גרשון הכהן: קרן ווקסנר, נהגי קטר ושמירת מומנטום

[בתמונה: הסיפור של הליברליזם הנאור מבוסס, לעומת זאת, על ההנחה שתפקוד נכון מקצועי רציונלי מציב את המציאות על מסילה רוטינית ;יציבה; ומרגע שזה מושג, כמו במערכת רכבות, מדינה זקוקה למנהלים נאמנים חרוצים מקצועיים שיגיעו בזמן לעבודה ויתקתקו את ה'סיסטם'... המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019 לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר שני מתוך ארבעה, העוסק במטפורת המסילה, הרכבת ונהג הקטר. למאמרים האחרים:

*  *  *

מאז יצאתי בביקורת על מפעל המלגות של קרן וקסנר - אותה תוכנית לימודים יוקרתית בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד - פונים אלי בוגרים רבים של הקרן בתהיות ושאלות.

נקודת המבט שלי בסוגיות מנהל ציבורי, יציבות וביטחון, שונה תכלית שינוי מזו הנלמדת באוניברסיטאות כהארוורד, אליה נשלחים ללמוד מיטב בכירי השירות הציבורי שלנו. זו מחלוקת על סיפור היסוד של הקוסמולוגיה. מכאן הביקורת שלי על לימודי בוסטון, הם נוטעים בתלמידים תודעה קוסמולוגית שונה.

בנקודת המוצא שלי הכל נתון כל יום במאבק מתחדש. הסיפור של הליברליזם הנאור מבוסס, לעומת זאת, על ההנחה שתפקוד נכון מקצועי רציונלי מציב את המציאות על מסילה רוטינית ;יציבה; ומרגע שזה מושג, כמו במערכת רכבות, מדינה זקוקה למנהלים נאמנים חרוצים מקצועיים שיגיעו בזמן לעבודה ויתקתקו את ה'סיסטם'. רק שזה לא עובד...

[בתמונה: הסיפור של הליברליזם הנאור מבוסס, לעומת זאת, על ההנחה שתפקוד נכון מקצועי רציונלי מציב את המציאות על מסילה רוטינית ;יציבה; ומרגע שזה מושג, כמו במערכת רכבות, מדינה זקוקה למנהלים נאמנים חרוצים מקצועיים שיגיעו בזמן לעבודה ויתקתקו את ה'סיסטם'... אז למה זה לא עובד?? המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי lizzyliz לאתר Pixabay]

רק שזה לא עובד...

היציבות היא ארוע שנוצר משיווי משקל ארעי של כוחות, במומנטום של מאבק מתמיד. לכן, כשהיא מושגת, היא איננה מבטיחה את שימורה בכיוון ליניארי. מי שחי בתודעה כזו שכל יום הכל יכול להתערער יודע גם את פוטנציאל התקווה הטמון בדינאמיקה של ההשתנות, תקווה בעבור מי שמוכן לחיי מאבק. זה ההבדל הגדול בין קוסמולוגיה רדיקלית מרקסיסטית של רוב מנהיגי מפלגות הפועלים החלוציות לבין קוסמולוגיה ליברלית נאורה של השמאל הישראלי החדש.

יהודי שאומר ברצינות בכל בוקר ברכת יוצר המאורות ״יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל... המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית״ בעצם מכריז, שהכל נתון להתהוות מתחדשת היציבות היא אשליה. גם זריחת החמה אינה באה מכוח הרוטינה אלוהים עובד על זה בכל יום מחדש.

[להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]

[בתמונה: שום דבר לא וודאי ושום דבר לא מובן מאליו. זו תמציתה של אי הוודאות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

ההתמודדות עם אי הוודאות היא ביצירת מומנטום מתמיד!

הפרינציפ פשוט ומוכחש: כמו לשמר כושר גופני חייבים להתחיל בכל יום מחדש. חייבים לקיים מומנטום חלוצי בלתי פוסק - את זה מבין כל מהפכן, בטח קארל מארקס (ראו תמונה משמאל) ובעקבותיו מנהיגי תנועות הפועלים. היסוד הזה מצוי בקבלה ומשם הוא הכה שורש בפילוסופיה של שפינוזה. המומנטום המתמיד קיבל בתורתו ביטוי במעשה ״קונאטוס״ כיסוד מתמיד של חילול תנועה ותנע.

[תמונת קרל מרקס משמאל היא נחלת הכלל]

בתורת הקבלה אומרים שריבונו של עולם יצר את האדם עם כוח השתוקקות; והוא זקוק לאדם המשתוקק ככוח מניע להוויה כולה עד כדי כך שהשתוקקות האדם מניעה גם את פמליה של מעלה, זה הרעיון המבוטא בשפת הזוהר - ״איתערותא דלתתא שמעוררת איתערותא דלעילא״ ההתעוררות של האדם מלמטה מעוררת לפעולה את המערכת שלמעלה.

זו הסיבה שתורת האר״י הקדוש התפשטה באירופה כאש בשדה קוצים. היא הייתה רוח הבערה לרעיון הרנסנס, שהציב את האדם במרכז ההוויה.

ובאופן מעשי, חייבים לשמר מומנטום חלוצי בהתיישבות, בתעשייה בלחימה, באמנות.... את זה מביאים היום לביטוי דווקא משמרות המהפיכה, מ"הצד השני של הגבעה"... אכן הם למדו את הפרקטיקה הזו מהציונות האקטיביסטית.

ואנחנו? אנחנו התמסרנו לבתי מדרש נוסח קרן ווקסנר; ובאופן הכי קונקרטי אבדנו את המשילות בנגב ובגליל, כי חסמנו את מומנטום ההתיישבות החלוצית.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *