תקציר: תהום פעורה במדינת ישראל בין חרדים לחילונים. בכל זאת, במבנה העומק הסמוי, המגזרים המקוטבים, נושקים זה לזה באינטרסים משותפים: בהשפעת הפרדת הדת מהמדינה במדינות אירופה הנאורות - ובניגוד לדוד בן גוריון ולציונות הדתית - החרדים והחילונים הליברלים, שותפים לתפיסת המדינה כלא יותר מוועד בית. שני המגזרים מסתייגים מקדושת המדינה ומראייתה באור החלוצי דתי כמפעל גאולה. בנקודת מפגש זו טמון פוטנציאל לשיתוף אינטרסים מפתיע ביניהם, במאבק על עתידה של מדינת ישראל.

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל, גיליון אפריל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

עודכן ב- 1 במרץ 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

תהום פעורה במדינת ישראל בין חרדים לחילונים. בכל זאת, במבנה העומק הסמוי, המגזרים המקוטבים, נושקים זה לזה באינטרסים משותפים. 

כך לדוגמה בתהליכי בחירת הרבנים הראשיים ומינוי הדיינים לבתי הדין הרבניים: נציגי המגזר החרדי זוכים בוועדות המינויים לתמיכת הנציגים החילונים. הם פועלים יחד להדרת רבניי הציונות הדתית.

ההסבר טמון בחרדה החילונית מכוח ההשפעה של רבנים ציוניים ששרתו בצה"ל, ומעורבים בהוויה התרבותית הישראלית. נקודות ממשק כאלה, במלוא משמעותן החברתית פוליטית, הן ביטוי גלוי לתופעה בעלת שורשים עמוקים; והיא ראויה להתבוננות ועיון.

מיהו חרדי ומיהו חילוני?

לא פשוט להגדיר את גבולות "החברה החילונית". גם לשאלה "מיהו חרדי?" אין קריטריון ברור. אם רק נכיר, שלא כל מי שנוסע בשבת הוא בהכרח "חילוני", הקבוצה החילונית בישראל מצטמצמת מאוד.

ובכן, מיהו חילוני? על פי פרופסור אליעזר שוויד (ראו תמונה משמאל), רעיון החילוניות מבטא: "ריבונות האדם, ריבונות על עצמו כפרט, ריבונות על חייו החברתיים המדיניים וריבונות על הטבע" (היהודי הבודד והיהדות, עמ' 20).

הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה, שהציב יסודות ראשוניים ליהודיות חילונית, דחה עיקרי אמונה יהודיים שהיו מוסכמים עד ימיו, ובהם: האמונה באל בורא עולם, האמונה בהשגחה פרטית על פי שכר ועונש, תפיסת הנס כהתערבות האל בדרכי הטבע וכמובן האמונה בתורת משה כתורה משמיים.

למול רעיון זה כמתווה לחילוניות, הקבוצה הישראלית היכולה לזהות עצמה כחילונית במובהק, מתכנסת לקבוצת מיעוט. בשורשיה אלה, החילוניות היא תופעה אירופית. כמוה, גם התופעה החרדית ביסוד התהוותה, התגבשה מתוך תגובת נגד למגמות ההשכלה, הנאורות והמודרנה, שעיצבו את אירופה הנוצרית החל מהמאה ה-17. בכך גם היא בהסתגרותה המתגוננת, היא תופעה אירופית מודרנית.

באותן שנים, בקהילות יהודיות בארצות האסלאם, המציאות התרבותית הייתה אחרת: לא נוצרה שם תשתית מספקת לזהות תרבותית חילונית; ובשל כך, גם לא נוצרה תגובת נגד חרדית.

היווצרותן של החרדיות והחילוניות היהודית בחיכוך עם המודרנה האירופית כוננה כך מכנה משותף סמוי בין שתי המגמות. שתיהן נושאות "מטען גנטי" משותף. בשנים הראשונות למדינת ישראל המכנה המשותף הזה, לא זכה לביטוי ממשי. החרדים היו אז קבוצת מיעוט כמעט חסרת השפעה, והחילונים לעומתם, הובלו על ידי הקטר החלוצי. החלוצים אמנם פנו עורף להלכה היהודית אך הונעו מתוך להט יהודי תנ"כי.

מנהיג מפ"ם, מאיר יערי, כתב לדוגמה: "יש להימנע מעודף של אינדיבידואליזם או יסודות זרים. על כן הכרח הוא לרכוש במהירות האפשרית את השפה העברית, כי היא המפתח לתנ"ך, אשר ידיעתו וספיגתו האורגנית עשויה לעורר בנו את הכוח היהודי הסגולי, שיר השירים וההתלהבות הנבואית." (וינה 1920).

הרב קוק שזיהה את עוצמת ההקרבה של החלוצים החילונים, יצר את התשתית התיאולוגית לשילוב בין הציונות הדתית לבין המפעל החלוצי החילוני. הוא תמך בהם בשלילת הגולה ובהסכמה גמורה לחזון הציונות האקטיבית. ההנהגה הרבנית החרדית כמובן הסתייגה מאוד מדרכו.

כל עוד המשיכה הציונות החילונית בדרכה החלוצית, נקודת המוצא האירופית של החילונים והחרדים הודחקה. בינתיים, התחוללו שתי תמורות:

• החילוניות הליברלית הלכה ונטשה את דרכה החלוצית;
• מהצד השני, המגזר החרדי הלך וגדל; והפך לקבוצת כוח במגרש הפוליטי.

אותו מכנה משותף מודחק מאירופה של המאה ה-19, מקבל פתאום ביטוי פוליטי, בעיקר ביחס הבסיסי למדינת ישראל. בהשפעת הפרדת דת ממדינה במדינות אירופה הנאורות, ובניגוד לדוד בן גוריון ולציונות הדתית, החרדים והחילונים הליברלים, שותפים לתפיסת המדינה כלא יותר מוועד בית. שני המגזרים מסתייגים מקדושת המדינה ומראייתה באור החלוצי דתי כמפעל גאולה. 

בנקודת מפגש זו טמון פוטנציאל לשיתוף אינטרסים מפתיע, במאבק על עתידה של מדינת ישראל.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), האתגר החרדי של ישראל באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/3/24.