים, כמו:

פרידריך וילהלם ניטשה (1900-1844)

הגרמני, פרידריך וילהלם ניטשה (Nietzsche; 1900-1844) סיפק להם תובנות, מבולבלות משהו, על חשיבות העוצמה ככוח מניע:

ניטשה טען כי קיימות שתי מערכות שונות של מוסר: מוסר אדונים ומוסר עבדים:

• מוסר האדונים הוא מוסר של עוצמה.
• מוסר העבדים מתחיל מחולשה ומפחד.

מכיוון שיש יותר עבדים מאדונים, המוסר השולט בחברה על פי ניטשה הוא מוסר עבדים. על כן, רצונם של "האדונים" לעוצמה יוביל למרד במוסר הנוכחי ויצירת מוסר חדש ושונה.

וילפרדו פארטו (1923-1848)

מהכלכלן האיטלקי, וילפרדו פארטו (Pareto) (1923-1848) גייסו הנאצים לצורכיהם את עקרון פארטו שלו, הידוע גם בשם כלל 80-20.

כלל זה גורס כי בתופעות רבות, 80% מהפעילות מקורם ב-20% מהגורמים הפעילים.

הכלל מאפשר הבחנה בין הגורמים העיקריים (המהווים 20% מכלל הגורמים) לגורמים הטפלים (יתר 80% מהגורמים). כך למשל, ציין פארטו, כ-80% מהעושר באיטליה נמצאים בבעלות כ-20% מהאוכלוסייה.

משם הוא פיתח את התיאוריות על חשיבותן של האליטות להתפתחותם של עמים. משמע, האליטות מרכזות בידן את עוצמתו של עם. על כן, הכחדת האליטות הללו הן הדרך המהירה לשעבודו ולנטילת חיותו.

אוסוואלד שפנגלר (1936-1880)

הוגה הדעות הגרמני, אוסוואלד שפנגלר (Oswald Spengler) ראה בדמוגרפיה את המפתח לצבירת עוצמה או לחלופין, לנטילת העוצמה של אומה.

הוא הטיף לשנות את מאזן העוצמה בגרמניה, להרוס את רפובליקת ויימר (הדמוקרטיה הגרמנית שנוסדה על חורבות האימפריה כחלק מתנאי מלחמת העולם הראשונה), ולהחליפה בשלטון אריסטוקרטי צבאי-תעשייתי, בדרך של פעילות מהפכנית אלימה (עוד על שפנגל ראו בתת הפרק הבא).

הניסיון להבטיח את העוצמה הגרמנית לדורות

השפעה עצומה עשה על הנאצים, בתחום זה, ספרו של שפנגלר (ראה למעלה), "שקיעת המערב" (בגרמנית: "Der Untergang des Abendlandes"), שיצא בשני כרכים, ב-1918 וב-1922 (ראו כריכה משמאל). בניגוד לדעה המקובלת בזמנו, לפיה כל תרבות מקיימת תהליך רציף של התפתחות במגמה של שיפור, בכל תחומי החיים האישיים והחברתיים, העלה שפנגלר את הרעיון ולפיו כל תרבות מקיימת תהליך מחזורי של צמיחה והתפתחות, ולאחריו נסיגה ושקיעה (היום ברור לנו שהדבר נכון לכל מערכת מורכבת!).

הסיבה העיקרית שמנה לכך שפנגלר הייתה הדמוגרפיה (גישה זו קרויה במדע המדינה "הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים"). משמע, על מנת שגרמניה תבטיח את עוצמתה לדורות, עליה לפעול בשני מישורים:

• מחד גיסא, להגדיל את הפריון: הנאצים עשו ניסיונות רבי היקף ויוצאי דופן לעודד הולדת ילדים, גם במחיר ערכי המשפחה. אנשי הס"ס למשל, קיבלו לגיטימציה להחזיק פילגשים וללדת ילדים מחוץ לנישואין, וכל המרבה, הרי זה משובח...
• מאידך גיסא, להקטין ולהקריס את הפריון של היריבים ולדלדל אותם מבחינה דמוגרפית: זה הרעיון שהוביל לבסוף להשמדה מתועשת ואפקטיבית של יהדות אירופה. עד כמה הייתה אפקטיבית ההשמדה הזו אנו יכולים להיווכח יום יום, בניסיון שלנו להפוך את ישראל לעובדה בלתי ניתנת למחיקה. חישבו על הפוטנציאל הדמוגרפי שהיה עומד לרשותה של ישראל אילו ההשמדה הזו לא הייתה מתבצעת, ותבינו את משמעותו של המושג עוצמה.

