[בתמונה: תמונתו של תת אלוף במילואים, אודי דקל, היא צילום מסך]]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו. יצחק בריק זכה לאות אבירי איכות השלטון בקטגורית הרשות המבקרת, לשנת 2020.* * *
בתאריך 2/4/21, פרסם נדב שרגאי ב'ישראל היום', ראיון עם תא"ל במילואים אודי דקל מהמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS - מי שבתפקידו האחרון בצה"ל היה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטה הכללי - ובו כדברי דקל: "תרחיש קיצוני אך רלוונטי" על הפגיעה הקשה שתחווה ישראל בעריה הראשיות ובאתרים אסטרטגיים, באמצעות טילים מדויקים ואחרים.
כותב שרגאי: "מי שיקרא את הפרק שדקל כתב, יתרשם מהפער הרחב בין איום הטילים המתעצם על ביטחון ישראל ותושביה, לבין ההדחקה והשאננות מולו בציבור הרחב. העורף הישראלי מוגדר על ידי דקל והמכון במתווה המדובר "נקודת חולשה קריטית ביכולתה של המדינה להתמודד במערכות לחימה ממושכות":
[לכתבה המלאה של נדב שרגאי ב'ישראל היום', לחצו כאן]
להלן קטעים חשובים מהכתבה:
"...
נייר הטעון של דקל נמנע מלנקוב במספרי נפגעים ואבדות, אך הוא מציין כי "המדינה נמנעת מלחשוף את גודל הסיכון כדי לשמר את ההרתעה, להרגיע את הציבור ולשמור על השקט בעתות שגרה..." דקל מעריך כי "אם תיפגע יכולת ההרתעה שלנו, יתקשו אזרחים לשהות זמן רב במקלטים ובממ"דים וצפויים להיות נפגעים רבים". הוא מציין כי "במרוץ החימוש בין האויב התוקף לישראל המגינה, ישראל נמצאת מלכתחילה בנחיתות מכיוון שפיתוח וייצור של טילים ושל רקטות הוא זול ויחסית לא מתוחכם, בהשוואה לפיתוח ולייצור של מערכות הגנה אווירית ושל מיירטים"...
עקב האכילס של ישראל במקרה של מתקפת טילים הוא כאמור העורף, אך לא רק הוא: "באמצעות הפעלת מטחים משולבים של כל סוגי האיומים מזירות שונות, עלולים האויבים להקשות על צה"ל במאמציו לאתר וליירט טילים מדויקים המכוונים לעבר מטרות אסטרטגיות ורגישות, שחיוניות לרציפות התפקוד של מערך הפיקוד והשליטה של צה"ל, כמו גם לעבר תשתית שחיונית לתפקוד העורף: אספקת מים, חשמל ומזון".
[מקור התמונה בכרזה: Photo by Artem Beliaikin from Pexels; הכרזה: 'ייצור ידע']
דקל שם על השולחן חשש נוסף, שאחרים לא דיברו עליו בפומבי עד עתה: "הפעלה מושכלת של משאבי השיגור שבידי האויב - למשל, שיגור מטחים כבדים ומגוונים - שעלולים לגבור על אסטרטגיית התעדוף של צה"ל ולשחוק במהירות את מלאי המיירטים שלו. בד בבד, יש סכנה שישובשו ואף ינוטרלו מערכות היירוט הקינטיות של צה"ל באמצעות מטחי טילים מעוצבי מסלול, טילים בעלי ראשי נפץ מתפצלים וטילים בעלי מהירות על־קולית שקשה מאוד ליירטם". דקל גם מתייחס לעלות הכבדה של עימות ולחימה מסוג זה: יותר מ־30 מיליארד דולר, עלות החימושים בלבד, ללא חישוב נזקים נוספים בנפש וברכוש.
הדו"ח מקדיש מקום גם ל"מהפכת הדיוק", ש"מהווה שינוי דרמטי ביכולות התקיפה של האויב. ירי של כמה טילים מדויקים אפקטיבי הרבה יותר מירי לא מובחן של עשרות או מאות טילים ורקטות סטטיסטיות.
יכולתו של האויב להשיג 'תמונת ניצחון' עקב פגיעה באתרים אסטרטגיים או בסמלי שלטון של מדינת ישראל - יש בה כדי לייצר מאזן אימה חדש".
מישהו שמע ממנהיגינו משהו על כל זה?
האם מישהו מכם אזרחים יקרים שמע בקמפיין הבחירות של המפלגות השונות, את ראשי המפלגות המתיימרים להיות ראשי ממשלה ולו מילה אחת על הביטחון שלנו, האם מישהו מכם שמע על המצע הביטחוני שלהם, כיצד הם מתכוונים לטפל באיום הקיומי שעלול להמיט אסון על מדינת ישראל במלחמה הבאה? בטחונה של מדינת ישראל הופקר לחסדי שמיים ע״י המנהיגות הביטחונית והמדינית. זו תהיה בכייה לדורות, אף אחד לא יוכל להגיד שהוא לא ידע.
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']
בפוסטים קודמים הצגתי דרכים לפתרון כמו הקמת חיל טק״ק, פיתוח לייזר עוצמתי להגנה בפני טילים והחזרתו של צבא היבשה - בעיקר יחידות המילואים לכשירות.