[בתמונה: אין פתרון, כי למאבקים רציניים אין פתרון... המקור: התקשורת העזתית]
[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
למה עזה לא נרגעת?
הרצון להיאבק בישראל קיים שם כל הזמן; וכמו שאמר צ'כוב, "אקדח שמופיע במערכה הראשונה של ההצגה, חייב לירות עד סוף המערכה האחרונה שלה"; והאקדח הזה יופעל תמיד כשמתאים להם; וכרגע זה מתאים להם מסיבות רבות:
החשובות שבהן הן גילויי החולשה של מדינת ישראל; ולא רק מכיוון שאין לנו שלטון. אלה גילויי חולשה מצטברים; שמצטרפים לגילויי החולשה של הממשל בוושינגטון.
צריך להבין כי האדם המוסלמי - כמוני! - הוא אדם מאמין; וכמוני, הוא מסתכל במציאות לראות האם הגיעה השעה שמתאימה לו. כל אותן שנים של טראמפ וממשלו, הם תפסו את זה בתור שעה לא מתאימה, שנת חולשה. והאיש שמאמין יודע, שהוא צריך לצפות לשעה שלו, ובינתיים - עד שתגיע השעה - הוא ממתין בסבלנות. והם רואים עכשיו סימנים מעידים שמשהו משתנה (ממשל ביידן). הם מעולם לא זנחו את הרצון לפגוע במדינת ישראל.
מה צריכה לעשות מדינת ישראל?
אין פתרון, כי למאבקים רציניים בין מערכות יריבות אין פתרון. המאבק שלנו הוא רציני והוא יימשך לנצח. מה שיוצר יציבות (זמנית! במערכת מורכבת, יציבות היא תמיד זמנית...) זה איקיוליבריום, שיווי משקל של כוחות במאבק.
אם כוחות המאבק שלנו נחלשים, אז אין שיווי משקל. זאת כל התורה כולה. התופעה הזו מכונה בתורת המערכות המורכבות: פעולות מאזנות, במסגרת מה שמכונה: 'מאבק העוצמה' (power struggle).
[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פעולות מאזנות', לחצו כאן]
[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
אז, תמיד נהיה חשופים לגחמות העזתים?
הבעיה מתחילה בכך שאנחנו תמיד מבקשים שקט בכל מחיר. העיתונאי, אַטִילַה שׁוֹמְפַלְבִי, היטיב להגדיר זאת במשפט: "הם על החרב ואנחנו על השניצל":
- תשלום פרוטקשן וההבלגה רבתי שהפגנו, כדי לקבל שקט בנגב; עם האוכלוסייה הבדואית, הביאה לאבדן המומנטום בנגב...
- כך גם בזירות אחרות: אנחנו עוצרים בנייה ביהודה ושומרון; מוותרים בירושלים; וכדומה...
מול מאבק בצד השני, חייבים לחזור למומנטום של מאבק, שיוצר איזונים; ושל עמידה איתנה; שיוצרת גם הבנה אצל יריבינו, על מה אפשר להיאבק ומה אפשר להשיג.
[תמונת החרב היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי azboomer לאתר Pixabay; תמונת השניצל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ReinhardThrainer לאתר Pixabay]
ואיך יוצרים מומנטום של מאבק?
- צריך לבנות בגבעת המטוס בירושלים;
- צריך להתעקש על כך, שתושבי מזרח ירושלים אינם משתתפים בבחירות לרשות הפלסטינית). הסכם אוסלו נתן להם רשות פלסטינית, יוש להם את שטחי A ו-B. שיעשו שם בחירות מתי שהם רוצים. תושבי מזרח ירושלים נמצאים בשטח ריבוני ישראלי.
- צריך לשחרר את כבלי תמ"א 35 ולאפשר שוב בניה יהודית בישראל (כי בניה ערבית יש כל הזמן. אותם, תמ"א 35 לא מעניינת!)
[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
יש בישראל כוחות חלוציים; ואנחנו צריכים לאפשר להם את קיום המומנטום
הגישה הזו משליכה גם לגבי המאבק המסלים עם האיראנים. כמובן שאינני רוצה שלאיראנים תהיה יכולת גרעינית, חס ושלום. יחד עם זה, זה לא סוף העולם מבחינתי; מכיוון שתודעת הקיום שלי בארץ ישראל רחוקה מכל וכל מכל תסביך שואה. אני לא בארץ ישראל בשביל מקלט בטוח. אינני שייך לאלה, שבאו לארץ ישראל בחיפוש אחר מדרך כף רגל ליהודים נרדפים...
הפרוגרמה שלי איננה עוסקת בביטחון, היא עוסקת קודם כל במולדת. לא באנו לפה רק בשביל ביטחון. בשביל ביטחון אפשר לסדר לנו גטו מוגן בגוש דן וזהו...
מובן שאני רוצה ביטחון, אבל השאלה מה קודם למה, ומה אמצעי ומה מטרה! הביטחון איננו המטרה. הביטחון זה הדבר שישראלים יכולים להגיע בו לקונצנזוס. אבל הסיפור העיקרי, ודוד בן גוריון חזר והדגיש, הביטחון הוא אמצעי.
[התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי - Israel National Photo Collection והיא נחלת הכלל]
מטרתנו העיקרית היא קיבוץ גלויות, גאולת ישראל, ארץ ישראל, מולדת, כמו כל מדינה נורמאלית... זה הסיפור!
[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]