תפיסה זו הביאה גם להבנה, שהדרך להשמדת אומה עוברת דרך השמדת האליטות שלה (המנהיגים והמעמדות המשכילים), שמרכזות את העוצמה. לצורך כך פותח ה"איינזצגרופן" - כוחות משימה מיוחדים של "המשרד הראשי לביטחון הרייך" בראשות ריינהארד היידריך, יד ימינו של היינריך הימלר, שמטרתו הייתה - בנוסף להשמדה הסיטונית של יהודים - לחסל את האליטה הפולנית ולהרוס בדרך זו את פולין כמדינה מתפקדת (פולין הייתה אמורה להפוך לשטח גרמני, ואזרחיה לעבדים).

מה החטיאו הנאצים בתורות המורכבות ובמאבק העוצמה?

הנאצים שילמו לבסוף את מחיר השטחיות וחוסר ההתעמקות בתורות המורכבות. אחת האובססיות של אדולף היטלר הייתה הצורך להשלים את החזון עוד בימי חייו. הבעיה היא ש"אין ארוחות חינם". ברוכים הבאים להיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת: בגלל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך מערכת מורכבת, ובשל נטייתה הבלתי פוסקת לחתור לשווי משקל (אליו לא תגיע מעולם), מערכת מורכבת מועדת לתהפוכות: לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו כולו בשל שינוי הנסיבות. ככל שצבירת העוצמה תהיה מהירה מידי, כך גדלים הסיכויים לקריסה מהירה, בהתאמה.

מאבק העוצמה איננו טוטאלי והוא דומה לריקוד וואלס...

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמוגרפיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פשיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית';
• אוסף המאמרים על דמוגרפיה;
• אוסף המאמרים על פשיזם;
• הרחבה על 'מורכבות';
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות';
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• הרחבת המושג 'ליניאריות';
• הרחבת המושג 'חוסר ליניאריות';
• הרחבת המושג: 'מאבק העוצמה';
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'פעולות מאזנות';
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה;
• הרחבת המושג: 'משק כנפי הפרפר' או 'אפקט הפרפר'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה;
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';
• הרחבה על מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים;
• אוסף המאמרים על 'עורמה';
• הרחבה על 'תחבולה';
• הרחבה על 'מהפכי עוצמה' במערכת מורכבת.

מקורות

• יחזקאלי פנחס (2016), מהפך עוצמה – יחסי הכוחות מתהפכים…, ייצור ידע, 30/12/16.
• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/3/20.
• ברברה טוכמן (1999), אוגוסט 1914, דביר.
• רוברט פקסטון (2006), האנטומיה של הפשיזם, תל אביב: ספרח עליית הגג , ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
• וינר נורברט (1964), אנשים ומוחות מכונה (הקיברנטיקה והחברה), תל אביב: ספרית פועלים.
• גולדמן דוויד פ' (2013), "ציביליזציות גוועות – מדוע אירופיה והאיסלם נעלמים", סלע מאיר ועמותת אל הפרט.
• ויקיפדיה: הערך "שקיעת המערב".
• קוק ריצ'רד (2004), עקרון 80/20, להתמקד בעיקר ולהגיע לתוצאות, תל אביב: אופוס.
• פנחס יחזקאלי (2018), מוסר וצביעות ביחסים הבינלאומיים, ייצור ידע, 21/7/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), תחבולה, ייצור ידע, 11/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2015), עורמה, ייצור ידע, 3/11/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), אנטרופיה, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות מאזנות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקט הפרפר: הכל בגלל מסמר קטן…, ייצור ידע, 11/4/14.
• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך ראשון.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.