תקציר: ריבונות היא מצב שבו עם מחליט לקחת אחריות לגורלו. אי אפשר לעשות את זה בלי חרב ביד ובלי נכונות לשלם מחירים. זה ההבדל הגדול בין מחיר שאנחנו משלמים כשאנחנו קורבנות חסרי ישע, למחיר שקבוצה ריבונית מוכנה לשלם על הזכות לקחת את גורלה בידיים!

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

עודכן ב- 25 באפריל 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

במלחמת שלום הגליל ב- 1982, שימשתי כמפקד גדוד שריון. אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף, הורה הפיקוד לבצע "זחילות", משמע התקדמות איטית לשיפור עמדות, כדי לייצב קו. כך, קיבלתי פקודה לכבוש גבעה מסוימת, סלעית ומצוקית, שהוחזקה על ידי כיתת קומנדו סורית.

בפעולה לילית לכיבושה, נהרג רב סרן רענן שהם, איש מילואים, מפקד פלוגת צנחנים. למחרת בבוקר הכוח הותקף הכוח על ידי צלפים סורי, והיה קושי רב לפנות פצועים.

בשל הקשיים שנוצרו הגיע למקום מפקד הגיס דאז, יאנוש בן גל (ראו תמונה למטה), שפסק כי הגבעה אינה חשובה ויש לפנותה; ומצאתי את עצמי כמפקד במצב; שבו עלי להסביר זאת לכוח מוכה, ששילם מחיר נוראי על כיבוש המקום, וגילה בערבו של יום ששילם אותו לחינם.

ברגע ההוא קלטתי, את מבחנו של המפקד, שצריך להסביר את מה שמעבר לשאלות המקצועיות. את המענה לשאלה בשביל מה!

כשהחיילים מבינים בשביל מה הם נלחמים וחושבים שזה הגיוני ונכון, ילכו קדימה לכל משימה! השאלה 'בשביל מה' מחברת את תבונת המעשה של כאן ועכשיו עם שאלת הייעוד והחזון הלאומי. הדברים קשורים זה בזה.

לכן, חובה על מפקדים לברר כל פעולה לפי הקריטריונים הללו; ולא לצאת להרפתקה. צריך להיות מוכן להסתכל לחיילים בעיניים; ולדעת לספר, לשם מה מימשנו את הפעולה.

אין ריבונות בלי חרב!

ריבונות היא מצב שבו עם מחליט לקחת אחריות לגורלו. אי אפשר לעשות את זה בלי חרב ביד ובלי נכונות לשלם מחירים. וזה ההבדל הגדול בין מחיר שאנחנו משלמים כשאנחנו קורבנות חסרי ישע, למחיר שקבוצה ריבונית מוכנה לשלם על הזכות לקחת את גורלה בידיים.

מאז 1948 נהרגו יותר חיילים אנגלים מישראלים. האנגלים לא מפסיקים להילחם. הם רק עושים זאת לא על אדמת אנגליה אלא במקומות אחרים, כדי לתת ביטוי לריבונותם ולערכיהם (ראו תמונה משמאל). 

כוחות בריטיים באפגניסטן לא שואלים 'למה הם שם', כשהתיאטראות בלונדון ממשיכים לחגוג. להפך. בזכות נכונותם להילחם היכן שמטילים אותם, התיאטרון בלונדון חוגג... 

וכדאי לזכור עוד: נכונות העם להילחם תלויה ביכולת המנהיג להכין את העם למלחמה, הן נפשית והן חומרית.

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון;
• אוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון;
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.